וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהים. (שמות כ"ט, מ"ה) שכון. ידוע כי ענין זאת המילה הוא התמדת העומד במקום אחד "והוא שוכן באלוני ממרא" "ויהי בשכון ישראל" – וזהו הידוע המפורסם. וענין השכינה במקום הוא התמדת העומד במקום אחד במקום ההוא, כי באריכות עמידת בעל החיים במקום כולל או מיוחד יאמר בו שהוא שכן במקום ההוא, ואף על פי שהיה מתנועע בו בלא ספק. והושאל זה למה שאינו בעל חיים אבל לכל ענין שהתיישב ושקד על דבר אחר יאמר בו גם כן 'לשון שכינה' ואף על פי שלא היה הדבר אשר שקד עליו הענין ההוא – מקום ולא...
וּבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן, יִהְיוּ לְבָנָיו אַחֲרָיו, לְמָשְׁחָה בָהֶם, וּלְמַלֵּא בָם אֶת יָדָם. (שמות כ"ט, כ"ט) לבניו אחריו. לְמִי שֶׁבָּא בִּגְדֻלָּה אַחֲרָיו. למשחה. לְהִתְגַדֵּל בָּהֶם, שֶׁיֵּשׁ מְשִׁיחָה שֶׁהִיא לְשׁוֹן שְׂרָרָה, כְּמוֹ לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה (במדבר י"ח), אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי (דהי"א טז). (רש"י שם, שם) אמר רבי עיניני בר ששון: למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה? לומר לך: מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין. (בבלי זבחים פ,ח, ע"ב) השמירה והסיבוב סביב המקדש תמיד נועדו להעריצו ולכבדו ושלא יפרצו אליו הבורים הטמאים ולא במצב של ניוול, כמו שיוסבר. כי מכלל הדברים המחייבים פיאור המקדש והערצתו, כדי תושג לנו יראה...
וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ: כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנַיִם לַיּוֹם, תָּמִיד. אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר; וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי, תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם. (שמות כ"ט, ל"ח-ל"ט) ועוד יראה פי' זה מה שאמר כי 'זה ספר תולדות אדם' הוא כלל יותר, שרצונו לומר כי זה ספר שהיא התורה ראוי הוא אל תולדות האדם, שהם כלל המין, ואליהם שייך הספר הזה, לא אל הפרט, כי הפרט במה שהוא פרט בוודאי ובאין ספק הוא יש בו קצת שינוי במה שהוא פרט זה, ואין התורה רק אל הכלל במה שהוא כלל. ולכך אמר כי זה ספר תולדות האדם הוא כלל יותר, כי כל התורה...
וְאַתָּה, תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב, אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה; וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן, לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי. (שמות כ"ח, ג) איור: הרי לנגבהיים אל כל חכמי לב – החכמה אין מקומו בלב כי אם במוח, אלא כל מקום דכתיב 'חכמי לב' הביאור יראת ה׳. שהוא ראשית חכמה, ומקומה בלב כידוע. (העמק דבר שם, שם) ואתה תדבר – אולם הבגדים החיצונים, שהם ירמזו על בגדים הפנימיים, וזה תעשה על ידי אומנים הבקיאים במלאכה, אולם גם אומנים אלה צריך שיהיו חכמי לב, שכבר ביארתי בפירוש ספר משלי בכמה מקומות כי חכם לב הוא מדרגה גדולה מאד, כי החכם הוא המתנהג ע"פ...
כִּי יֵצֵא דְבַר הַמַּלְכָּה עַל כָּל הַנָּשִׁים, לְהַבְזוֹת בַּעְלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן. בְּאָמְרָם: הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אָמַר לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לְפָנָיו, וְלֹא בָאָה. (אסתר א, י"ז) איור: הרי לנגבהיים הנה זולת הוללות רעת מציאות השליחות להביאה לידי בזיון, הסכיל עשו בג' דברים הוזכרו בכתובים הקודמים. א. שבעלות על לבו הדבר הרע ההוא לא נתייעץ לא עם עצמו במיתון ולא עם אחרים, לראות אם טוב ואם רע, ומה גם על דבר כזה שהחרטה מצויה בו. ב. שלא שלח אליה לאמר תבא עם נערותיה כדרך מלכה כמוה, או לפחות עם סריסיה משרתי פניה, ולא עם הסריסים המיוחדים לשרת את המלך, שאינו לפי...
וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כֻתֳּנֹת וְעָשִׂיתָ לָהֶם אַבְנֵטִים וּמִגְבָּעוֹת תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת. (שמות כח, מ) איור: הרי לנגבהיים לכבוד – "כבוד" אינו אלא "כָּבֵד" במשמעות רוחנית: בו מתבטא התוכן הרוחני והמוסרי שבתכונת המהות. בבגדי הכהונה תתבטא איפוא משמעות הכהונה."כבוד" מציין את עצםתכונת הבגדים. ולתפארת – בו בזמן צריכים הבגדים להיות עשויים כך, שהם מוסיפים "תפארת" לכהן. "פאר" קרוב ל"באר", "בהר", "בחר",ויסוד הוראת כולם: להבהיק. "לתפארת" – מכאן הדרישה, שהבגדים לא רק יסמלו את תוכנה הרוחני של הכהונה ("לכבוד"), אלא יצטיינו בהידור צורתם ויהיו קישוט לכהן. המושג המתבטא ע"י "כבוד" מקבל על ידי "תפארת" את ההערכה הראויה לו. (הרש"ר...
פרשת תצוה גליון מס' 941 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וּבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן יִהְיוּ לְבָנָיו אַחֲרָיו לְמָשְׁחָה בָהֶם וּלְמַלֵּא בָם אֶת יָדָם. (שמות כט, כט) אמר רבי עיניני בר ששון: למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה? לומר לך: מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין. (בבלי זבחים פ"ח, ע"ב) השמירה והסיבוב סביב המקדש תמיד נועדו להעריצו ולכבדו ושלא יפרצו אליו הבורים הטמאים ולא במצב של ניוול, כמו שיוסבר. כי מכלל הדברים המחייבים פיאור המקדש והערצתו, כדי תושג לנו יראה ממנו, שלא ייכנס אליו שיכור ולא טמא ולא מנוול, כלומר, פרוע ראש וקרוע בגדים, ושכל עובד יקדש...
פרשת תצוה גליון מס' 891 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וְנַהֲפוֹךְ הוּא… (אסתר ט, א) וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב' (אסתר ט',כב) חג פורים העליז, שבא לחמם, לשמח ולהעיר אותנו בימי הקור והחשכה, חריג מאד בלוח החגים היהודיים. את כובד הראש והרצינות מחליפים בפורים באווירה פרועה, ליצנות, התחפשות, שכרות, הוללות ותחושה של חציית גבולות כללית. אווירת הפורקן וביטול הכללים המוכרים לנו מאפיינים גם את מנהגי החג וגם את הסיפור שלו, מגילת אסתר. מנהגי החג וסיפור המגילה מלאים בחריגות והיפוכים, החל מההיתר ללבוש בגדים שבדרך כלל אסורים לנו או שלא נעלה על דעתנו ללבוש ביומיום, דרך...
פרשת תצוה גליון מס' 837 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וְלָקַחְתָּ אֶת שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל… מַעֲשֵׂה חָרַשׁ אֶבֶן פִּתּוּחֵי חֹתָם. (שמות כח, ט-יא) מעשה חרש אבן – מעשה אומן של אבנים. (רש"י שם, שם) ולקחת את שתי אבני שהם – לכפר על שתי אבני לוחות שנשתברו ושם נתפרדה החבילה בין ארבע אלו והם הש"י, והלוחות, ומשה, וישראל, וע"י הכפרה נתחברו כולם כי שתי אבני שהם כנגד שני אבני הלוחות, שהם, פירש רבינו בחיי שהוא אותיות הש"ם, והוא אותיות מש"ה, והיה חקוק עליו כל שמות בני ישראל, ומעתה נזדמנו ארבעתן אל פונדק אחד תחת...
Shabbat Shalom The weekly parsha commentary (link to original page) Click here to receive the weekly parsha by email each week. Parshat Tetzave – Shabbat Zachor A perpetual burnt offering for your generations at the entrance to the tent of meeting before the lord, Where i shall meet with you there to speak to you. And i shall meet there with the israelites and it shall be consecrated through my glory (Shemot 29:42-43) There – In the place where rests the testimony of His Torah, there will God meet with us, there he awaits us. If we look forward...