תזריע מצרע

תזריע-מצרע תש"ף, גיליון 1149

עוד לא אבדה תקוָתֵנו תִּקְוָתֵינוּ,נפתלי הרץ אימבר "לבקשת אחד הלאומים הנודע" עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵינוּ הַתִּקְוָה הַנוֹשָׁנָה מִשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ לָעִיר בָּהּ דָוִד חָנָה כָּל עוֹד בִּלְבָבוֹ שָׁם פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָה וּלְפַּאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עֵינוֹ לְצִיוֹן צוֹפִיָה כָּל עוֹד דְמָעוֹת מֵעֵינֵינוּ תֵרַדְנָה כְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת וּרְבָבוֹת מִבְּנֵי עַמֵנוּ עוֹד הוֹלְכִים לְקִבְרֵי אָבוֹת כָּל עוֹד חוֹמַת מַחְמַדֵינוּ עוֹד לְעֵינֵינוּ מֵיפָעַת וְעַלֵי חוּרְבַּן מִקְדָשֵׁנוּ עַיִן אַחַת עוֹד דוֹמָעַת כָּל עוֹד הַיַרְדֵן בַּגָּאוֹן גַלָיו גְדוֹתָיו יִגוֹלוּן וּלְיַם כִּנֶרֶת בְּשָׁאוֹן בְּקוֹל הֲמוּלָה יִפֹּלוּן כָּל עוֹד שָׁם עֲלֵי דְרָכַיִים שָׁם שַׁעַר יֻכַּת שְׁאִיָה וּבֵין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם עוֹד בַּת צִיוֹן בּוֹכִיָה כָּל עוֹד שָׁמָה דְמָעוֹת...

מצרע תשע"ט, גיליון 1097

שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום (בבלי פסחים ו, ע"א) איור: הרי לנגבהיים   תניא, רבי יוחנן בן נורי אומר: אורז מין דגן הוא, וחייבין על חימוצו כרת ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח, אבל רבנן לא. (בבלי ברכות לז, ע"א) אֵין אָסוּר מִשּׁוּם חָמֵץ בְּפֶסַח אֶלָּא חֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן בִּלְבַד. וְהֵם שְׁנֵי מִינֵי חִטִּים שֶׁהֵן הַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת. וּשְׁלֹשָׁה מִינֵי הַשְּׂעוֹרִים שֶׁהֵן הַשְּׂעוֹרָה וְשִׁבּלֶת שׁוּעָל וְהַשִּׁפּוֹן. אֲבָל קִטְנִיּוֹת כְּגוֹן אֹרֶז וְדֹחַן וּפוֹלִים וַעֲדָשִׁים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם חָמֵץ, אֶלָּא אֲפִלּוּ לָשׁ קֶמַח אֹרֶז וְכַיּוֹצֵא בּוֹ בְּרוֹתְחִין וְכִסָּהוּ בִּבְגָדִים עַד שֶׁנִּתְפַּח כְּמוֹ בָּצֵק שֶׁהֶחֱמִיץ הֲרֵי זֶה מֻתָּר...

תזריע תשע"ט, גיליון 1096

אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת, וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, אוֹ אֶל אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים (ויקרא י"ג, ב) איור: הרי לנגבהיים   …נראה בהחלט ש"נגע" איננו מציין מצב רגיל של מחלה; אלא "נגע" הוא מחלה, הבאה כתוצאה מגזירה אלוהית מיוחדת. כך נראה מרוב המקומות,שלשון "נגע" נזכרת בהם. מי שנפגע על ידי נגע, הוא "נגוע" – מילולית: אצבע אלוהים נגעה בו. "נגע" הוא כעין "נגף" – וחלש הימנו. מלשון "נגף" נגזרה "מגפה": מכת מוות פתאומית. רגילים לתרגם "נגע" בהוראת "היזק"; וגם אנחנו תרגמנו כן מחוסר מילה הולמת; אך אין הוראה זו...

תזריע-מצרע תשע"ח, גיליון 1050

מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין;  תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות;  ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. (מתוך מגילת העצמאות) איור: הרי לנגבהיים   אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד, אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיּוֹם, אַךְ בּוֹא יָבוֹא – יִשְׂאוּ שָׁלוֹם  אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְּאֹם (שאול טשרניחובסקי: אני מאמין) אבינו שבשמים, ברך את מדינת ישראל ואת יושביה, הגן...

תזריע-מצרע תשע"ז, גיליון 1000

היהודים חלמו חלום זה משך הגלות הארוכה. הסיסמא עתיקת היומין שלנו היא 'לשנה הבאה בירושלים'. עכשיו עלינו להראות שחלום רחוק זה יתורגם לרעיון בהיר ומזהיר. (ב.ז.הרצל: מדינת היהודים)   איור: הרי לנגבהיים    בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. …שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ-ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל-ישרים במולדת עמם. במלחמת העולם השניה תרם הישוב העברי בארץ...

תזריע מצרע תשע"ה (גליון מספר 897)

פרשת תזריע-מצרע גליון מס' 897 תשע"ה(קישור לדף המקורי) אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא, הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס. (משנה אבות א, ג)     ב-1968 החליטה ועדת פרס ישראל להעניק לראשונה פרס בקטגוריה של "תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה" וביקשה להעניקו לראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן-גוריון. בן-גוריון שלח מכתב לשר החינוך, זלמן ארן, שבו הביע את סירובו לקבל את הפרס, בנימוק ש"לא מגיע לי פרס בעד מילוי חובתי לארצי". אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק. הוא היה אומר: אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא...

Tazria Metzora 5773 – Gilayon #794

(link to original page) Click here to receive the weekly parsha by email each week. Parshat Tazria – Metzora – Yom Haatzmauth When you come into the land of canaan which i am about To give to you as a possession, and i inflict An eruptive plague upon a house in the land you possess… (Vayikra 14: 34-35)   The reason for 'When you come into the land" – For this exists only in the land , because of its high standing, because the Sanctuary is within them and His honor is within...

תזריע מצרע תשע"ג (גליון מספר 794)

פרשת תזריע-מצרע – יום העצמאות גליון מס' 794 תשע"ג(קישור לדף המקורי) כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה  וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם. (ויקרא יד, לד-לה)     וטעם כי תבאו אל ארץ כנען – כי זה נוהג בארץ לבדה בעבור גודל מעלת הארץ כי המקדש בתוכם והכבוד בתוך המקדש. (אבן עזרא ויקרא יד, לד)   …והקרוב אלי לומר בזה שעיקר הטעם בעבור צרות העין, כמ"ש רז"ל (ערכין טז א') מן פסוק ובא 'אשר לו הבית' – זה שייחד ביתו לו לעצמו ולא היה מהנה ממנו אחרים, כי לבעבור זה נתן ה' לו לאחזה בית...

Tazria Metzora 5772 – Gilayon #745

(link to original page) Click here to receive the weekly parsha by email each week. Parshat Tazria – Metzora – Yom Haatzmaut Sound the great shofar for our freedom, Raise high the banner to gather our exiles, And gather us together from the four quarters of the earth (From the Amida prayer)   It is impossible to avoid a clear decision regarding Yom Ha'atzmaut. This day cannot be given a partial evaluation. One view has it that it is not a holiday, but rather a day of mourning: the day the Jewish People rebelled against the Torah. Another view...

תזריע מצרע תשע"ב (גליון מספר 745)

פרשת תזריע-מצרע – יום העצמאות גליון מס' 745 תשע"ב(קישור לדף המקורי) תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ  וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִים וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ.  (מתוך תפילת העמידה) מהכרעה ברורה לגבי יום העצמאות הזה אין להימנע. יום זה אינו ניתן להערכה לחצאין. מבחינת סברא אחת, אין הוא חג אלא יום אבל: היום שבו מרד עם-ישראל בתורה. מבחינת סברא אחרת אין יום הראוי ל"שהחיינו" ולהלל ולכל סימני יום טוב כיום הזה, שבו פתח עם-ישראל את האפשרות לקיום התורה, שער אשר בו יוכל להיכנס – אם ירצה וישתדל לקיים את התורה. הערכה זו אינה נפגמת ע"י העובדה שדור זה ברובו...