"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות י"ב, ב) הזה- נִתְקַשָּׁה מֹשֶׁה עַל מוֹלַד הַלְּבָנָה, בְּאֵיזוֹ שִׁעוּר תֵּרָאֶה וְתִהְיֶה רְאוּיָה לְקַדֵּשׁ, וְהֶרְאָה לוֹ בְּאֶצְבַּע אֶת הַלְּבָנָה בָּרָקִיעַ וְאָמַר לוֹ כָּזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ (שם). וְכֵיצַד הֶרְאָהוּ? וַהֲלֹא לֹא הָיָה נִדְבָּר עִמּוֹ אֶלָּא בַּיּוֹם? שֶׁנֶּ' "וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה'" (שמות ו'), "בְּיוֹם צַוֹּתוֹ" (ויקרא ז'), "מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה' וָהָלְאָה" (במדבר ט"ו)? אֶלָּא סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה נֶאֶמְרָה לוֹ פָרָשָׁה זוֹ וְהֶרְאָהוּ עִם חֲשֵׁכָה: (רש"י לפסוק) השינוי בשמות החודשים וכבר הזכירו רבותינו זה הענין, ואמרו: "שמות חדשים עלו עמנו מבבל" (ירושלמי ראש השנה א ב, בראשית רבה...
וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם (במדבר י"ט, ב) …מה שכתוב בפר' ואתחנן (ד ו) "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה. וכאן משמע אדרבה שמונין על החוקים, תשובה לדבר כי יש חוקים שיכול השכל האנושי להשיג טעמם זולת שטעמם נסתר מכלל ההמון ונגלה הוא ליחידי שרידי הדור, ופרה זו טעמה נסתר מכל אדם שהרי שלמה ע"ה השיג הכל חוץ מן הפרה שאמר עליה והיא רחוקה ממני (קהלת ז כג) לפיכך האומות ששומעים חק הפרה לבד ודאי מונין עליה, ולהלן נאמר את כל החקים האלה כי השומעים כל החקים בכלל ויש...
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן: הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר: בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן. (ויקרא י, ג) הוא אשר דבר וגו. הֵיכָן דִּבֵּר? 'וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְֹרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי' (שמות כ"ט) – אַל תִּקְרֵי בִּכְבֹדִי אֶלָּא בִּמְכֻבָּדַי; אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן, אַהֲרֹן אָחִי, יוֹדֵעַ הָיִיתִי שֶׁיִּתְקַדֵּשׁ הַבַּיִת בִּמְיֻדָּעָיו שֶׁל מָקוֹם, וְהָיִיתִי סָבוּר אוֹ בִי אוֹ בְךָ, עַכְשָׁיו רוֹאֶה אֲנִי שֶׁהֵם גְּדוֹלִים מִמֶּנִּי וּמִמְּךָ (ספרא). (רש"י שם, שם) …וטעם וידום אהרן שהיה בוכה בקול ואז שתק או כטעם 'ואל תדום בת עינך (איכה ב יח). (רמב"ן שם, שם) וידום אהרן – מאבלותו ולא בכה ולא התאבל,...
זכור …בעוד זמן מה, אולי בעוד הרבה זמן, אוכל למצוא ניגון חדש שיתאים לתחושת החיים החדשה. ועד שיימצא הניגון, עליי לשתוק ולהיאלם דום. אלא שאת הניגון צריך לחפש תוך כדי דיבור, לא תוך כדי שתיקה, כי גם שתיקה היא בריחה. המעבר מן הניגון הישן לחדש צריך להיות בכל התחומים. יום קשה, קשה מאד. צריך ללמוד לשאת את הגורל המשותף, ולנטרל את כל האנוכיי והילדותי שבנו. הרי כל מי שרוצה להציל את עורו יודע, שאם לא יילך הוא, מישהו אחר יילך במקומו, וכאילו שזה משנה, אם אני אלך או מישהו אחר. הרי לכולנו יש גורל משותף ועלינו להכיר בכך. יום...
וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם, אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל. (במדבר יט, ב) איור: הרי לנגבהיים פרה אדומה תמימה. משל לבן שפחה שטינף פלטין המלך. אמרו: תבוא האם ותקנח צואת בנה (תנחומא חוקת ח) לפי שכל הרוצה לבטל איזו גידול רע, אין די בשיכרות הענפים, כל זמן שבארץ לא ימות גזעו שורש פורה ראש ולענה כי סופה לחזור ולצמוח, אבל בביטול השורש יפלו גם הענפים כמ"ש (עמוס ב ט) ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת, שמע מינה שלא די בהשמדת הפרי לבד, לכך ארז"ל (ע"ז מה, ע"ב) העוקר ע"ז צריך לשרֵש אחריה, ר"ל צריך לחקור איזו סיבה גרמה להם לעבוד ע"ז, כי...
וְכֹל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים, מִכֹּל שֶׁרֶץ הַמַּיִם, וּמִכֹּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר בַּמָּיִם שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם. (ויקרא י"א, י) איור: הרי לנגבהיים שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם, ושקץ יהיו לכם – בטבעם הם שקץ, ולפיכך תנהגו בהם כשקץ. איסור אכילתם תלוי בניגוד הממשי שבין מהותם למהותכם. (הרש"ר הירש שם, שם) שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם – דבר נתעב ומגואל, ולא שהן שקץ בעצם, כי הם בריות שברא השם, וחלילה שיברא ה' דבר משוקץ , אבל הוסיף מילת לכם, כלומר לעם קדוש כמוכם יחשבו לשקץ שלא יאכלום. (רבי שמואל יצחק רג'יו שם, שם) ר' אלעזר בן עזריה אומר: מנין שלא...
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹהִים וְנָתְנוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ… …לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָתְנוּ לו שׂונְאָיו וְנָתְנָה לוֹ אַהֲבָתוֹ… לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ הַיָּם וְנָתַן לוֹ מוֹתוֹ. (זלדה: לכל איש יש שם) איור: הרי לנגבהיים ליהודים – אומר הוא – ידיד נאמן, והיא הדמוקרטיה, אבל זהו ידיד חלש. הדמוקרט מציל את היהודי כאדם, אבל הורס אותו כיהודי. הוא מודאג, שמא תתעורר תודעה יהודית, חברה יהודית. הדמוקרט טוען אין יהודי, אין חברה יהודית, היהודי הוא אדם כמו אחרים, פירושו של דבר, שהוא מפריד את היהודי מדתו, ממשפחתו, מקהילתו האתנית. לדעתי – מוסיף סארטר – "גם...
פרשת שמיני גליון מס' 947 תשע"ו(קישור לדף המקורי) דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ. (ויקרא יא, ב) 'זאת חקת התורה' – (תהלים יב) 'אמרות ה' אמרות טהורות'. אמר רבי יהושע בן לוי: מצינו שעיקם הקב"ה שנים וג' תיבות בתורה, שלא להוציא דבר טומאה מפיו: (בראשית ז) 'מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה' 'ומן הבהמה אשר לא טהורה היא' אמר רבי יודן: אף כשבא ליפתח בסימני בהמה טמאה, לא פתח אלא בסימני בהמה טהורה (ויקרא יא) 'את הגמל כי לא מפריס פרסה' אין כתיב כאן, אלא 'כי...
פרשת שמיני גליון מס' 896 תשע"ה(קישור לדף המקורי) יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמֻתוּ, חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם. (ויקרא י, ט) כי היין משחית הדעת לשותיו ויתערבו לו הדברים. על כן 'ולהבדיל', כי אתה כהן גדול ותבדיל בין מקום הקדש ובין החול, והוא מלשון חלול, גם יתכן בין יום קודש לחול. (אבן עזרא שם, שם) והטעם בצוואה הזאת עתה, שלא יתעה הכהן בשכרות היין ויבא לידי מחשבה שאינה כהוגן וימות בה, כאשר עשו בניו ויתכן כי מה שדרשו (ויק"ר יב א) שהיו נדב ואביהוא שתויי יין, לומר כי מפני יינם...
פרשת שמיני גליון מס' 843 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ, שֶׁקֶץ הֵם: אֶת הַנֶּשֶׁר וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה… וְאֶת הַיַּנְשׁוּף… וְאֵת הַחֲסִידָה… (ויקרא יא, י"ג-י"ט) ואת אלה תשקצו מן העוף. כתב הרמב"ן לא נאסרו העופות אלא אלו הנזכרים לבד, ומיניהם במקום שנאמר בהם "למינה", "למינהו" ולא הזכיר הכתוב בהם סימנין, ורבותינו למדו (חולין נט, א) סימנין בעופות, והסימן הגדול בהן היא הדריסה, שכל עוף הדורס טמא, כי התורה הרחיקתהו, מפני שדמו מחומם לאכזריותו ושחור וגס, ומוליד המרירה השרופה השחרורית ונותן אכזריות בלב, ואין בכל העולם עוף שידרוס, מלבד הנזכרים בפרשה, וכל עוף...