עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר (תהילים מ"ז, ו') בזעקה גדולה בתפילה ובתחנונים תכלה שנה וקללותיה!!! ריבונו של עולם אנא הקשב לקולנו ומלא בקשותינו שיחזרו כל החטופים החיים לבתיהם שיזכו לקבורה כל החללים הנרצחים שיזכו לרפואה שלמה כל הפצועים בגופם או בנפשם חיילים ואזרחים ושנזכה להנהגה ראויה שתנהג בתבונה ונאמר אמן! צריך שייתן עיניו למטה ולבו למעלה… תשובה – תהליך של זקיפות קומה או כפיפותה? אסתר פישר באיזו תודעה עצמית אדם צריך לעמוד מול בוראו בימים הנוראים? ניתן לומר כי צורת השופר משקפת את נפש האדם. תקיעה בשופר פשוט (ישר) או בשופר כפוף היא ביטוי להלך רוחו של האדם...
סתם שיר/ אברהם חלפי אִם יֶשְׁךָ (אֵין כָּמוֹךָ יֶשְׁךָ) אַל תַּסְתִּיר פָּנִים בְּנֵי אָדָם מְדַבְּרִים אֵלֶיךָ לֹא אֲבָנִים "התוֹכַחַת מביאה לידי אהבה" ושלום או אסון לאומי? נַחֵם אילן ביום הכיפורים ובשלושת הרגלים יש זיקה ברורה וגלויה בין קריאת התורה לבין עניינו של יום. פני הדברים ביחס לקריאת התורה בראש השנה שונים. הקשר והיחס בין פרקים כא-כב בבראשית לבין עיצומו של יום אינם עולים מאליהם מן הטקסט המקראי. רק בספרות המדרש ובפרשנות שלאחריה נידונה השאלה, וטבעי שהוצעו טעמים מגוונים לקריאה בתורה בראש השנה. חלק נכבד ממנה ביום הראשון מוקדש למשא ומתן בין אברהם ואבימלך שהסתיים בברית ביניהם. כדרכו נעדר המקרא...
לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר: מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה . וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר: מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. (דברים ל', י"ב-י"ג) לא בשמים הוא. שֶׁאִלּוּ הָיְתָה בַשָּׁמַיִם, הָיִיתָ צָרִיךְ לַעֲלוֹת אַחֲרֶיהָ לְלָמְדָהּ. (רש"י שם, שם) לא בשמים היא לאמר. לא יקרה לך בענין התשובה שתצטרך בה להגדת נביא. (ספורנו שם, שם) לא בשמים היא וגו׳. תחלה ביאר הכתוב היטב מקום הטעות. באשר שגם הטעות הוא עיקר גדול שלא יטעה האדם להיפך שאין בדקדוקי התורה שום עמקות וענינים נסתרים וזה הטעות גרוע מן הראשון. ועי׳ מש״כ בספר במדבר ז׳...
אָחוֹת קְטַנָּה תְּפִלּוֹתֶיהָ, עוֹרְכָה וְעוֹנָה תְּהִלּוֹתֶיהָ אֵל נָא רְפָא נָא לְמַחֲלוֹתֶיהָ תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ…. תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ (מתוך הפיוט "אחות קטנה" לאברהם חזן גירונדי) עוֹד שָׁמַעְתִּי, שֶׁזֶּהוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק (במדבר י״ב:י״ג): 'אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ'. דְּלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ מְאֹד כֶּפֶל תֵּבַת נָא. אַךְ עַתָּה מְבֹאָר הֵיטֵב, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בִּקֵּשׁ זֹאת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל, יִתְפַּלֵּל וִיבַקֵּשׁ מֵעַצְמוֹ שֶׁיְּרַפֵּא אוֹתָהּ. וְעַתָּה מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ הֲתָכַת הַמִּקְרָא הַזֶּה. (ליקוטי מוהר"ן ק"ה ד, א) תנו רבנן מעשה בתלמיד אחד, שירד לפני התיבה לפני ר' אליעזר, והיה מאריך יותר מדאי, אמרו לו תלמידיו כמה ארכן הוא זה, אמר...
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶךָ שוב מעשה בר' אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה, ירד רבי עקיבא אחריו ואמר: אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה, אבינו מלכנו למענך רחם עלינו, וירדו גשמים. הוו מרנני רבנן. יצתה בת קול ואמרה: לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מדותיו וזה אינו מעביר על מדותיו. (בבלי תענית כה, ע"ב) כתבו הפוסקים שבכלל הדברים הצריכים למי שהוא ש"ץ, שיהא מעביר על מדותיו כדאמרינן בש"ס (תענית כ"ה ע"ב) 'מעשה בר"א שירד לפני התיבה ולא נענה, ירד ר"ע ואמר: 'אבינו מלכנו' ונענה יצא בת קול ואמר: לא מפני...
כל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון כבקרת רועה עדרו , מעביר צאנו תחת שבטו. (מתוף הפיוט "ונתנה תוקף") בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים הָעוֹלָם נִדּוֹן: בְּפֶסַח עַל הַתְּבוּאָה, בַּעֲצֶרֶת עַל פֵּרוֹת הָאִילָן, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לג) 'הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם'. וּבֶחָג נִדּוֹנִין עַל הַמָּיִם. (משנה ראש השנה א, ב) ובני מרון הצאן תרגום כבשים אמרנא, וענינו שמחשבין על בני אדם ודנין עליהם בבריאות ובחלאים והמוות והחיים וזולתם מעניני האדם והנגלה מזה המאמר מבואר כאשר תראה, אבל הנסתר ענינו קשה מאד בלי ספק. (פירוש המשנה לרמב"ם שם, שם) …'אבל הנסתר ענינו...
וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ. (מתוך פיוט "ונתנה תוקף") איור: הרי לנגבהיים עלה בדעתי עכשיו היבט נפלא מאוד של עיון שעל-ידו נפתרים ספקות ומתגלים סודות אלוהיים. כי כבר הסברנו בפרקי ההשגחה שלפי מידת שׂכלו של כל בעל שׂכל תהיה ההשגחה בו, לכן האדם שהשׂגתו שלמה, ששׂכלו ממשיך להיות עם האל תמיד, תהיה ההשגחה עליו תמיד. אך האדם שהשׂגתו שלמה שבמשך זמן-מה התרוקנה מחשבתו מהאל, ההשגחה עליו תהיה רק בשעה שהוא חושב על האל, ותסור ממנו בשעה שהוא עסוק. אבל אין היא סרה ממנו כמו שהיא סרה ממי שלא השׂכיל מעולם. אלא...
אַתָּה זוכֵר מַעֲשֵׂה עולָם וּפוקֵד כָּל יְצוּרֵי קֶדֶם, לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמות וַהֲמון נִסְתָּרות שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית, כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבודֶךָ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ (תפילת מוסף לראש השנה) זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה. (ירמיהו ב, ב) איור: הרי לנגבהיים אין לשכוח שהברית היא עניין דו-כיווני, או דו-סתרי, וקיומה מותנה בנאמנותם של כל אחד משני הצדדים להתחייבותו או להבטחתו לגבי הברית האמורה. אנחנו יודעים שהצד האחד הוא זוכר הברית, אבל אנחנו- בני אברהם – הצד השני, וקיומה של הברית מותנה ב נ ו , ואנו עשויים להפר אותה, גם אם מהימנותו...
SHABBAT SHALOM (link to original page) Click here to receive the weekly parsha by email each week. Rosh Hashana – Parshat Ha'azinu "May my mission upon which i am embarking be successful" (From the Meditation of the Shaliach Tzibur before Musaf) "Do not be quick with your mouth; do not be hasty with your heart to utter anything before God. God is in heaven and you are on earth, so let your words be few. " (Eccl 5:1) Ibn Ezra delineates the proper way to worship God, in his eyes. Firstly, Man should have a permanent place...
ראש השנה גליון מס' 815 תשע"ד(קישור לדף המקורי) היה נא מצליח דרכי אשר אני הולך אל תבהל – אל יוציא פיך מלין לפניו בביתו בבהלה ולבך אל ימהר כי אם תביננו, כי הלב כמו אובד ותועה בעסקי העולם על כן אמר משיח ה' מצא עבדך את לבו, ודע כי האלהים נצב עליך ורואה אותך ושומע דבריך כי הוא בשמים בגבהי מרום הגבוהים ואתה על הארץ ואין למטה ממך, על כן יהיו דבריך מעטים, שלא תסתכן כמו שהיה כהן גדול ביום הכפורים מתפלל תפלה קצרה ויוצא. אמר אברהם המחבר: הנה נא הואלתי לדבר, כי בעבור היות כבוד המקום...