רבן גמליאל היה אומר: כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח, לא יצא ידי חובתו, ואלו הן: פסח, מצה, ומרור. בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, שנאמר (שמות יג, ח): וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. (משנה פסחים י, ה) אָמַר רָבָא: צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר ״וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם (פסחים קטז, ע"ב). צריך שיאמר – פסוק זה 'ואותנו הוציא משם' שצריך להראות את עצמו כאילו יצא משם, שאף אותנו גאל הקב"ה. (רשב"ם שם, שם) כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִהְיֶה לוֹ אֵיזוֹ מִצְרַיִם, לִהְיוֹת מֹשֶׁה עַצְּמוֹ מִתּוֹכָה בְּיָד חֲזָקָה, אוֹ...
מה נשתנה הלילה הזה… (משנה פסחים י, ד) וצריך לעשות שינוי בלילה הזה כדי שיראו הבנים וישאלו ויאמרו: "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות" עד שישיב להם ויאמר להם: כך וכך אירע כך וכך היה. וכיצד משנה? מחלק להם קליות ואגוזים ועוקרים השולחן מלפניהם קודם שיאכלו, וחוטפין מצה זה מיד זה, וכיוצא בדברים האלו. אין לו בן, אשתו שואלתו. אין לו אישה, שואלין זה את זה 'מה נשתנה הלילה הזה'. ואפילו היו כולן חכמים. היה לבדו, שואל לעצמו 'מה נשתנה הלילה הזה'. (משנה תורה לרמב"ם , הלכות חמץ ומצה ז, ג) תהליך לימודי משמעותי עובר דרך שאלה, גם כאשר...
הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא. (מלאכי ג, כג) אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מְקֻבָּל אֲנִי מֵרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹ וְרַבּוֹ מֵרַבּוֹ, הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי, שֶׁאֵין אֵלִיָּהוּ בָא לְטַמֵּא וּלְטַהֵר, לְרַחֵק וּלְקָרֵב, אֶלָּא לְרַחֵק הַמְקֹרָבִין בִּזְרוֹעַ וּלְקָרֵב הַמְרֻחָקִין בִּזְרוֹעַ. מִשְׁפַּחַת בֵּית צְרִיפָה הָיְתָה בְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְרִחֲקָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ, וְעוֹד אַחֶרֶת הָיְתָה שָׁם וְקֵרְבָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ. כְּגוֹן אֵלּוּ, אֵלִיָּהוּ בָא לְטַמֵּא וּלְטַהֵר, לְרַחֵק וּלְקָרֵב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לְקָרֵב, אֲבָל לֹא לְרַחֵק. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְהַשְׁווֹת הַמַּחֲלֹקֶת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא לְרַחֵק וְלֹא לְקָרֵב, אֶלָּא לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא וְגוֹ'...
כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול. (מתוך ההגדה של פסח ומקורות נוספים) איור: הרי לנגבהיים תני ר' חייה: כנגד ארבעה בנים דיברה תורה; בן חכם, בן רשע, בן טיפש, בן שאינו יודע לשאול. בן חכם מהו אומר? (דברים ו) 'מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה ה' אלהינו אותנו?' אף אתה אמור לו (שמות יג) בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים. בן רשע מהו אומר? (שמות יב) 'מה העבודה הזאת לכם?' מה הטורח הזה שאתם מטריחין עלינו בכל שנה ושנה? מכיון שהוציא את עצמו מן הכלל, אף אתה אמור לו...
והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם. (מתוך ההגדה) איור: הרי לנגבהיים ואותה הבטחה היא שעמדה לאבותינו ולנו, והוא הברית שכרת בין הבתרים כשנפלה עליו אימה חשכה גדולה שהראהו ארבעה גליות והבטיחו שימלטו ישראל מהם. וכן הבטיחו ג"כ בקרבנות שאמר לו 'קחה לי עגלה משולשת' כדאיתא במדרש (ב"ר פרשה מ"ד), וזהו שאמר שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם בכבוד גדול ובהצלחה רבה, ואפילו בזמן יעקב הצדיק 'צא ולמד' וכו'. (ריטב"א על ההגדה) מרור שאנו אוכלין וכו'. כי המרירות שהיתה לאבותינו במצרים היה הכנה וישועה וקיום לנו בכל הגלות. [וז"ש חז"ל...
בחול המועד פסח תשע"ז השתתפתי במסע רכבת לבית שאן, שהמשיך בתהלוכה, ובכינוס בבית שאן, עם "נשים עושות שלום". היה מרגש לפגוש נשים רבות שהשלום הוא משאלה גדולה ועיקשת מבחינתן, כמו גם לראות נשים ממוצא, דת ותרבויות כה מגוונות. רק חבל שלא פגשנו נשים מבית שאן עצמה. התכנון היה מוקפד ומרשים. כל הנשים לבשו לבן, הייתה שירה עם זמרות איכותיות, שהגיעה מכיוונים שונים והביעה כמיהה לשלום. בנוסף, עלו על הבמה שגרירות של שלום מכל הארץ שהסבירו את בחירתן להיות פעילות בנשים עושות שלום, והביאו תפיסות עולם שונות זו מזו, אך מאוחדות באמונה ובתקווה ליכולת ההשפעה שלנו למציאת פתרונות ולתרומה לזירוז תהליכים...
פסח גליון מס' 949 תשע"ו(קישור לדף המקורי) ואולם הסימנים שנתקבלו ברוב תפוצות ישראל, הם אלה המיוחסים לרש"י ז"ל, ויש שמיחסים אותם לרבנו שמואל מפליזא, מבעלי התוספות: שש עשרה תיבות, של חמשה עשר ענינים משובצים בשמונה חרוזים. ואלה הם: קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שלחן עורך צפון ברך הלל נרצה וגם באלה הסימנים, תלי תלים של רמזים. והמדקדקים במצוות מקפידים לקרוא כל סימן על מקומו ולבטאו בפה, כקריאת ההגדה ממש, מפני קדושת תיבות אלה וקדושת מחברן. (ר' אליהו כי טוב: ספר התודעה – פרק עשרים ושנים) אולם מצינו לפעמים שאדם עושה פעולות מעשיות בגלוי...
פסח גליון מס' 896 תשע"ה(קישור לדף המקורי) לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ (דברים ט"ז, ג') לחם עני – לחם שמזכיר את העוני שנתענו במצרים. (רש"י שם, שם) כי בחפזון יצאת – בחפזון מצרים, שהוכו ונחפזו, ובחפזון ישראל שנחפזו לצאת, ולא הספיק בצקם להחמיץ, כדכתיב "ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם", 'למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים' – ותשתעבד למקום בכל לב. לחם עוני – דרך עני כשנותנין לו מעט קמח, אין לו כלי להחם בו...
Shabbat Shalom The weekly parsha commentary (link to original page) Click here to receive the weekly parsha by email each week. Pesach This issue of "Shabbat Shalom" has been dedicated by the Watzman family to the memory of their son and brother, Niot z"l, a soldier in the Golani Brigade who died tragically last Pesach. Rabbi gamliel used to say: Whoever has not recited these three things on pesach Has not fulfilled his obligation: And these are: pesach (the pascal lamb), matzah (unleavened bread), And marror (bitter herbs) (Mishnah, Pesahim 10:5) Pesach – Pesach [must be recited...
פסח גליון מס' 745 תשע"ב(קישור לדף המקורי) רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אֵלּוּ בַפֶּסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְאֵלּוּ הֵן: פֶּסַח, מַצָּה, וּמָרוֹר. (משנה פסחים י, ה) פסח – פסח, על שפסח על בתי ישראל, שהיו ראויים להידרס תחת כפות רגלי מידת הדין כמו המצריים, מדהיו עובדי עבודה זרה כמותם, ואפילו הכי (למרות הכל) הקב"ה פסח עליהם. מצה – ומצה, על שלא הספיק בצקם להחמיץ כמו שנגאלו קודם הזמן הקבוע, מדהיו ראויים להשאר במצרים ת' (400) שנה, ונגאלו בשנת רד"ו (210), כמו כן נצטוו במצה שיאכלו לחמם קודם זמנו הראוי....