"כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. ח אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" (דברים ח, ז-ח) ארץ שבעת המינים / מילים: דודו ברק לחן: נחום היימן שיבולים אל מול חמהברינה יוצאים יחדיו הקוצריםהדגן לאדמהמנשק בתום עידן ממטרים לכרמים בנות שבותבמחולות ובשירה אדירהענבים ואהבותתאסוף בשפע כל נערה תחת עץ התאנהלבונה ומור וצוף הזהבאת אינך מאמינההוא רוצה אותך בִּדבש וחלב הרימון מסמיק על עץאת פניו ראינו למרחוקאיך ליבנו התנפץכרימון שחוט אל פיך המתוק מן הזית שוב נלמדלעשות תורה וגם אהבההתמר תושיט שוב ידותבעיר בנפש אש להבה הפירות על...
"וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱלֹקיךָ מְיַסְּרֶךָּ" (דברים ח', ה') וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם־לְיִרְאָה אֶת־ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל־דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת־ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשֶׁךָ: (דברים י יב). ועתה ישראל – אף על פי שעשיתם כל זאת, עודנו רחמיו וחיבתו עליכם, ומכל מה שחטאתם לפניו אינו שואל מכם כי אם ליראה וגו': כי אם ליראה וגו' – רבותינו דרשו מכאן הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. (רש"י) לפי שיש שתי הדרגות שחפץ ה' מישראל עשות, והם זו למעלה מזו. אחת היא היראה, ולמעלה ממנה האהבה, ואמר להם שאינו מבקש...
שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה. (דברים ח', ד) שמלתך. יש אומרים: דרך אות; ואחרים אומרים: כי הוציאו מלבושים רבים ממצרים ויתכן שאין בתולדת המן להוליד זיעה. לא בצקה. מגזרת 'ויאפו את הבצק' כי מנהג רגל האורח שהלך רגלי דרך רב שינפחו רגליו ויתכן שנתן להם השם כוח או הוליכם אט. (אבן עזרא שם, שם) שמלתך וגו׳. גם זה היה כדי להודיענו שאפשר להיות במלבושי כבוד גם בתוקף הגלות ואין לנו גידולים הממציאים צרכי לבישה, כמו שהיה במדבר בדרך פלא. ועיין להלן כ״ט ד׳* תנחומי משה רבינו על עומק הגלות בזה הרעיון. (העמק דבר שם,...
וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ: כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי, עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה. (דברים ח' , י"ז) והקרוב אלי לומר בזה שעיקר הטעם (של נגעי הבית) בעבור צרות העין, כמ"ש רז"ל (ערכין טז) מן פסוק 'ובא אשר לו הבית' – זה שייחד ביתו לו לעצמו ולא היה מהנה ממנו אחרים, כי לבעבור זה נתן ה' לו לאחוזה בית מלא כל טוב לנסותו אם ייטיב מביתו גם לאחרים "כי לי הכסף והזהב אמר ה'" (חגי ב ח) וכל מה שהאדם נותן לאחרים לא משלו הוא נותן, כי אם משולחן גבוה קא זכי ליה (הוא זוכה), לכך נאמר "כי תבואו אל ארץ כנען אשר...
וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. (דברים י"א, י"ט) רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל. שבתחילה מי שיש לו אב מלמדו תורה, מי שאין לו אב לא היה למד תורה. מאי דרוש (דברים יא, יט)? 'ולמדתם אותם' 'ולמדתם אֲתֶּם'. התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים מאי דרוש (ישעיהו ב, ג)? 'כי מציון תצא תורה' – ועדיין מי שיש לו אב, היה מעלו ומלמדו, מי שאין לו אב לא היה עולה ולמד. התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך ומכניסין אותן כבן ט"ז...
וְאָמַרְתָּ, בִּלְבָבֶךָ: כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה. (דברים ח', י"ז) פרשה זו דבוקה וקשורה עם שלמעלה ממנה, כי בתחילה, הזהיר את ישראל על שני דברים, האחד שלא יתלו הצלחתם בכחם ועוצם ידם. והשני שלא יתלו כיבוש הארצות בזכותם. כי למעלה מזה אמר, 'פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת ובקרך וצאנך ירביון וגו", 'ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה', 'וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל'. רצה בזה, כי עם היות שאמת הוא שיש באישים סגולות מיוחדות לדבר מהדברים, כמו שיש אנשים מוכנים לקבל החכמה, ואחרים מוכנים לשית...
וְאָמַרְתָּ, בִּלְבָבֶךָ: כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת-הַחַיִל הַזֶּה וְזָכַרְתָּ אֶת ה" אֱלֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ, לַעֲשׂוֹת חָיִל. (דברים ח' י"ז-י"ח) איור: הרי לנגבהיים ואמרת בלבבך כחי ועוצם ידי. יאמר אולי יגבה לבך כשתראה שפע הטובה הבאה אליך ותאמר כי זה מצד המזל, ואמרת בלבבך כחי כח מזלי למעלה שתחשוב שיש מזל לישראל ועוצם ידי למטה עשה לי את החיל הזה. (רבנו בחיי שם שם) …אולם, ירא אנוכי שההטפה העבדותית של כמרי הציונות העומדת ומכרזת כל היום: "אין לך בן חורין אלא השולט על מדינה וחוגר חרב", כבר הספיקה לעכר מושגי צעירינו עד התהום, לגרש כלה...
שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה, זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה. (דברים ח, ד) איור: הרי לנגבהיים שמלתך – יש אומרים דרך אות, ואחרים אומרים כי הוציאו מלבושים רבים ממצרים, ויתכן שאין בתולדת המן להוליד זיעה. לא בצקה – מגזרת 'ויאפו את הבצק', כי מנהג רגל האורח שהלך רגלי דרך רב שינפחו רגליו, ויתכן שנתן להם השם כח או הוליכם אט. (אבן עזרא שם, שם) שמלתך וגו'. גם זה היה כדי להודיענו שאפשר להיות במלבושי כבוד גם בתוקף הגלות, ואין לנו גידולים הממציאים צרכי לבישה. כמו שהיה במדבר בדרך פלא. וע' להלן כ"ט ד' *תנחומי משה רבינו על עומק...
פרשת עקב גליון מס' 966 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. (דברים י, יט) ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים – פי' עפ"י מה שכתב הרמב"ם (הל' חו"מ פ"ז ה"ב) בליל פסח יאמר לבניו: היינו כשפחה הזאת וכעבד הזה, משמע כשישראל יושבים על אדמתם כשרים וסגנים, אינם מבינים ענין הגלות והעבדות, עד שמראים באצבע כעבד היינו, והכי נמי 'ואהבתם' שידור גר ביניכם כדי שתוכלו להבין כי גרים הייתם בארץ מצרים. (חתם סופר שם, שם) כי גרים הייתם בארץ מצרים. ומכ"מ הרי אתם היום רבי הערך. כך הגר השפל הזה...
וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. (דברים י, יט) איור: הרי לנגבהיים ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים – פי' עפ"י מה שכתב הרמב"ם (הל' חו"מ פ"ז ה"ב) בליל פסח יאמר לבניו: היינו כשפחה הזאת וכעבד הזה, משמע כשישראל יושבים על אדמתם כשרים וסגנים, אינם מבינים ענין הגלות והעבדות, עד שמראים באצבע כעבד היינו, והכי נמי 'ואהבתם' שידור גר ביניכם כדי שתוכלו להבין כי גרים הייתם בארץ מצרים. (חתם סופר שם, שם) כי גרים הייתם בארץ מצרים. ומכ"מ הרי אתם היום רבי הערך. כך הגר השפל הזה מי יודע הכח הצפון בו ובתולדותיו לימים...