הָרַחֲמָן הוּא יָקִים לָנוּ אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת אדם בחייו/ יהודה עמיחי אָדָם בְּחַיָּיו אֵין לוֹ זְמַן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ זְמַן לַכֹּל. וְאֵין לוֹ עֵת שֶׁתִּהְיֶה לוֹ עֵת לְכָל חֵפֶץ. קֹהֶלֶת לֹא צָדַק כְּשֶׁאָמַר כָּךְ. אָדָם צָרִיךְ לִשְׂנֹא וְלֶאֱהֹב בְּבַת אַחַת, בְּאוֹתָן עֵינַיִם לִבְכּוֹת וּבְאוֹתָן עֵינַיִם לִצְחֹק בְּאוֹתָן יָדַיִם לִזְרֹק אֲבָנִים וּבְאוֹתָן יָדַיִם לֶאֱסֹף אוֹתָן, לַעֲשׂוֹת אַהֲבָה בַּמִּלְחָמָה וּמִלְחָמָה בָּאַהֲבָה. וְלִשְׂנֹא וְלִסְלֹחַ וְלִזְכֹּר וְלִשְׁכֹּחַ וּלְסַדֵּר וּלְבַלְבֵּל וְלֶאֱכֹל וּלְעַכֵּל אֶת מַה שֶּׁהִיסְטוֹרְיָה אֲרֻכָּה עוֹשָׂה בְּשָׁנִים מְאוֹד. אָדָם בְּחַיָּיו אֵין לוֹ זְמַן. כְּשֶׁהוּא מְאַבֵּד הוּא מְחַפֵּשׂ כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא הוּא שׁוֹכֵחַ, כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵחַ הוּא אוֹהֵב וּכְשֶׁהוּא אוֹהֵב הוּא מַתְחִיל לִשְׁכֹּחַ. מוֹת תְּאֵנִים יָמוּת...

אֵוָה קִלְפִּי נִשְׁאֵר כָּאן בְּלִי זְמַן וּבְלִי גִּיל וּבְלִי חֲלוֹם וָקוֹל נֶחֱצֶה אֵלֶּה אֶת אֵלֶּה וְאֶת הַכֹּל, וְהַכֹּל יְמַלֵּא אוֹתָנוּ. וּמָה שֶׁיֶּשְׁנוֹ הִנּוֹ כְּמוֹ לֹא הָיָה, וּמַה שֶׁאֵינֶנּוּ עוֹד יִהְיֶה־הָיָה־מֵאָז־וּמִתָּמִיד. הֶעָבָר נֶהֱפַךְ לְהָיֹה וְהֶהָיָה חוֹזֵר אֶל הַיִּהְיֶה שֶׁהַכְּלָיוֹת שׁוֹחָה בּוֹ וְהַזְּמַן מַבְלִיחַ וּמַתִּיז. אַל תְּעַכְּבוּ אוֹתִי בִּשְׂרִיגֵי הַגַּעְגּוּעִים, הַנִּיחוּ לִי לִצְמֹחַ הָלְאָה, אוּלַי אֶצְמַח אָז בִּמְהִירוּת הָאוֹר שֶׁרַק הַכְּמִיהָה עֲשׂוּיָה לְהַשִּׂיג וְרַק הַמַּחְשָׁבָה לְנַצֵּחַ. אַל תַּחַשְׁבוּ עָלַי, וְאַל תִּקְרְאוּ לִי לָשׁוּב. חִשְׁבוּ: טוֹב שֶׁהוּא חַי, עַכְשָׁו הַזְּמַן לְהַרְפּוֹת מִמֶּנּוּ. (תרגום מפינית: רמי יסעור) דבר תורה לחג ראשון של סוכות תשפ"ד גילי זיוון האם נצליח לאמץ את רעיון הסוכה הכולל...

כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ  וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא. (דברים ל"ב, נ"ב) …רב לך – אמר לו: הרבה יגעת, הרבה עמלת, צא משה ונח! שנאמר: (דניאל יב) 'לך לקץ הימין ותנוח'. אמר לו: אם לאו – אכנס כהדיוט! א"ל: אין המלך נכנס כהדיוט. אמר לו: אם לאו, אעשה תלמיד ליהושע! אמר לו: רב לך, הרב נעשה תלמיד לתלמידו?! אמר לו: אם לאו אכנס דרך אוויר, או דרך חלל! אמר לו: ושמה לא תבוא. אמר לו: אם לאו עצמותי יעברו את הירדן! אמר לו: כי לא תעבור את הירדן הזה, וכי המת יכול לעבור? אלא אמר לו: משה, אף עצמותיך לא...

איור: הרי לנגבהיים כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף  יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ, יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ. (דברים ל"ב, י"א) וְרוּחַ אֱלֹהִים מֵרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר: אָחוֹר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. מַה טַּעַם? דִּכְתִיב: 'וְרוּחַ אֱלֹהִים מֵרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם' (בראשית א, ב) – זוֹ נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן. לְפִיכָךְ הוּא אוֹמֵר 'אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי'. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל גַּב מַעֲלָה בְּהַר הַבַּיִת וְרָאָהוּ בֶּן זוֹמָא וְלֹא עָמַד מִלְּפָנָיו. אָמַר לוֹ: מֵאַיִן וּלְאַיִן בֶּן זוֹמָא? אָמַר לוֹ: צוֹפֶה הָיִיתִי בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לְמַיִם הַתַּחְתּוֹנִים, וְאֵין בֵּין זֶה לָזֶה אֶלָּא שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת בִּלְבַד...

 הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ  וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ. (קהלת א', ו) וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ – אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה: הָרוּחַ הַזֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹצֵא בָּעוֹלָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַשְׁלוֹ בֶּהָרִים וּמְשַׁבְּרוֹ בַּגְּבָעוֹת וְאוֹמֵר לוֹ: תֵּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹא תַּזִיק לִבְרִיּוֹתַי, וּמַה טַּעַם (ישעיה נז, טז) 'כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף' , מְשַׁלְּהֵי לֵיהּ הֵיךְ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (יונה ב, ח) 'בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי', כָּל כָּךְ לָמָּה? בִּשְׁבִיל, 'וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי'. אָמַר רַבִּי הוּנָא: בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת יָצָא הָרוּחַ שֶׁלֹא בְּמִשְׁקָל, וּבִקְשָׁה הָרוּחַ לְהַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עַל יוֹשְׁבָיו; אַחַת בִּימֵי אִיּוֹב, וְאַחַת בִּימֵי אֵלִיָּהוּ,...

סגולות לישיבה בסוכה: ע"י מצות סוכה זוכה לישב בארץ ישראל (ר' נחמן מברסלב : ליקוטי עצות) ע"י מצות סוכה זוכים לפרנסה (ר' שלמה מרדומסק: תפארת שלמה – סוכות). יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹֽבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ. (דברים לב, י) ובתהו ילל ישמן. אֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה, מְקוֹם יִלְלַת תַּנִּינִים וּבְנוֹת יַעֲנָה, אַף שָׁם נִמְשְׁכוּ אַחַר הָאֱמוּנָה, וְלֹא אָמְרוּ לְמֹשֶׁה הֵיאַךְ נֵצֵא לַמִּדְבָּרוֹת מְקוֹם צִיָּה וְשִׁמָּמוֹן? כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ב'): "לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר". (רש"י שם, שם) וטעם ימצאהו. כי במדבר נכנם הכבוד עמם. ועוד כי היו במדבר כאיש תועה במדבר לא עבר בו איש כי כן כתוב ובמדבר...

אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין. (מתוך המחזור לחג הסוכות) איור: הרי לנגבהיים   חג הסוכות הקדוש הבא עלינו לטובה, בחג הזה הגדילה תורה השמחה יותר מכל המועדות, אחרי שאנו מחכים ומצפים ביום הכיפורים הבע"ל, לצאת בדימוס, כאשר נזכה לשוב בתשובה שלימה בעזרת השם, בימי התשובה הללו, והקב"ה מקבל תשובתנו ברחמים, ופורס עלינו סוכת שלום, וראוי לאדם לשבת בסוכה בקדושה ובטהרה כי הוא חופף בכנפי השכינה, ושבעה צדיקים אבות העולם המה אושפיזין עמנו בסוכה, וראוי לכבד אורחים חשובים כאלו, להכין להם מעדנים טובים מטעמים אשר אהבו, ומה הם המטעמים הנאהבים להם? הוא לשמח נפש האומללים האביונים, זהו עיקר השמחה, אבל מאן...

עולו אושפיזין עילאין קדישין איור: הרי לנגבהיים   חג הסוכות הקדוש הבא עלינו לטובה… ושבעה צדיקים אבות העולם המה אושפיזין עמנו בסוכה, וראוי לכבד אורחים חשובים כאלו, להכין להם מעדנים טובים מטעמים אשר אהבו, ומה הם המטעמים הנאהבים להם, הוא לשמח נפש האומללים האביונים, זהו עקר השמחה, אבל מאן דחדי בלחדוהי (ומי שיושב לבדו), ולא יהיב למסכנא (ואינו נותן לנזקקים), עליו נאמר 'וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם', אבל כשמשמח העניים בחלקם הוא שמחה לפני השכינה.  (ספר דרושי הצל"ח – דרוש כ"ב לעשרת ימי תשובה) עכשָׁו באים בני בניהם של אבות עולם אלה (האושפיזין), ושמחים בחג הסוכות לפני ה'...

סוכות גליון מס' 871 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ… וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ. (דברים טז, יד-טו)       אבל בחג הסוכות, אמר 'ושמחת בחגך', וכן 'והיית אך שמח' (פס' טו), ב' שמחות. האחד, כנגד שמחת התורה. ולפי שאחר נתינת התורה חטאו בעגל ולא נתכפרו עד יוה"כ, כתיב במועד של סכות שמחה יתירה, כנגד הכפרה. כי החוטא הוא עצב מפחד החטא, ואחר לכפרה הוא שמח. ולכן נקראה ירושלם יפה נוף משוש כל הארץ, לפי שבמקדש היתה הכפרה והשמחה. (צרור המור שם, שם)   איתא במדרשות כי בסוכות כתיב ג'...