"כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ" (דברים ל', י"ד) פַּעַם אַחַת דִבֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁצְּרִיכִין לַעֲסק הַרְבֵּה בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְהִתְבּוֹדְדוּת וְכוּ'. וְשָׁאַל אוֹתוֹ הָרַב רַבִּי יוּדְל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֵיךְ לוֹקְחִין לֵב (רְצוֹנוֹ לוֹמַר אֵיךְ זוֹכִין שֶׁיִּהְיוּ הַדִּבּוּרִים בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב). הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, תּאמְרוּ לִי אֵצֶל אֵיזֶה צַדִּיק קִבַּלְתֶּם הִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב, הָעִקָּר הוּא הָאֲמִירָה בַּפֶּה. רְצוֹנוֹ לוֹמַר לְהַרְבּוֹת בְּדִבּוּרִים שֶׁל תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת בַּפֶּה, וְהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב בָּא מִמֵּילָא (חיי מוהר"ן תמ"א) לֹא בַּשָּׁמַיִם / חֲמוּטַל בַּר יוֹסֵף לֹא בַּשָּׁמַיִם לֹא רָחוֹק הַטּוֹב נָשַׁב הֲלֹא קָרוֹב הוּא מְאֹד הֲלֹא פֹּה הוּא הֲלֹא לַהֲטוֹ בְּיָדְךָ לוֹחֵשׁ...

"אֶל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּו…" (מתוך הסליחות) אֵינֶנִּי מִתְנוֹעֵעַ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה /אדמיאל קוסמן אֵינֶנִּי מִתְנוֹעֵעַ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אֲנִי עוֹמֵד קַר וְקָפוּא. דָּרוּךְ לַבָּאוֹת. הַמַּחֲשָׁבוֹת מְטַפְּסוֹת עָלַי חֶרֶשׁ כְּמוֹ צְבָא-מִסְתַּנְּנִים, נִתְפָּסוֹת לָהֶן זְרִיזוֹת בְּחֻדֵּי-הָאֲבָנִים וּמַעְפִּילוֹת הָלְאָה. אֵינֶנִּי מִתְנוֹעֵעַ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אֲנִי עוֹמֵד קַר וְקָפוּא. בְּתוֹכִי זָרוּעַ זֶה מִכְּבָר הַהֶרֶס, הַחֻרְבָּן. וְאִם אָמַרְתִּי כִּי אֵינֶנִּי מִתְנוֹעֵעַ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אַךְ בִּפְנִים הָאֲדָמָה הַקָּשָׁה כְּצוּר לִי נִבְקַעַת בְּשֶׁבֶר וִילָלָה כְּלִסְעָרַת פֻּרְעָנוּת מְמַשְׁמֶשֶׁת. אֵינֶנִּי מִתְנוֹעֵעַ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אֲנִי מַשְׁלִיךְ אֶת צְרוֹר מַפְתְּחוֹתַי אֶל-עָל וּמַעֲמִיד פְּנֵי מֵת. קַר וְקָפוּא. מתוך הספר "בגדי נסיך", הוצאת הקיבוץ המאוחד פרידה והתחלה רחל...

לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר: מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה . וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר: מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. (דברים ל', י"ב-י"ג) לא בשמים הוא. שֶׁאִלּוּ הָיְתָה בַשָּׁמַיִם, הָיִיתָ צָרִיךְ לַעֲלוֹת אַחֲרֶיהָ לְלָמְדָהּ. (רש"י שם, שם) לא בשמים היא לאמר. לא יקרה לך בענין התשובה שתצטרך בה להגדת נביא. (ספורנו שם, שם) לא בשמים היא וגו׳. תחלה ביאר הכתוב היטב מקום הטעות. באשר שגם הטעות הוא עיקר גדול שלא יטעה האדם להיפך שאין בדקדוקי התורה שום עמקות וענינים נסתרים וזה הטעות גרוע מן הראשון. ועי׳ מש״כ בספר במדבר ז׳...

אָחוֹת קְטַנָּה תְּפִלּוֹתֶיהָ, עוֹרְכָה וְעוֹנָה תְּהִלּוֹתֶיהָ   אֵל נָא רְפָא נָא לְמַחֲלוֹתֶיהָ תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ…. תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ (מתוך הפיוט "אחות קטנה" לאברהם חזן גירונדי) עוֹד שָׁמַעְתִּי, שֶׁזֶּהוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק (במדבר י״ב:י״ג): 'אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ'. דְּלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ מְאֹד כֶּפֶל תֵּבַת נָא. אַךְ עַתָּה מְבֹאָר הֵיטֵב, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בִּקֵּשׁ זֹאת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל, יִתְפַּלֵּל וִיבַקֵּשׁ מֵעַצְמוֹ שֶׁיְּרַפֵּא אוֹתָהּ. וְעַתָּה מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ הֲתָכַת הַמִּקְרָא הַזֶּה.  (ליקוטי מוהר"ן ק"ה ד, א) תנו רבנן מעשה בתלמיד אחד, שירד לפני התיבה לפני ר' אליעזר, והיה מאריך יותר מדאי, אמרו לו תלמידיו כמה ארכן הוא זה, אמר...

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם. (דברים כ"ט, ט)  אתם נצבים וגו׳ – גם זה בכלל פיוס וכאשר יבואר. אלא שהפסיק בתורה ונעשה מזה סדרה מחדש באשר בא בזה המאמר כוונה ועיקר גדול בהליכות ההשגחה, לדעת בכל עת אפילו שלא בשעת התוכחה. וכיוצא בזה מתחיל בס׳ שמות פ׳ וארא ובזה הספר פ׳ עקב וכמו שכתבנו שם. והנה ביארנו לעיל י׳ י״ב ענין מקרא זה מה שפירש הכתוב כל הפרטים ולא הספיק במה שאמר 'אתם נצבים היום כולכם לפני ה׳ אלהיכם לעברך וגו׳'. אלא בא ללמדנו שאין הדין וחשבון של כל אדם שוה. ויש בזה ארבע מדרגות במעלות האדם מישראל. ראשים. ותלמידי...

  כל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון  כבקרת רועה עדרו , מעביר צאנו תחת שבטו.  (מתוף הפיוט "ונתנה תוקף") בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים הָעוֹלָם נִדּוֹן: בְּפֶסַח עַל הַתְּבוּאָה, בַּעֲצֶרֶת עַל פֵּרוֹת הָאִילָן, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לג) 'הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם'. וּבֶחָג נִדּוֹנִין עַל הַמָּיִם. (משנה ראש השנה א, ב)   ובני מרון הצאן תרגום כבשים אמרנא, וענינו שמחשבין על בני אדם ודנין עליהם בבריאות ובחלאים והמוות והחיים וזולתם מעניני האדם והנגלה מזה המאמר מבואר כאשר תראה, אבל הנסתר ענינו קשה מאד בלי ספק. (פירוש המשנה לרמב"ם שם, שם) …'אבל הנסתר ענינו...

וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ  מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ. (מתוך פיוט "ונתנה תוקף") איור: הרי לנגבהיים   עלה בדעתי עכשיו היבט נפלא מאוד של עיון שעל-ידו נפתרים ספקות ומתגלים סודות אלוהיים. כי כבר הסברנו בפרקי ההשגחה שלפי מידת שׂכלו של כל בעל שׂכל תהיה ההשגחה בו, לכן האדם שהשׂגתו שלמה, ששׂכלו ממשיך להיות עם האל תמיד, תהיה ההשגחה עליו תמיד. אך האדם שהשׂגתו שלמה שבמשך זמן-מה התרוקנה מחשבתו מהאל, ההשגחה עליו תהיה רק בשעה שהוא חושב על האל, ותסור ממנו בשעה שהוא עסוק. אבל אין היא סרה ממנו כמו שהיא סרה ממי שלא השׂכיל מעולם. אלא...

כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא: לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא… וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא  כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ. (דברים ל, יא- יד) איור: הרי לנגבהיים   לא בשמים הוא – שאילו היתה בשמים, היית צריך לעלות אחריה וללמדה. (רש"י שם, שם) לא בשמים היא – פירוש: נפלאת. (אבן עזרא שם, שם) …ועניין המשל 'לא בשמים היא', היינו גבוה מטבע שֵכֶל האדם. כמו שהוא בשמים וההכרח לעשות סולמות להוריד והרי אי אפשר בכך. כך אי אפשר ליגע השכל ע"י תחבולות לעמוד על סוף דעתה ואמרו חז"ל בעירובין שם דאפילו...

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם  כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. (דברים כט, ט)       איור: הרי לנגבהיים   והנכון הוא שרצה עתה לכרות עמהם ברית חדשה, תחת הברית הראשון אשר נתקלקל ע"י העגל, אשר נעשה מצד שלא היו עדיין ערבים זה בעד זה, ע"כ כל איש הישר בעיניו יעשה ואין אומר השב, ע"כ ראה להביאם במסורת ברית של הערבות ע"י שבועת הר גריזים והר עיבל, כי הערבות סבה גדולה להשיב רבים מעון פן יהיה נתפס עליו, כי כל ערב הרואה שהלוה מפזר ממונו, אזי הוא מוכיחו מיראה פן יצטרך לשלם בעבורו, כך בזמן שישראל...

פרשת ניצבים, ראש השנה תשע"ו גליון מס' 918 תשע"ה(קישור לדף המקורי) ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה     איתא במדרש: 'ראו כי רעה נגד פניכם' – כוכב אחד ששמו רעה והוא סימן דם והריגה, וכשחטאו ישראל בעגל וביקש הקב"ה להרגם, אמר משה: 'למה יאמרו מצרים לאמר 'ברעה הוציאם', מיד 'וינחם ה' על הרעה' והפך את הדם לדם מילה; נמצא שהגזירה מתקיימת, אלא שמתקן ומהפך אותה לטוב, והיינו מה שיסדו חז"ל לומר 'ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה' ולא תיקנו לומר מעבירין את הגזירה, לפי שהגזירה מתקיימת על כל פנים, אלא שמעביר את הרעה מן הגזירה ומהפך...