"כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ" (דברים ל', י"ד) פַּעַם אַחַת דִבֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁצְּרִיכִין לַעֲסק הַרְבֵּה בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְהִתְבּוֹדְדוּת וְכוּ'. וְשָׁאַל אוֹתוֹ הָרַב רַבִּי יוּדְל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֵיךְ לוֹקְחִין לֵב (רְצוֹנוֹ לוֹמַר אֵיךְ זוֹכִין שֶׁיִּהְיוּ הַדִּבּוּרִים בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב). הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, תּאמְרוּ לִי אֵצֶל אֵיזֶה צַדִּיק קִבַּלְתֶּם הִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב, הָעִקָּר הוּא הָאֲמִירָה בַּפֶּה. רְצוֹנוֹ לוֹמַר לְהַרְבּוֹת בְּדִבּוּרִים שֶׁל תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת בַּפֶּה, וְהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב בָּא מִמֵּילָא (חיי מוהר"ן תמ"א) לֹא בַּשָּׁמַיִם / חֲמוּטַל בַּר יוֹסֵף לֹא בַּשָּׁמַיִם לֹא רָחוֹק הַטּוֹב נָשַׁב הֲלֹא קָרוֹב הוּא מְאֹד הֲלֹא פֹּה הוּא הֲלֹא לַהֲטוֹ בְּיָדְךָ לוֹחֵשׁ...
"אֶל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּו…" (מתוך הסליחות) אֵינֶנִּי מִתְנוֹעֵעַ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה /אדמיאל קוסמן אֵינֶנִּי מִתְנוֹעֵעַ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אֲנִי עוֹמֵד קַר וְקָפוּא. דָּרוּךְ לַבָּאוֹת. הַמַּחֲשָׁבוֹת מְטַפְּסוֹת עָלַי חֶרֶשׁ כְּמוֹ צְבָא-מִסְתַּנְּנִים, נִתְפָּסוֹת לָהֶן זְרִיזוֹת בְּחֻדֵּי-הָאֲבָנִים וּמַעְפִּילוֹת הָלְאָה. אֵינֶנִּי מִתְנוֹעֵעַ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אֲנִי עוֹמֵד קַר וְקָפוּא. בְּתוֹכִי זָרוּעַ זֶה מִכְּבָר הַהֶרֶס, הַחֻרְבָּן. וְאִם אָמַרְתִּי כִּי אֵינֶנִּי מִתְנוֹעֵעַ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אַךְ בִּפְנִים הָאֲדָמָה הַקָּשָׁה כְּצוּר לִי נִבְקַעַת בְּשֶׁבֶר וִילָלָה כְּלִסְעָרַת פֻּרְעָנוּת מְמַשְׁמֶשֶׁת. אֵינֶנִּי מִתְנוֹעֵעַ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אֲנִי מַשְׁלִיךְ אֶת צְרוֹר מַפְתְּחוֹתַי אֶל-עָל וּמַעֲמִיד פְּנֵי מֵת. קַר וְקָפוּא. מתוך הספר "בגדי נסיך", הוצאת הקיבוץ המאוחד פרידה והתחלה רחל...
וְיֶאֱתָיוּ כֹל לְעָבְדֶךָ וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ… וְיִשְׁמְעוּ רְחוֹקִים וְיָבוֹאו וְיִתְּנוּ לְךָ כֶּתֶר מְלוּכָה ובכלל עלינו להשכיל באשר כי העולם מתנהג בהשגחת השי״ת להביא את בני אדם לתכליתם המאושרה, על כן נדע שכל זמן שעדיין נמצאת עבודה זרה בעולם, יש בה תכלית. והיינו שישנם אנשים שהם כל כך שפלים בערכם עד שאי אפשר להם שיהיו נדרכים בדרכי יושר, על פי הכרת אל אחד, ואי אפשר להם להתעלות אל המידות האנושיות כי אם על ידי אמצעות מושגים גסים של עבודה זרה, ואם באנו להכביד עליהם לקבל עול מלכות שמים ולזנוח את אליליהם קודם שהוכשרו לכך, אז תחת חיטה יצא חוח, ותחת שנדמה...
לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר: מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה . וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר: מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. (דברים ל', י"ב-י"ג) לא בשמים הוא. שֶׁאִלּוּ הָיְתָה בַשָּׁמַיִם, הָיִיתָ צָרִיךְ לַעֲלוֹת אַחֲרֶיהָ לְלָמְדָהּ. (רש"י שם, שם) לא בשמים היא לאמר. לא יקרה לך בענין התשובה שתצטרך בה להגדת נביא. (ספורנו שם, שם) לא בשמים היא וגו׳. תחלה ביאר הכתוב היטב מקום הטעות. באשר שגם הטעות הוא עיקר גדול שלא יטעה האדם להיפך שאין בדקדוקי התורה שום עמקות וענינים נסתרים וזה הטעות גרוע מן הראשון. ועי׳ מש״כ בספר במדבר ז׳...
וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה, וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל. (דברים לא, א) וילך. הלך אל כל שבט ושבט להודיע שהוא מת שלא יפחדו, וחיזק ליבם בדברי יהושע, על כן כתוב אחריו 'ואתה תנחילנה אותם' ולפי דעתי כי אז ברך השבטים ואם ברכותיהם מאוחרות במכתב. (אבן עזרא שם, שם) וילך משה כאשר השלים כל דבריו, אז הלכו כל הנצבים לפניו והטף והנשים איש לאהליו, ולא הוצרך הכתוב להזכיר זה, כי כבר אמר (לעיל כט ט יא) 'אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם וגו' לעברך בברית ה' אלהיך' ואחר עברם בברית ילכו מפניו, ויאמר הכתוב עתה כי משה הלך ממחנה...
אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם. (דברים כ"ט, ט) אתם נצבים וגו׳ – גם זה בכלל פיוס וכאשר יבואר. אלא שהפסיק בתורה ונעשה מזה סדרה מחדש באשר בא בזה המאמר כוונה ועיקר גדול בהליכות ההשגחה, לדעת בכל עת אפילו שלא בשעת התוכחה. וכיוצא בזה מתחיל בס׳ שמות פ׳ וארא ובזה הספר פ׳ עקב וכמו שכתבנו שם. והנה ביארנו לעיל י׳ י״ב ענין מקרא זה מה שפירש הכתוב כל הפרטים ולא הספיק במה שאמר 'אתם נצבים היום כולכם לפני ה׳ אלהיכם לעברך וגו׳'. אלא בא ללמדנו שאין הדין וחשבון של כל אדם שוה. ויש בזה ארבע מדרגות במעלות האדם מישראל. ראשים. ותלמידי...
וַיְהִי יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג, שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת. וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל ה' אֱלֹהָיו, מִמְּעֵי הַדָּגָה. (יונה ב', א-ב) והיה יונה שלשה ימים במעי הדג ולא התפלל, אמר הקב"ה: אני הרחבתי לו מקום במעי הדג כדי שלא יצטער והוא אינו מתפלל לפני?! אני מזמין לו דגה מעוברת בשלש מאות וששים וחמשה אלפים דגים קטנים כדי שיצטער ויתפלל לפני, שאני מתאוה לתפילתן של צדיקים. באותה שעה זימן לו הקב"ה דגה מעוברת, והלכה אצל הדג, אמרה הדגה לדג: איש נביא שבמעיך שיגרני הקב"ה לבלעו, אם אתה פולטו מוטב, ואם לאו אני בולעך עמו. אמר לה הדג לדגה: מי יודע זה שאתה אמת...
כל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון כבקרת רועה עדרו , מעביר צאנו תחת שבטו. (מתוף הפיוט "ונתנה תוקף") בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים הָעוֹלָם נִדּוֹן: בְּפֶסַח עַל הַתְּבוּאָה, בַּעֲצֶרֶת עַל פֵּרוֹת הָאִילָן, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לג) 'הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם'. וּבֶחָג נִדּוֹנִין עַל הַמָּיִם. (משנה ראש השנה א, ב) ובני מרון הצאן תרגום כבשים אמרנא, וענינו שמחשבין על בני אדם ודנין עליהם בבריאות ובחלאים והמוות והחיים וזולתם מעניני האדם והנגלה מזה המאמר מבואר כאשר תראה, אבל הנסתר ענינו קשה מאד בלי ספק. (פירוש המשנה לרמב"ם שם, שם) …'אבל הנסתר ענינו...
כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא: לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא… וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ. (דברים ל, יא- יד) איור: הרי לנגבהיים לא בשמים הוא – שאילו היתה בשמים, היית צריך לעלות אחריה וללמדה. (רש"י שם, שם) לא בשמים היא – פירוש: נפלאת. (אבן עזרא שם, שם) …ועניין המשל 'לא בשמים היא', היינו גבוה מטבע שֵכֶל האדם. כמו שהוא בשמים וההכרח לעשות סולמות להוריד והרי אי אפשר בכך. כך אי אפשר ליגע השכל ע"י תחבולות לעמוד על סוף דעתה ואמרו חז"ל בעירובין שם דאפילו...
פרשת נצבים-וילך גליון מס' 868 תשע"ד(קישור לדף המקורי) כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא, לֵאמֹר: מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. (דברים ל, יא-יב) לא בשמים היא – שאילו היתה בשמים, היית צריך לעלות אחריה וללמדה. (רש"י שם, שם) לא בשמים היא – תכן לפרש כי מפני שהתורה הזאת היתה בשמים, יאמר מעתה לא בשמים היא, שכבר הורדתיה לכם משם, ומלת היא תרמוז כי החכמה העליונה בשמים. (רבנו בחיי שם, שם) לא בשמים היא – שאין הקב"ה מצוה לכם דבר...