"וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת, עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן־הַיְאֹר רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת, עַל־שְׂפַת הַיְאֹר" (בראשית מ"א, ג') וישלח ויקרא וגו' ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי פתרין היו אותו, אלא שלא היה קולן נכנס באזניו: שבע פרות הטובות שבע בנות אתה מוליד. שבע פרות הרעות שבע בנות אתה קובר. וכן אמרו: שבע שבלים הטובות, שבע מלכיות אתה מכבש. שבע שבלים הרעות, שבע אפרכיות מורדות בך. הה"ד (משלי יד) "בקש לץ חכמה" – ואין אלו חכמי פרעה וחרטומי מצרים, "ודעת לנבון נקל" – זה יוסף. …אמר הקדוש ברוך הוא אם יבא יוסף תחלה ויפתור את החלום, אין זה...
"וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר. וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ." (בראשית מ"א, א-ב) קום יקומו המכבים! מכבים אנחנו? לכבוד בר-המצווה של בני מלאכי נהוראי יש המרבים לספר ולספר מחדש את סיפור חנוכה. פזמון המערכה השלישית של האוֹרָטוֹרִיָה מאת גיאורג פרידריך הנדל בשם "יהודה המקבי" (1746) מהלל את יהודה המנצח: See, the conqu'ring hero comes! (הִנֵּה הוּא בָא עִם צְבָא חֵילוֹ / בַּשּׁוֹפָר נָרִיעַ לוֹ.) בגרמניה, בשנת 1826, הסב פרידריך היינריך ראנק את היצירה לשיר לעונת חג המולד: !Tochter Zion, freue dich (שִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן, זכריה ב' י"ד). התרגום...
כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. (תהלים לו, י) 'אתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך' – אמרו ישראל: ריבונו של עולם, באורך נראה אור ואתה מצוה שנדליק לפניך נרות?! אמר רבי יצחק: לבית מלא פנסא, אמר בעל הבית לעבדו: הדלק לנו בתוך החצר נרות, אמר לו: כל הבית מלא אורה ואתה אומר שאדליק בו נרות?! אמר לו: הדלק בשביל העבדים שיהו מאירין להם, וכך הוא אומר 'אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות', אמר הקב"ה: לא שאני צריך לאור בשר ודם הזהרתי אתכם על הנרות, אלא שתדעו מה חיבתכם לפניי, תדע שהרי כתיב 'ולא יכול משה לבא...
שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה. וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב אַחֲרֵיהֶן וְנִשְׁכַּח כָּל הַשָּׂבָע בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְכִלָּה הָרָעָב אֶת הָאָרֶץ. (בראשית מא, כו, ל) ולמעלה לא אמר "יהיו שבע שני שבע", וזה לשתי סיבות: האחת, כי יוסף לא עמד פתאום על אמתת העניין, וכך דרך רוב ההשגות, איך שיהיו. והשנית, כי מן ההיפך הזה ייוודע היפוכו. ואמר אריסטו בספר המידות, כי כאשר היו לפנינו שני הפכים ולא נדע עניינם, נרוץ להשיג תחילה אמתת המועט הנעלם ואחר נשיג מזה היותר נעלם. – כן העניין בכאן, כי פרות ושיבולים טובות, שיהיו משל וחיקוי לשנים טובות...
כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה…. (מתוך: פיוט "מעוז צור") בנוסח מעוז צור ישועתי מסיימין בחרוז חש"ף זרוע קדשך. כי אמרו ז"ל ג' מקומות לנר חנוכה אצל הפתח, וגם על החלון, ובשעת הסכנה מניחו על שלחנו. וזהו חש"ף ר"ת ח'לון ש'לחן פ'תח. (ספר עטרת ישועה על מועדים – לחנוכה) המחרוזת השישית מופיעה בשיר מיד לאחר תום ההצגה ההיסטורית של ארבע המלכויות, ומייחלת לכך שכשם שישראל נגאלו ממשעבדיהם בעבר, כך ייגאלו ממשעבדיהם בהווה: חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם...
וַיְהִי בַבֹּקֶר, וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ, וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם, וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ, וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ, וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה. (בראשית מ"א, ח') איור: הרי לנגבהיים וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה – פותרים היו אותם אבל לא לפרעה שלא היה קולם נכנס באזניו ולא היה לו קורת רוח בפתרונם, שהיו אומרים : שבע בנות אתה מוליד ושבע בנות אתה קובר. (רש"י שם, שם) 'בקש לץ חכמה ואין' – אלו חכמי פרעה וחרטומי מצרים. 'ודעת לנבון נקל' – זה יוסף. (בראשית רבה פ"ט, ו) ובמדרש: הענין 'בקש לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל'. 'בקש לץ חכמה ואין' –...
וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי, כָּל-עֲבָדָיו. (בראשית מ"א, ל"ז) איור: הרי לנגבהיים וייטב, הבינו כי עצתו טובה, ועל הפתרון האמינוהו כי ראו כי קרוב מאד הפתרון לחלום, ועוד, כי שמעו משר המשקים כי כאשר פתר להם כן היה, ועוד, שלא האריך המעשה, אלא אמר הנה שבע שנים באות. (רד"ק שם, שם) וייטב הדבר בעיני פרעה כו' – יתכן מפני שעל ידו נתחזקה ממשלתו והוגדל והוקדש מעלתו בעיני ההמון שהאלקים מגלה לו עתידות ומיעצו בחלום, וזה היה דרך העמים הקדומים להקדיש ממשלתם, לכן אמר 'אתה תהיה על ביתי כו" , פירוש כי הנהגת המדינה בענינים פנימיים והנהגתה בענינים חוציים הכל...
היה לפניו נר ביתו ונר חנוכה, או נר ביתו וקדוש היום, נר ביתו קודם, משום שלום ביתו, שהרי השם הנמחק לעשות שלום בין איש לאשתו. גדול השלום, שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם, שנאמר (משלי ג'): 'דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום' (רמב"ם: משנה תורה הלכות חנוכה ד, יד) איור: הרי לנגבהיים …ניתן למעשה לומר כי המלחמות גם הן, מהוות את הזוהמה הסוציולוגית החברתית של הקיום האנושי, ולכן כאמור התורה וההלכה עוסקות גם בהן. … …כפי שראינו, צורות שונות ורבות יש לגבורה, ואחד הסימנים הרעים ביותר במציאות האינטלקטואלית והמוסרית שלנו הוא בעובדה,שקיימת אצלנו נטייה רבה לזהות באופן סתמי את...
פרשת מקץ גליון מס' 931 תשע"ו(קישור לדף המקורי) יְמֵי הַחֲנֻכָּה חֲנֻכַּת מִקְדָּשֵׁנוּ, בְּגִיל וּבְשִׂמְחָה מְמַלְּאִים אֶת לִבֵּנוּ, לַיְלָה וָיוֹם סְבִיבוֹנֵנוּ יִסֹּב, סֻפְגָּנִיּוֹת נֹאכַל בָּם לָרֹב. (מרדכי ריווסמן) יש נוהגים לאכול בחנוכה לביבות וסופגניות עשויות או מטוגנות בשמן. (זיו המנהגים עמ' רסב) הטעם: זכר לנס חנוכה שנעשה בשמן. (שם) טעם שמשחקין בדרעדיל (סביבון) בחנוכה, ובפורים בגראגער (רעשן), דבחנוכה לא היתה התעוררותמלמטה, רק מלעילא (מלמעלה), כי לא עשו תשובה כהוגן, רק השם יתברך ברחמיו, לכן משחקין בדרעדיל ואוחזים אותו מלמעלה, ובפורים שגזרו צום ושק ואפר יוצע לרבים והיתה התעוררות מלמטה , על כן אוחזין מלמטה (קרבן עני...
פרשת מקץ גליון מס' 881 תשע"ה(קישור לדף המקורי) כִּי אָרְכָה לָנוּ הַשָּׁעָה. וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה (מתוך: מעוז צור) הסימן 'חזק' יוצא מן הבית 'חשוף זרוע קדשך", שלפי הנראה היא הוספה מאוחרת, משום שבהרבה סידורים חסר הבית הזה. אבל אפשר גם כן שהשמיטוהו מאהבת השלום, מפני החרוז 'נקום נקמת דם עבדיך מאומה הרשעה' שנמצא בו… (ישראל דוידזון: אוצר השירה והפיוט, ניו יורק 1925) והנה כל ענין יהודה ויוסף היה דוגמא על לעתיד כמבואר במדרש ובזוה"ק, ומשמע שהויכוח שביניהם עד התודע יוסף אל אחיו היה דוגמת זמן הגלות שעדיין יש פירוד לבבות בישראל ואחר התודעו היה דוגמת...