כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם. (ויקרא י"ד, ל"ד) רבי זכריה חתניה דרבי לוי: אין בעל הרחמים נוגע בנפשות תחלה. ממי אתה למד? מאיוב – 'הבקר היו חורשות, כשדים שמו שלשה ראשים. אש אלהים נפלה מן השמים'. ואח"כ: 'ויקח לו חרש להתגרד בו'. אף במחלון וכליון בתחלה מתו סוסיהן וגמליהן ואח"כ מת הוא וימת אלימלך ואח"כ מתו, שנאמר 'וימותו גם שניהם' ואח"כ מתה היא. ואף נגעים הבאין על האדם; בתחילה הוא מתחיל בביתו – אם חזר בו, טעון חליצה וחלצו את האבנים ואם לא חזר בו, טעון נתיצה ונתץ...

עוד לא אבדה תקוָתֵנו תִּקְוָתֵינוּ,נפתלי הרץ אימבר "לבקשת אחד הלאומים הנודע" עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵינוּ הַתִּקְוָה הַנוֹשָׁנָה מִשׁוּב לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ לָעִיר בָּהּ דָוִד חָנָה כָּל עוֹד בִּלְבָבוֹ שָׁם פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָה וּלְפַּאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עֵינוֹ לְצִיוֹן צוֹפִיָה כָּל עוֹד דְמָעוֹת מֵעֵינֵינוּ תֵרַדְנָה כְּגֶשֶׁם נְדָבוֹת וּרְבָבוֹת מִבְּנֵי עַמֵנוּ עוֹד הוֹלְכִים לְקִבְרֵי אָבוֹת כָּל עוֹד חוֹמַת מַחְמַדֵינוּ עוֹד לְעֵינֵינוּ מֵיפָעַת וְעַלֵי חוּרְבַּן מִקְדָשֵׁנוּ עַיִן אַחַת עוֹד דוֹמָעַת כָּל עוֹד הַיַרְדֵן בַּגָּאוֹן גַלָיו גְדוֹתָיו יִגוֹלוּן וּלְיַם כִּנֶרֶת בְּשָׁאוֹן בְּקוֹל הֲמוּלָה יִפֹּלוּן כָּל עוֹד שָׁם עֲלֵי דְרָכַיִים שָׁם שַׁעַר יֻכַּת שְׁאִיָה וּבֵין חָרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם עוֹד בַּת צִיוֹן בּוֹכִיָה כָּל עוֹד שָׁמָה דְמָעוֹת...

שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום (בבלי פסחים ו, ע"א) איור: הרי לנגבהיים   תניא, רבי יוחנן בן נורי אומר: אורז מין דגן הוא, וחייבין על חימוצו כרת ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח, אבל רבנן לא. (בבלי ברכות לז, ע"א) אֵין אָסוּר מִשּׁוּם חָמֵץ בְּפֶסַח אֶלָּא חֲמֵשֶׁת מִינֵי דָּגָן בִּלְבַד. וְהֵם שְׁנֵי מִינֵי חִטִּים שֶׁהֵן הַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת. וּשְׁלֹשָׁה מִינֵי הַשְּׂעוֹרִים שֶׁהֵן הַשְּׂעוֹרָה וְשִׁבּלֶת שׁוּעָל וְהַשִּׁפּוֹן. אֲבָל קִטְנִיּוֹת כְּגוֹן אֹרֶז וְדֹחַן וּפוֹלִים וַעֲדָשִׁים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם חָמֵץ, אֶלָּא אֲפִלּוּ לָשׁ קֶמַח אֹרֶז וְכַיּוֹצֵא בּוֹ בְּרוֹתְחִין וְכִסָּהוּ בִּבְגָדִים עַד שֶׁנִּתְפַּח כְּמוֹ בָּצֵק שֶׁהֶחֱמִיץ הֲרֵי זֶה מֻתָּר...

מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין;  תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות;  ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. (מתוך מגילת העצמאות) איור: הרי לנגבהיים   אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד, אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיּוֹם, אַךְ בּוֹא יָבוֹא – יִשְׂאוּ שָׁלוֹם  אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְּאֹם (שאול טשרניחובסקי: אני מאמין) אבינו שבשמים, ברך את מדינת ישראל ואת יושביה, הגן...

היהודים חלמו חלום זה משך הגלות הארוכה. הסיסמא עתיקת היומין שלנו היא 'לשנה הבאה בירושלים'. עכשיו עלינו להראות שחלום רחוק זה יתורגם לרעיון בהיר ומזהיר. (ב.ז.הרצל: מדינת היהודים)   איור: הרי לנגבהיים    בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. …שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ-ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל-ישרים במולדת עמם. במלחמת העולם השניה תרם הישוב העברי בארץ...

פרשת מצרע – שבת הגדול גליון מס' 948 תשע"ו(קישור לדף המקורי) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא  לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. (מלאכי ג, כג)     אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מְקֻבָּל אֲנִי מֵרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹ וְרַבּוֹ מֵרַבּוֹ, הֲלָכָה לְמשֶׁה מִסִּינַי שֶׁאֵין אֵלִיָּהוּ בָּא לְטַמֵּא וּלְטַהֵר לְרַחֵק וּלְקָרֵב, אֶלָּא לְרַחֵק הַמְקוֹרָבִין בִּזְרוֹעַ וּלְקָרֵב הַמְרֻחָקִין בִּזְרוֹעַ. מִשְׁפַּחַת בֵּית צְרִיפָה הָיְתָה בְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְרִחֲקָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ, וְעוֹד אַחֶרֶת הָיְתָה שָׁם וְקֵרְבָהּ בֶּן צִיּוֹן בִּזְרוֹעַ, כְּגוֹן אֵלּוּ, אֵלִיָּהוּ בָּא לְטַמֵּא וּלְטַהֵר לְרַחֵק וּלְקָרֵב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לְקָרֵב, אֲבָל לֹא לְרַחֵק. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לְהַשְׁווֹת הַמַּחֲלֹקֶת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,...

פרשת מצרע גליון מס' 845 תשע"ד(קישור לדף המקורי) כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם. וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר: כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת. (ויקרא יד, לד-לה)     אמר הכתוב בנגעי הבתים 'ונתתי' נגע צרעת לרמוז כי יד ה' תעשה זאת, לא טבע כלל.  (רמב"ן שם, שם)   ובא אשר לו הבית. דרשו חז"ל בפרק קמא דיומא (יא ע"ב) מי שמיוחד ביתו לו, כלומר שאינו רוצה להשאיל כלים או שאינו מכניס אורחים לביתו, שהנגעים באים על צרות העין, וזהו שאמר 'ובא אשר לו הבית' והגיד לכהן לאמר...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת מצרע גליון מס' 697 תשע"א(קישור לדף המקורי) וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת  וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחָד אָשָׁם לִתְנוּפָה לְכַפֵּר עָלָיו  וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן לְמִנְחָה וְלֹג שָׁמֶן. (ויקרא יד, כא)     ואם דל הוא ואין ידו משגת – לפי שמצינו דלות בגוף כמו 'דלות ורעות'; 'משכיל אל דל'; 'מדוע אתה ככה דל', לכך פרט לך כאן, 'ואין ידו משגת' – לומר לך: דל זה הוא שאין לו ממון.  (חזקוני שם, שם)   ואם דל הוא. שהוא דל מהזכויות, ואין ידו משגת לכבוש שלושה בתי דינים, ולקח...