הגר מילים ולחן: אריק אנשטיין כשיצלצל בעיר הפעמון בקול אדיר אות הוא ללכת השליכי את צרורך על גב ואת עינייך נא מנעי מבכי אמצי את יד ילדך, יד ישמעאל ושאי אותו עמך אל התבל קומי קומי הגר הגר ולכי לך אל המדבר אל המדבר, הגר עברי אישה בעיר וכל אחד פניו יסתיר מפני עינייך אמרי שלום, ברכי הגר את מי אשר בעיר נשאר אחרייך אמצי את יד ילדך, יד ישמעאל ושאי אותו עמך אל התבל קומי קומי הגר הגר ולכי לך אל המדבר אל המדבר, הגר הנה אני אשא ידי חזקי הגר, אל תמעדי בדרך אל תעצרי למחות דמעות...
וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם, לֹא יָלְדָה לוֹ; וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית, וּשְׁמָהּ הָגָר. וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם: הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת, בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי, אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה; וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, לְקוֹל שָׂרָי. וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה': הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ וַתֵּלֶד הָגָר לְאַבְרָם, בֵּן; וַיִּקְרָא אַבְרָם שֶׁם בְּנוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר, יִשְׁמָעֵאל. (בראשית טז א-ב-יא-טו) אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה – בִּזְכוּת שֶׁאַכְנִיס צָרָתִי לְתוֹךְ בֵּיתִי. (רש"י שם, שם) לְקוֹל שָׂרָי. לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁבָּהּ (בראשית רבה). (רש"י שם, שם) ויאמר, אחר שגם על זה לא שתה לבה הבטיח לה שלא תעונה עוד, ועל זה...
וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם: לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. (בראשית י"ב א') מארצך וממולדתך ומבית אביך – כל הליכה תנועה והתרחקות ממה שממנו למה שאליו, בין תנועה גשמית ממקום שבו למקום שאליו כמו ללכת ארצה כנען, בין תנועה רוחנית, רצונו לומר: התרחקות מחשבי מעסק אשר בו אל התעסקות ועיון מחשבי אל מה שלפניו או שלמעלה, כענין 'ונתתי לך מהלכים בין העומדים', ואופני התרחקות האלה הפוכים המה בענייניהם, כי התרחקות מקומי הולכת ממדרגה שלפניו למאוחר ממנו, אם יחזיק על דרך משל בדרך, יתרחק תחילה מאנשי ביתו שהיה מתגורר עמהם בבית ובחדר אחד, ותתגדל ההרחקה מעט...
וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדֹם וּמֶלֶךְ עֲמֹרָה, וּמֶלֶךְ אַדְמָה וּמֶלֶךְ צְבֹיִים, וּמֶלֶךְ בֶּלַע, הִוא צֹעַר; וַיַּעַרְכוּ אִתָּם מִלְחָמָה בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים. (בראשית י"ד, ח) ויערכו אתם מלחמה – אלה החמישה שיצאו ערכו אתם מלחמה, כי חשבו להתחזק עליהם אולי נעזרו בעם אחר, כי לפיכך מרדו בהם, ואלה לא היו אלא ארבעה הנזכרים, לפיכך חזר ואמר 'את כדרלעמר', כי כבר אמר 'אתם', מה צריך לאמר עוד 'את כדרלעמר', אלא בא לומר כי אלה החמישה נעזרו בעם אחר, ואלה לא היו אלא הארבעה שזכר, ואעפ"כ ניצחום כי מה' היתה כדי שיעשה אברהם שם במלחמה ההיא, כמו שהבטיחו ואמר לו 'ואגדלה שמך'. וכדי להראות לעולם...
וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר: הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָהּ וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם; וַיֹּאמֶר לוֹ: כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ. (בראשית ט"ו, ה) איור: הרי לנגבהיים ויוצא אותו החוצה – גילה לו שהוא וזרעו אינם נתונים תחת משטרי הכוכבים והמזלות. והגם שהמערכות שולטים על עניני העולם, הוא יוצא החוצה מן הנהגת העולם הזה ואינו נתון תחת המזל, וחז"ל במליצתם שהעלהו למעלה מכפת הרקיע. (המלבי"ם שם, שם) וספר הכוכבים. מאמר 'וספור' נראה כמאמר בטל, כי על דבר שעשייתו בלתי אפשרי במוחלט לא יאמר אדם לחברו עשה זאת, כי לא יוציא דבריו לבטלה (עמ"ש בפסוק 'אם יוכל איש למנות את עפר הארץ'), ונ"ל כי...
וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן. (בראשית יב, ה) איור: הרי לנגבהיים ואת לוט בן אחיו – כי היה נשמע אליו והניח זקנו והלך לו עם אברם. אשר רכשו, הוא ולוט, והרכוש כולל כסף ושאר המטלטלים. ואת הנפש אשר עשו בחרן – העבדים והשפחות שקנו בחרן ויהיה עשו כמו 'עשה לי את החיל הזה' (דברים ח, יז), ודעת אונקלוס על אותם האנשים שהחזירו לאמונה טובה היא אמונת אברהם אבינו, כי לוט היה מאמונתו לפיכך נתחבר עמו, והוא גם...
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ: הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ. (בראשית יב, יא) איור: הרי לנגבהיים ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו, והיה לו לבטוח בשם שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו, כי יש באלהים כח לעזור ולהציל גם יציאתו מן הארץ, שנצטווה עליה בתחילה, מפני הרעב, עון אשר חטא, כי האלהים ברעב יפדנו ממות, ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה – במקום המשפט שמה הרשע והחטא. (רמב"ן בראשית יב, י) אין התורה מעלימה...
פרשת לך לך גליון מס' 924 תשע"ו(קישור לדף המקורי) לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. (בראשית יב, א( השאלות: (א-ג) הסדר הראוי היה נכון לאמר מבית אביך ממולדתך ומארצך. ולמה לא גילה לו אן ילך. ולמה הבטיחו הבטחות האלה. ומ"ש 'והיה ברכה' כפול עם 'ונברכו בך כל משפחות האדמה' ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך – אמר לו שתכלית היציאה הוא שיפרד מדעותיהם וממעלליהם הנשחתות, כי האדם יקנה תכונות ומדות. א. מן הארץ מאוירה ומזגה ומערכת מזלה. ב. מן העיר ששוכן בה ומקום מולדתו שלומד וממנהגיהם ומדותיהם. ג. מבית אביו, וצוה ה'...
פרשת לך לך גליון מס' 874 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם: לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. (בראשית יב, א) ויאמר ה' אל אברם. סמך פרשה זו לכאן להודיענו מה שאמרו חכמינו ז"ל (שבת קד ע"א) 'בא לטהר מסייעים אותו'. כי לפי שלמעלה כתב שנתעוררו תרח ואברם לצאת מארצם ללכת ארצה כנען לפי שהיא ארץ טובה, מיד סייעו השם ואמר לו 'לך לך אל הארץ אשר אראך', שהיא ארץ כנען. כי אחר שהאדם בעל בחירה ראוי לו לקום משינתו, ואם באולי אין כחו משגת, יחדש השם בקרבו רוח נכונה ויסייעהו, כאומרו 'דרכיו...
SHABBAT SHALOM (link to original page) Click here to receive the weekly parsha by email each week. Parshat Lech-Lecha Abraham took his wife Sarai and his brother's son Lot, and all the wealth that they had amassed, and the persons that they had acquired; and they set out for the land of Canaan. (Breishit, 12:5) And his brother's son Lot, because he followed Abraham and went with him. They had amassed – he and Lot together amassed money and other possessions. And the persons that they had acquired in Haran, the servants and maids that they acquired in...