כי תשא

כי תשא תשע"ז, גיליון 995

וֶהְיֵה נָכוֹן לַבֹּקֶר וְעָלִיתָ בַבֹּקֶר אֶל הַר סִינַי וְנִצַּבְתָּ לִי שָׁם עַל רֹאשׁ הָהָר. (שמות לד, ב)   איור: הרי לנגבהיים והיה נכון לבוקר ועלית בבוקר אל הר סיני. היה ראוי לומר 'והיה נכון לבוקר ועלית אל הר סיני', אבל הכתוב ירמוז למידת הבוקר, יאמר והיה נכון לבוקר – לקבל כוחו של בוקר, שהוא מדת הרחמים ועלית בבוקר, וזהו ענין שכתוב (תהלים ה, ד) 'ה' בוקר תשמע קולי בוקר אערך לך ואצפה', התפלל דוד ע"ה למידת רחמים, שהוא כח הבוקר שישמע קולו בכל בוקר שיערוך לו.  (רבנו בחיי שם, שם) אנשי התורה והאמונה בדורות המאוחרים תפסו שיש בעובדה זו...

כי תשא תשע"ו (גליון מספר 942)

פרשת כי תשא גליון מס' 942 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה  וַיֹּאמְרוּ: אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. (שמות לב, ד)     "אֵלֶה" – ויש לתרץ על פי מדרשם ז"ל על הפסוק (קהלת ז. כח) 'אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי', אדם אחד מאלף זה מעשה העגל שאחד מאלף חטא, ואשה בכל אלה לא מצאתי. דאשה ב'אלה' היינו ב'אלה אלהיך ישראל' לא מצאתי, כמבואר (במ"ר כא. י, שהש"ר ד. ט, פרדר"א פמ"ה) דנשים כשרות היו ולא חטאו. (קול אליהו שמות לב, כח)   לא מן המותר הוא לעיין...

כי תשא תשע"ה (גליון מספר 892)

פרשת כי תשא גליון מס' 892 תשע"ה(קישור לדף המקורי) רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא (שמות לב, ט)   ויאמר – טעם קשה ערף שלא ישמע מה שצוה. משל לאדם הולך לדרכו במרוצה ולא ישיב עורף לקורא אליו. וזה המשל בעבור שהיו ישראל בארץ מצרים עובדי ע"ז. והשם שלח להם נביאים לאמר איש גלולי מצרים השליכו כי כן כתוב, ומשה ספר זה המעשה לבנים לפני מותו. (אבן עזרא שם, שם)   אבל הענין בשנזכיר חסרוננו, והוא מה שאמרו חז"ל (ביצה כה ע"ב) 'מפני מה ניתנה תורה לישראל? מפני שהן עזין שבאומות', ומקרא מפורש בתורתינו פרשת תשא...

כי תשא תשע"ד (גליון מספר 838)

פרשת כי תשא גליון מס' 838 תשע"ד(קישור לדף המקורי) הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל  לָתֵת אֶת תְּרוּמַת ה' לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם (שמות ל, טו)     העשיר – הזכיר טעם לא ירבה ולא ימעיט. כי כפר נפש הוא. (אבן עזרא שם, שם)   העשיר לא ירבה. כדי לכוין החשבון וי"מ כדי שלא יאמר הוני פדאני מעקולים. (פירוש בעלי התוספות שם, שם)   העשיר לא ירבה, והדל לא ימעיט. כי בזה לא נכר שוע לפני דל. (ספורנו שם, שם)   העשיר לא ירבה, והדל לא ימעיט – דווקא בשוויון זה מתבטאת התכונה הסימבולית של המקדש. עתה באה...

Ki Tisa 5773 – Gilayon #789

Shabbat Shalom The weekly parsha commentary (link to original page) Click here to receive the weekly parsha by email each week. Parshat Ki Tissa Six days shall work be done And the seventh day a day of rest holy to the lord Whosoever shall work on the sabbath day Shall surely die. (Shemot 31:15)   Six days shall work be done – And one passage says 'Seven days shall you work', meaning that when you do the will of the Omniscient, your work shall be done by others, your male servants and your female servants, but when you do...

כי תשא תשע"ג (גליון מספר 789)

פרשת כי תשא גליון מס' 789 תשע"ג(קישור לדף המקורי) שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַה' כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת. (שמות לא, טו)   ששת ימים יעשה מלאכה – וכתוב אחד אומר ששת ימים תעבוד, לומר כשאתה עושה רצונו של מקום מלאכתכם תהא נעשית ע"י אחרים עבדיכם ושפחותיכם, וכשאינכם עושים רצונו תעבוד אתה ועשית אתה בעצמך מלאכתך. (חזקוני שם, שם)   רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר, יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן. וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן. וְכָל הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר, יִהְיוּ...

Ki Tisa 5772 – Gilayon #741

Shabbat Shalom The weekly parsha commentary (link to original page) Click here to receive the weekly parsha by email each week. Parshat Ki Tissa – Purim And so, on the thirteenth day of the twelfth month – That is, the month of adar – When the king's command and decree were to be executed, The very day on which the enmeies of the jews Had expected to get them in their power, The oppoisite happened, And the jews got their enemies in their power. (Esther 9:1)   "…if any person, man or woman, enters the king's presence in the...

כי תשא תשע"ב (גליון מספר 741)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת כי תשא – פורים גליון מס' 741 תשע"ב(קישור לדף המקורי) וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ  אֲשֶׁר הִגִּיעַ דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ לְהֵעָשׂוֹת בַּיּוֹם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם,  וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם. (אסתר ט, א)   כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית וגו', הלא יכלה ללכת לחצר החיצונה כמו שהלך המן, אולם זה הוא רמז שפורים הוא פנימיות וזה ענין החצר הפנימית, בשם הרבי הזקן מקאצק ז"ל שהמגילה נקראת כך על שם שנפתחה ונתגלתה הפנימיות, איתא...

Ki Tisa 5771 – Gilayon #690

Shabbat Shalom The weekly parsha commentary (link to original page) Click here to receive the weekly parsha by email each week. Parshat Ki Tissa "A half-shekel by the sanctuary weight" (Shemot 30:13)   In the midrashim are found several reasons for the half-shekel, and I intend to add three more. The first – because the sin of the calf caused the breaking of the tablets into two, therefore must they donate a beka (half-shekel – beka means a break) which is a shekel broken in two. The second: inasmuch as this was atonement for the soul...

כי תשא תשע"א (גליון מספר 690)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת כי תשא גליון מס' 690 תשע"א(קישור לדף המקורי) זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים  מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ (שמות ל, יג)     וטעם למחצית השקל, נמצאו במדרשים כמה דרכים שונות ואומר אני להוסיף עליהם עוד ג' טעמים. האחד הוא, לפי שבמעשה העגל גרמו שבירת הלוחות לשניים, על כן יתנו בקע דהיינו שקל בקוע לשנים. השני הוא, לפי שזה היה כופר נפש וידוע שמצד הנפש אין יתרון לשום אדם על חבירו כי נפש החיוני שוה בכולם על כן עשיר ורש שוין בכופר זה, ולפי שכל אדם הוא שקל...