"כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים" (דברים כ"ב, ו-ז) צִפּוֹר פְּצוּעָה אִמְרִי לִי כֵּיצַד הִנָּךְ נוֹשֵׂאת כֹּבֶד גַּעֲגוּעֵי שָׁמַיִם כֵּיצַד מִקְּצוֹת עוֹלָם נֶאֱסֶפֶת כְּחִבּוּק לַהֲקָתֵךְ וּמִנַּיִן נוֹבֵעַ צִיּוּצֵךְ הַחוֹמֵל, לַמְרוֹת שִׁבְרֵךְ. לַמְּדִינִי צִפּוֹר פְּצוּעָה לְאַתֵּר גַּרְגִּיר אוֹר בְּתַחְתִּיּוֹת אֲדָמָה, לְהִתְנַחֵם מִן הָאַיִן. טלי וייס "כדי להיות חופשי צריך להשתחרר מן השנאה" מיכל צ'רנוביצקי פרשת השבוע – פרשת כי תצא. היא הפרשה עם הכי הרבה מצוות בתורה....
"כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ. וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהוֹצִא עָלֶיהָ שֵׁם רָע…" (דברים כ"ב, י"ג-י"ד) ביוזמת פורום "דמעת עשוקים" נקבעה שבת פרשת "כי תצא", כשבת להגברת המודעות לנושא הממזרות בימנו. לחיפוש אחר מענה הולם והפחתת הבעיה עד כדי הכחדתה. קהלת ד, א: "וְשַׁבְתִּי אֲנִי וָאֶרְאֶה אֶת כָּל הָעֲשֻׁקִים אֲשֶׁר נַעֲשִׂים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם" על פסוק זה נדרש הן בויקרא רבה והן בקהלת רבה: דניאל חייטא פתר קרייה בממזרים, "והנה דמעת העשוקים", אבותם של אלו עוברי עבירות ואילין עלוביא מה איכפת להון, כך אביו של זה...
כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ… (דברים כ"א, י') במלחמת הרשות הכתוב מדבר. (רש"י שם, שם) …ע"י עוונות נתחלל שמו הגדול יתברך וזהו המרומז בפסוק (דברים כא י) 'כי תצא למלחמה על אויביך' ופירשו במדרש (ספרי שם) 'במלחמת הרשות הכתוב מדבר' על אויביך – כנגד אויביך, ולהבין נראה כי אמרו חז"ל במשנה (אבות ג טו) 'הרשות נתונה ובטוב העולם נידון' והיינו כי הקב"ה נתן רשות ליצר הרע להסית ולהדיח אפס יהיה לאדם הבחירה ורשות אם לבחור ברע או בטוב ולא יהיה כאן דבר הכרחי כי אילו היה כאן דבר מוכרח בשלילת הבחירה לא היה ח"ו דין צדק ויושר לעשות לאדם...
וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. (דברים כ"ד, כ"ב) וזכרת. דבק עם לגר. (אבן עזרא שם, שם) וזכרת כי עבד היית והיית צריך אז לעוללות בציר. (ספורנו שם, שם) וזכרת כי עבד היית וגו׳. והיה לך לנחת אם היו המצריים מניחים אותך לפאר ולעולל אחר כרמיהם. ע״כ יש לך להתנהג כן עם שארי נדכאים. (העמק דבר שם, שם) וכן תמצא מצות הרבה שנאמר אצלם "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים"; בפרשת תצא (דברים כד, יז-יח) "לא תטה משפט גר יתום ולא תחבול בגד אלמנה, וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים" (שם...
הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם לְאָחִיךָ. (דברים כ"ב, א-ב) השב תשיבם לאחיך. תצוה התורה שנהיה זהירים בהשבת אבידה לבעלים. ומכפל ההשבה דרשו חז"ל (בבא מציעא לא ע"ב) אפילו מאה פעמים, וכל זה מדרכי החסד והרחמים, ללמד שכולנו עם אחד ראוים שיהיה לנו אב אחד ושירצה כל אחד בתועלת חבירו ושיחמול על ממונו, ובין שתהיה האבידה בעל חי בין שלא תהיה בעל חי חייב הוא להחזירה לרשותו, וזהו שאמר וכן תעשה לחמורו, שהוא בעל חי ובהמה טמאה, וכן תעשה לשמלתו אף על פי שאינו חשוב כבעל חי וכן תעשה לכל אבידת אחיך, אחד משאר כלים אף על פי שאינן חשובין כשמלה, לא תוכל...
כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ וְעָרִים נְשַׁמּות יוֹשִׁיבוּ. (ישעיהו נ"ד, ג' – מן ההפטרה) יָמִין וּשְּׂמֹאל תִּפְרֹצִי וְאֶת ה' תַּעֲרִיצִי עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי וְנִשְּׂמְחָה וְנָגִילָה. (מתוך הפיוט"לכה דודי" לר' שלמה אלקבץ) ויש להוסיף ולומר שלא סוף דבר שע"י שקיים אחד מישראל מצות שילוח הקן יבואו אליהו ומלך המשיח, שהרי בודאי כבר נזדמנה ממצוה זו לפני כמה בני אדם וקיימוה, ומ"מ עדיין בן דוד לא בא. אך יש לומר על פי מה דאיתא בספרים הקדושים בענין גילוי אליהו, שיש בכמה אנפי (בכמה אופנים), יש בפועל ממש, ויש שהוא רק בהארת השכל שמתנוצץ באיש הזוכה לזה. וכך נראה לפרש מה...
לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר, עָנִי וְאֶבְיוֹן, מֵאַחֶיךָ, אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ. בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָי הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי עָנִי הוּא, וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ; וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל ה', וְהָיָה בְךָ חֵטְא. (דברים כ"ד , י"ד-ט"ו) איור: הרי לנגבהיים לא תעשוק. סתם עושק הוא איזה עול בעולם או העדר פרעון מלוה. וזהו פי׳ לא תעשוק את רעך כמש״כ שם בס׳ ויקרא. אבל כאן אינו מדבר אלא בעושק שכיר. מאחיך. מישראל ודאי אסור שהרי הצער לחוד אסור. או מגרך אשר בארצך. הוא גר תושב שדר בא״י באחת הערים. ובא לעיר אחרת לעשות מלאכה להרויח. בשעריך. היינו או בשעריך. שהוא גר מאותו...
לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ. בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ. (דברים כד, יד-טו) איור: הרי לנגבהיים וכן על זה הדרך, 'לא תעשוק שכיר עני ואביון'. כי זה אכזריות גדולה, שטורח כל היום ואח"כ תשלחנו בפחי נפש. 'ביומו תתן שכרו ולא תבא עליו השמש' – כלומר, שאם לא תתן לו שכרו, תהיה סבה שיבא שמשך ותמות בלא עתך. אחר שהוא עני, ואין לו מה יאכל ויש לו בנים ובנות שממתינים המזונות. וכשהולך לעת ערב בלא שכירות ובלא מזונות, כמעט פרחה נשמתם מהם ומתים...
כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה… וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ. (דברים כא, יח-כא) איור: הרי לנגבהיים וכל ישראל ישמעו ויראו. עיין רמב"ן. ונ"ל עוד דקאי אלעיל שהתירה התורה יפת תואר, שאם לא יתירנה התורה סופו שישאנה באיסור, ואם נשא סופו שיהיה לו ממנה בן סורר ומורה, וכאשר יהיה בן סורר ומורה מיפ"ת אז כל העם ידעו ויבינו כי לא טוב עשה זה שנשא יפ"ת, וישמעו ויראו ולא יוסיפו לעשות ככה, וזה שאמר וכל ישראל ישמעו ויראו וק"ל. (כתב סופר שם, שם) ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו –...
פרשת כי תצא גליון מס' 916 תשע"ה(קישור לדף המקורי) לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה כֹּל עֹשֵׂה עָוֶל. (דברים כה, יג–טז) כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה – לא רק העוול אלא האדם שזכה שה' אלהיו – מנהיג גורלו ומדריך מעשיו – האדם היהודי הוא תועבת ה' אלהיו אם הוא קורא לעצמו "יהודי" ואיננו שומר בקפדנות על צדק במשא...