"וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה אֶל הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר הוּא חֹנֶה שָׁם הַר הָאֱלֹהִים" (שמות יח, ה) "וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ יְהוָה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה… " בָּרוּךְ ה' שֶׁבָּא יִתְרוֹ וְלִמְּדָנוּ לוֹמַר בָּרוּךְ ה' בלה שור, בספרה 'השירה הזאת' בהוצאת צבעונים "אלהי כסף ואלהי זהב" גילה וכמן וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם (שמות כ, יח-יט) פסוקים אלה, המופיעים לקראת סופה של פרשת יתרו, נראים כעין הדהוד של שני הדברות הראשונים: אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ...
אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי (שמות י"ט, ד) פסל וכל תמונה הרב דוד ביגמן "…וְלאֹ יִכָּּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָּ וְהָּיוּ עֵינֶיךָּ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָּ" (ישעיהו ל, כ) פסוק זה מופיע בנבואת נחמה של ישעיהו, אלא שפירושו עמום. יש שפירשו שהמורה שמדובר בו, הוא אשר דיבר לעם סגולתו בכבודו ובעצמו, אשר תמיד מדריך את האומה: טוֹב וְיָּ שָּר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּּאִים בַּדָּּרֶךְ . יַדְרֵךְ עֲנָּוִים בַּמִּ שְפָּּט וִילַמֵּד עֲנָּוִים דַּרְכּוֹ (תהלים כה, ח– ט). אך הוראה זו היא בהסתר, ולעתיד לבוא שוב יתגלה ללמד תורה לעמו. פירוש זה זכה להרחבה מדרשית כולל...
וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב. (שמות י"ח, י"ג) …ומעתה יתיישב ג"כ מה שיקשה על הדעת, משה שהיה אב לחכמים ואדון כל הנביאים, איך יקבל עצה זו מיתרו על דבר הדיינים. אבל ראויה היתה עצה זו ליתרו ולא לזולתו, בכמו שהוא היה יתר על ישראל, ככה היה מייתר הפרשה לייתר ולהוסיף דיינים. אשר בשכבר לא היה כי אם משה בלבדו שאליו מיוחס המשפט בעצם, אמנם יתרו שהיה יתור על ישראל הוא נתן עצה להוסיף ולייתר דיינים, וזהו שאמר שייתר פרשה אחת בתורה. ואם תשאלך דעתך: מה עצה יש בהוספת דיינים...
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. (שמות כ, ח') שמעיה ואבטליון קבלו מהם. שמעיה אומר: אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות ואל תתוודע לרשות. אהוב את המלאכה, כיצד? מלמד שיהא אדם אוהב את המלאכה ואל יהיה שונא את המלאכה. כשם שהתורה ניתנה בברית, כך המלאכה ניתנה בברית, שנא׳ (שמות כ׳, ט׳-י׳) 'ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת לה׳ אלהיך'. רבי עקיבא אומר: עתים שאדם עושה מלאכה ומתנצל מן המיתה, ועתים שאין אדם עושה מלאכה ומתחייב מיתה לשמים; כיצד? ישב אדם כל השבוע ולא עשה מלאכה ולערב שבת אין לו מה יאכל, היו לו מעות של הקדש...
וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים, שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת. (שמות י"ח, כ"א) …לכאורה יש לתמוה על מספרם הגדול של השופטים, שכן בחשבון הסופי מתקבל מספר של 78600 שופטים, והיה שופט אחד מכל שבעה או שמונה אנשים בישראל (ע' סנהדרין יח, ע"א). אכן, כל איש טוב וישר, שהיתה לו ידיעה מסוימת בתורה, היה ראוי להיות שופט בישאל. הלא כל אדם בישראל חייב להיות טוב וישר ויודע ספר. כל העם כולו, וכל אחד ואחד מבני העם, נחשב כנושא התורה ובא-כוחה, וכל שלושה אנשים טובים וישרים בישראל יכולים לשבת...
וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, לֵאמֹר. (שמות כ' , א) איור: הרי לנגבהיים …אין אנו יודעים ולא תופשים מעבר של עניין מנפשו של אדם מבינינו אל נפשו של אדם אחר זולתי בדיבור, שהוא הקול שאותו חותכים השפה, הלשון ושאר איברי הדיבור, ומכיוון שהודרכה דעתנו גם כן שהוא יתעלה משיג ושמגיעים עניינים ממנו אל הנביאים על-מנת שימסרו אותם לנו, הוא תואר לנו כשומע ורואה. פירוש הדבר שהוא משיג את הדברים האלה הנראים והנשמעים, ויודע אותם. והוא תואר לנו כמדבר. פירוש הדבר, שמגיעים עניינים ממנו אל הנביאים, וזאת היא משמעותה של נבואה, מה שעוד יובהר לך תכלית הבהרה. (רמב"ם:...
וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת, שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים, שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת. וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת. (שמות י"ח, כ"א-כ"ב) איור: הרי לנגבהיים ואתה תחזה – ברוח הקודש שעליך. אנשי חיל – עשירים שאין צריכין להחניף ולהכיר פנים. אנשי אמת – אלו בעלי הבטחה שהם כדאי לסמוך על דבריהם, שעי"כ יהיו דבריהם נשמעים. שנאי בצע – ששונאין את ממונם בדין, כההיא דאמרינן 'כל דיינא דמפקין ממונא מיניה בדינא בדינא לאו דיינא הוא (בבא בתרא נח, ע"ב). (רש"י שם,שם) שונאי בצע – אלו העשירים אשר יש להם כל...
וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. (שמות כ, י) איור: הרי לנגבהיים שבת לה' אלהיך – לא שישבות למצוא מנוח מעבודת ששת הימים, אלא לה', בעבור השם ששבת ביום השביעי מכל מלאכתו וברכו וקדשו, כן יפסוק הוא מדרכי חול שלו ויקדש היום לאלהיו. (רג'יו שם, שם) …נראה כי בכל מקום תכונתה העיקרית של "מלאכה" אינה עמל גופני בשיעור קטן או גדול, כי אם "מלאכת מחשבת" – ביצוע מחושב ונבון של כוונה מסוימת ("מלאכה" מלשון "מלאך" – ע"פ לעיל פסוק ט*). לפיכך, גם בלא שנדע פירוש התורה...
פרשת יתרו גליון מס' 938 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד. (שמות י"ט, י"ח) והר סיני עשן. אין המכוון בזה שאש שלמעלה הוא מעלה עשן אבל טעמו שהוא יתברך עשה שהר סיני היה עשן כלו מפני שירד ה' עליו באש, לבל יוכלו העם להסתכל בשכינה ויזונו עיניהם ממנה. (רמ"א) ויחרד כל ההר… ולולי יראתי הייתי אומר שאין חרדה זו מוסבת לההר עצמו כי אם לאנשי מעמד שהיו עומדים סביבות ההר, ומוסיף בזה על מה שאמר מקודם 'ויחרד כל העם אשר במחנה',...
פרשת יתרו גליון מס' 888 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיַּרְא חֹתֵן משֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם וַיֹּאמֶר: מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם? מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב? (שמות יח, יד) וירא – את כל אשר הוא עושה לעם. שהוא מעמידם מערב עד בקר. ורבינו שלמה אמר בעבור שמשה יושב לבדו וישראל נצבים ואין זה דרך מוסר. ואין ספק כי מעלת משה גדולה לומר ככה. כי הנה אהרן שהיה גדול לכל ישראל והיה גדול בשנים ממשה הוא אומר לו בי אדוני. ומשה עשה הדרך הנכונה. כי השופט...