"זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה…" (במדבר יט, ב) שאל גוי אחד את רבן יוחנן בן זכאי: דברים אלו שאתם עושים נראים כמין כשפים! אתם מביאים פרה ושורפין אותה וכותשין אותה ונוטלין את אפרה, ואחד מכם מטמא למת מזין עליו ב' וג' טיפין ואתם אומרים לו: טהרת! אמר לו: … ראית מימיך אדם שנכנסה בו רוח תזזית? אמר לו: הן. אמר לו: ומה אתם עושים לו? אמר לו: מביאים עיקרים ומעשנים תחתיו ומרביצים עליה מים והיא בורחת. אמר לו: ישמעו אוזניך מה שאתה מוצא מפיך! כך, הרוח הזו רוח טומאה היא … מזים עליו מי נדה והוא בורח. לאחר שיצא אמרו לו...
"וְהִזָּ֤ה הַטָּהֹר֙ עַל־הַטָּמֵ֔א…והַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה, יִטְמָא עַד-הָעָרֶב" (במדבר יט, יט-כא) "מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה? לפיכך כתב בה "חקה"- גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה" (רש"י, במדבר יט, ב) וְכִבֶּס הָאֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה אֶת בְּגָדָיו (במדבר יט, י) וְהָיָה מַחֲנֵנוּ קָדוֹשׁ לְהַכְאִיב לֹא הָיָה בּוֹ פֶּצַע וְחַבּוּרָה רַק אֲנָשִׁים בְּרִיאִים לְהַחֲרִיד מְשׂוֹחֲחִים שִׁיחוֹת שׁוֹפְעוֹת צְחוֹק נוֹרָא מְבַטְּלוֹת בִּתְנוּעוֹת יָדַיִם חִנָּנִיּוֹת אֶת קִיּוּמִי אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶת טֻמְאַת הַמֵּת שֶׁנָּשָּׂאתִי בְּמַעְגָּלִים חוֹזְרִים וְנִשְׁנִים אֲשֶׁר דָּבְקָה בִּבְגָדַי וְלֹא פָּגָה וְלֹא הָיָה אִישׁ שֶׁיֶּאֱסֹף אֵפֶר וְיֹאמַר — טָהוֹר (אפרת ביגמן מתוך משיב הרוח סח תשע"ט) מחשבות על...
קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְהַעַל אֹתָם הֹר הָהָר. (במדבר כ', כ"ה) קח את אהרן. בִּדְבָרִים שֶׁל נִחוּמִים – אֱמֹר לוֹ: אַשְׁרֶיךָ שֶׁתִּרְאֶה כִתְרְךָ נָתוּן לְבִנְךָ, מַה שֶּׁאֵין אֲנִי זַכַּאי לְכָךְ. (רש"י שם, שם) קח את אהרן וכו'. הנה היה לו לומר: 'העל את אהרן ואת וכו' הר ההר'. אך מכאן ראיה מה שאמרו רז"ל שאמר לו שיפייסנו בדברים ויודיעהו הדבר באופן שלא יצטער, וזהו 'קח את אהרן וכו" והוא קיחה בדברים. (אלשיך שם, שם) קח את אהרן. קחנו בדברים. ואת אלעזר בנו. אמור לו: כל שמת ומניח בנו תחתיו ממלא מקומו, אינו מת. וכן הוא אומר (מלכים...
וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן, וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתָם, הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי. (במדבר כ"א, ל"ג ) 'ויאמר ה' אל משה אל תירא' מכדי סיחון ועוג אחי הוו?! (הרי סיחון ועוג היו אחים), דאמר מר: 'סיחון ועוג בני אחיה בר שמחזאי הוו' מאי שנא מעוג דקמסתפי ומאי שנא מסיחון דלא קמסתפי? (למה פחד משה מעוג ולא מסיחון?) .א"ר יוחנן אמר רבי שמעון בן יוחי: מתשובתו של אותו צדיק אתה יודע מה היה בליבו, אמר: שמא תעמוד לו זכות של אברהם אבינו, שנאמר (בראשית יד, יג) 'ויבא הפליט ויגד לאברם העברי' ואמר רבי יוחנן: זה עוג שפלט מדור המבול....
אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת: עֲלִי בְאֵר, עֱנוּ לָהּ (במדבר כא, יז) בלכתך דרך ים טבריה אל חמי טבריה, באמצע הדרך ממש, במקום שיש דקלים רבים בשפת הים ההוא, מכוון כנגד מגדל אחד אשר בראש ההר, שם הוא בארה של מרים. (רבי חיים ויטאל) עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּוּ הֵן: פִּי הָאָרֶץ, וּפִי הַבְּאֵר, וּפִי הָאָתוֹן, וְהַקֶּשֶׁת, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַשָּׁמִיר, וְהַכְּתָב, וְהַמִּכְתָּב, וְהַלּוּחוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף הַמַּזִּיקִין, וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל משֶׁה, וְאֵילוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף צְבָת בִּצְבָת עֲשׂוּיָה. (משנה אבות ה׳, ו) וּפִי הַבְּאֵר – בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם שֶׁהָיְתָה הוֹלֶכֶת עִם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר...
וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם, וַתִּקָּבֵר שָׁם. וְלֹא הָיָה מַיִם, לָעֵדָה. (במדבר כ', א'-ב ) איור: הרי לנגבהיים ותמת שם וגו'. צריך לדעת טעם אומרו שם , ורז"ל דרשו (מוע"ק שם) שלא עכבוה, ודרשה זו נשמעת מאומרו ותקבר שם, ונראה כי לצד שהזכיר מיתה חש על כבוד הצדקת, שהרי אמרו (ברכות יח) צדיקים במיתתם קרויים חיים, לזה דקדק לומר שם פירוש שם הוא שמתה ולא נשארה ביניהם, אלא במקום אחר ישנה בין הצדיקים, כי הצדיקים דומים לפני הקב"ה למרגליות המונחים בארגז, כשהוא חפץ באחת מהם הוא מוציאה מהארגז וקובעה בתכשיט אחד מתכשיטיו, ורז"ל דרשו (מוע"ק שם) 'ותמת שם' לגזירה שוה לומר שגם היא מתה...
וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת־יָדוֹ וַיַּךְ אֶת־הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם. וַיֹּאמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן: יַעַן לֹא־הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת־הַקָּהָל הַזֶּה אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־נָתַתִּי לָהֶם. (במדבר כ, – יא-יב) איור: הרי לנגבהיים יען לא האמנתם – גילה הכתוב שאלולי חטא זה היו נכנסין לארץ. קשה, שהרי בסוף פרשת ואלה שמות פרש"י 'עתה תראה אשר אעשה לפרעה ' -העשוי לפרעה תראה, העשוי למלחמות ל"א מלכים לא תראה, הרי אם כן היה כאן חטא אחר. ויש לומר: דודאי חטא 'למה הרעות' גרם לו למשה שלא יראה בנקמתן של מלכי כנען כשיכנסו ישראל לארץ. ואולי...
וַיַּעַשׂ משֶׁה נְחַשׁ נְחשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחשֶׁת וָחָי. (במדבר כא , ט) איור: הרי לנגבהיים נחש נחשת – לפי שהנחושת מבהיק ומבריק, כענין שנאמר 'ונוצצים כעין נחשת קלל', ואע"פ שמחנה ישראל היה שלש פרסאות על שלש פרסאות, מי שהיה נשוך רואהו ממקומו. והביט אל נחש הנחשת – על ידי שהיה נתון כתורן על הנס, הנשוך תולה עיניו למעלה ומכוין לבו לאביו שבשמים, כדפירש רש"י, ודוקא נחש ולא בריה אחרת, להודיע נפלאותיו של הקב"ה שכך מדותיו, שהוא מכה באיזמל ומרפא באיזמל. (חזקוני שם, שם) תנו רבנן: ששה דברים עשה...
פרשת חקת גליון מס' 959 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל. (במדבר כא, ו) את הנחשים השרפים – (במ"ר) ששורפים את האדם בארס שיניהם. וינשכו את העם – יבא נחש שלקה על הוצאת דבה ויפרע ממוציאי דבה יבא נחש שכל המינין נטעמים לו טעם אחד (טעם עפר) ויפרע מכפויי טובה שדבר אחד משתנה להם לכמה מטעמים. (רש"י שם, שם) וְכִי נָחָשׁ מֵמִית, אוֹ נָחָשׁ מְחַיֶּה. אֶלָּא, בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הָיוּ מִתְרַפְּאִים, וְאִם לָאו, הָיוּ נִמּוֹקִים. (משנה ראש השנה ג,...
וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל. (במדבר כא, ו) את הנחשים השרפים – (במ"ר) ששורפים את האדם בארס שיניהם. וינשכו את העם – יבא נחש שלקה על הוצאת דבה ויפרע ממוציאי דבה יבא נחש שכל המינין נטעמים לו טעם אחד (טעם עפר) ויפרע מכפויי טובה שדבר אחד משתנה להם לכמה מטעמים. (רש"י שם, שם) וְכִי נָחָשׁ מֵמִית, אוֹ נָחָשׁ מְחַיֶּה. אֶלָּא, בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הָיוּ מִתְרַפְּאִים, וְאִם לָאו, הָיוּ נִמּוֹקִים. (משנה ראש השנה ג, ח) יחזקיהו מלך יהודה עשה ד' דברים והסכימה דעתו לדעת המקום. גנז ספר רפואות...