"וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת־בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן־הָאָמָה הַזֹּאת עִם־בְּנִי עִם־יִצְחָק" (בראשית כ"א, י') עקדת אברהם יוסי הטב "בצאתי לקראתך, לקראתי מצאתיך" כך שר רבי יהודה הלוי כשלעניות דעתי, הוא מתכוון לקב"ה ולאברהם. פסוק זה פותר את שאלת בחירתו של אברהם. גם הקב"ה, לפחות על פי תורת הקבלה, ברא את העולם כדי שבני האדם יאהבו וייהנו מהעולם שברא. והנה, אחרי הרבה אכזבות אלוהים מוצא את אברהם כמי שבדיוק עונה לציפיות שלו. בין שניהם נכרתת ברית בה ה' מבטיח לאברהם צאצאים "כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם" וחבל ארץ מוגדר על פני כדור הארץ. אברהם מצידו מתחייב...

וַיָּרֶם בַּמַּטֶּה וַיַּךְ אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר  לְעֵינֵי פַרְעֹה וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו,  וַיֵּהָֽפְכוּ כָּל־הַמַּיִם אֲשֶׁר־בַּיְאֹר לְדָם. (שמות ז', כ) וְאוֹמֵר: וַיֵּהָפְכוּ כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְדָם (שמות ז, כ). חָזַר הַדָּם וְנֶהְפַּךְ לְמַיִם. בָּשָׂר חַי נֶהְפַּךְ לְמֵת, חָזַר וְנֶהְפַּךְ הַמֵּת לְחַי. הַמַּטֶּה נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ, הַנָּחָשׁ נֶהְפַּךְ לְמַטֶּה. הַיָּם נֶהְפַּךְ לְיַבָּשָׁה, הַיַּבָּשָׁה נֶהְפְּכָה לְיָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ ה' שְׁמוֹ (עמוס ה, ח) לְכָךְ נֶאֱמַר: וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים. (מדרש תנחומא יתרו יב, ב) ויהפכו כל המים אשר ביאור לדם: דעת אייכהארן, ואחרים אחריו, כי הדם וכל שאר המכות הם עניינים טבעיים ההווים במצרים...

 חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע  חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט. (בראשית י"ח, כ"ה) חָלִלָה לְּךָ. ר"ל הלא אתה השופט משפט הכלל, וצריך אתה לדון מעשה הרשע לפי מקומו באשר הוא שם, שמי שהוא צדיק בערך אנשי מקומו כבר יחשב שם לצדיק הגם שבמקום אחר בין אנשים צדיקים יהיה רשע, וא"כ חלילה להמית מי שהוא צדיק עם רשע, ר"ל שהוא צדיק בערך הרשע, הגם שוהיה כצדיק כרשע, הגם שהצדיק הזה יהיה כרשע, שבמקום אחר יחשב גם כן לרשע, אבל 'חלילה לך השופט כל הארץ', הלא אתה שופט את הכלל, וצריך...

יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם, וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאמֶר: הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי, סוּרוּ נָא אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשְׁכַּמְתֶּם, וַהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם. וַיֹּאמְרוּ: לֹּא, כִּי בָרְחוֹב נָלִין. (בראשית יט, ב) יקח נא מעט מים. אחר שראה אותם בדמות אנשים, התנהג עמהם כמנהג עם עוברי אורח, ואשר מידת אברהם היה מידת החסד להכניס אורחים ולהאכילם וללמדם ג"כ לברך את שם ה'. להיטיב עם כל בני אדם בגשמיות וברוחניות וזה היה כל מגמתו, לא יכול להתאפק מלבקש את האורחים האלה שהיה דעתם לעבור לדרכם שינוחו אצלו קצת, ובזה נבדל ממי שיתן צדקה לעניים מצד מדת הרחמים, שזה לא יתן...

וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר: הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם־הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ. (בראשית כב, כ)   איור: הרי לנגבהיים   אחרי הדברים האלה ויגד… – בְּשׁוּבוֹ מֵהַר הַמּוֹרִיָה הָיָה אַבְרָהָם מְהַרְהֵר וְאוֹמֵר: אִלּוּ הָיָה בְנִי שָׁחוּט כְּבָר, הָיָה הוֹלֵךְ בְּלֹא בָנִים, הָיָה לִי לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה מִבְּנוֹת עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא, בִּשְּׂרוֹ הַקָּבָּ"ה שֶׁנּוֹלְדָה רִבְקָה בַת זוּגוֹ, וְזֶהוּ הדברים האלה, הִרְהוּרֵי דְּבָרִים שֶׁהָיוּ עַל יְדֵי עֲקֵדָה. (רש"י שם, שם) …במדרשים ובפירושים השונים יש ניסיון להתחקות אחר הרהוריו של אברהם אחרי העקדה. רש"י (בעקבות המדרש) רואה בידיעה שקיבל אברהם על לידת בנים לאחיו ועל לידת רבקה מעין תיקון לרגשות החרטה על שלא שהשיא את יצחק לפני העקידה,...

וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כָּל פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר וַיַּרְא, וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן. (בראשית יט, כח)   איור: הרי לנגבהיים   וישקף – לדעת אם נמצא שם עשרה וניצולו אם לאו. (רשב"ם שם, שם) וישקף. השקפת איבה על רב רשעם. (ספורנו שם, שם) וישקיפו על פני סדום. כל השקפה שבמקרא לרעה חוץ מהשקיפה ממעון קדשך (דברים כו, טו) שגדול כח מתנות עניים שהופך מידת רוגז לרחמים. והנראה שדיוק חז"ל הוא מזה אשר השכים בבוקר ואם בכדי שישקיף על פני סדום מה לו להקדים בהשכמה כל כך, ואם הוא קם בהשכמה והלך לראות, על מה מודיענו זאת הכתוב...

וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח. (בראשית יט, כו)   איור: הרי לנגבהיים ותהי נציב מלח – (ב"ר) במלח חטאה ובמלח לקתה; אמר לה: 'תני מעט מלח לאורחים הללו'. אמרה לו: אף המנהג הרע הזה אתה בא להנהיג במקום הזה?! (רש"י שם, שם) ותבט אשתו מאחריו – אשתו שהיתה מאחרי לוט הביטה אחריה, כי היתה קטנת אמונה והביטה אם נהפכה העיר ואם לא, ואע"פ ששמעה אזהרת המלאך ללוט. ונכתוב זה הפסוק אחר ויהפך, כי כל יושבי הערים כן היו מקצתם נציב מלח ומקצתם נציב גפרית, ואע"פ שלא נזכר מלח בהמטרה עם הגפרית היה מלח, כי כן אמר הכתוב גפרית...

פרשת וירא גליון מס' 925 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו, וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה. (בראשית יח, ב)       אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים כְּהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, דְּקָתָנִי, מִפְּנֵי הָאוֹרְחִים, וּמִפְּנֵי מִפְּנֵי בִיטוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְרַב דִּימִי מִנְּהַרְדָּעָא אָמַר: יוֹתֵר מֵהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, דְּקָתָנֵי, מִפְּנֵי הָאוֹרְחִים, וַהֲדָר, וּמִפְּנֵי בִיטוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אָמַר רַב: גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה, דִּכְתִיב (בראשית יח): "וַיֹּאמֵר: אֲדֹנָי, אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבוֹר…" (שבת קכ"ז , ע"א)   וירא. שני פעמים. ואמרו ברבה 'וירא' – במלאכים...

פרשת וירא גליון מס' 875 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר: שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה-בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ;  וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל, וְהוּא אַחֲרָיו. (בראשית י"ח, י')     ואמר ושרה שומעת פתח האהל – לפי שהם שאלו לאברהם 'איה שרה אשתך?', לפי שהיו רוצים לומר לה הבשורה. וכשאמר אברהם 'הנה באהל' היה ראוי שיאמרו לאברהם 'הבא אותנו אליה לבשרה', ולא אמרו דבר, אלא מיד אמר 'שוב אשוב אליך', וכל זה למה. לפי שהם ידעו שהיה היתה באהל במקום שתשמע הבשורה. וזהו 'ושרה שומעת פתח האהל והוא אחריו', כלומר המלאך היה אחר אברהם ושרה פתח האהל, בענין שלא היה הפסק...