"וְהֵבִיא אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל הַכֹּהֵן וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל שִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגָג וְהוּא לֹא יָדַע וְנִסְלַח לו" (ויקרא ה', י"ח) אדם כי יקריב מכם – כי יקריב מעצמכם בוידוי דברים והכנעה על דרך ונשלמה פרים שפתינו וכאמרו זבחי אלהים רוח נשברה, כי אין חפץ בכסילים המקריבים בלתי הכנעה קודמת, וכבר אמרו ז"ל מכם ולא כלכם. (ספורנו ויקרא א', ב') למה מתחילין התינוקות ללמוד מן פר' קרבנות, מה הקרבנות טהורים אף התינוקות כן, וזה מבואר על דרך שמסיק בילקוט פר' פנחס (כח ג) כבשים בני שנה שמכבסים עונות האדם ועושין אותו כתינוק בן שנה בעבור זה...
"אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֺת ה' אֱלֹקיו אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם . אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ שְׂעִיר עִזִּים זָכָר תָּמִים" (ויקרא ד, כ"ב-כ"ג) אֱ-לוֹהַּ בְּשִׁמְךָ / יַנַּיי אֱ-לוֹהַּ בְּשִׁמְךָ נִקְרֵאתָה / בַּת קוֹל מֵאֹהֶ עֵת קָרָאתָה גֶּבֶר נֶאֱמָן מְאֹד יִקַּרְתָּה / דִּבֵּר לוֹ לְבַד מֶנּוּ כִּי הִקְרֵאתָה הַמִּסִּנַי קוֹלְךָ הִשְׁמִיעַ / וְכָל עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ שָׁמַע זִמּוּן אֹהֶל כְּהוּעַשׂ כִּשְׁמַע / חוּץ מֶנּוּ קוֹל לֹא הֻשְׁמַע טַעַם קְרִיאָה הִקְדַּמְתָּהּ לְדִבֵּר / יָהּ לֵידַע בְּמִקְרָא וּבְדִבֵּר כִּי אַתָּה הוּא הַקּוֹרֵא וְהַמְּדַבֵּר / לְקָ וּמְדֻבָּר קָרָאתָה וַתְּדַבֵּר מה בין עבודת הקורבנות ותפילה...
וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים, אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ… (אסתר ג', י"ג) "ונשלוח ספרים ביד הרצים" (פסוק יג), לשון נפעל, ולא אמר "וישלח ספרים ביד הרצים", מפני שדבר זה הוא כנגד האדם להרוג אומה שלימה, ולפיכך כתיב "ונשלוח", שיהיו נשלחים בעל כרחם, והיו מוכרחים להיות שלוחים. אבל כאשר הכתב היה הפך זה, להציל אומה שלימה מן הצוררים ולעמוד על נפשם נגד שונאיהם, דבר זה אדרבא, עשו ברצון, לכך כתיב (להלן ח, י) "וישלח ספרים וגו'". וכן (למעלה פסוק יב) "וַיִּכָּתֵב ככל אשר צוה המן", מפני שהוכרחו לזה שלא כרצונם. (המהר"ל: אור חדש על מגילת אסתר) החלטות ועידת וואנזה 1. העברת 11...
אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא. (ויקרא ד', כ"ב) אשר נשיא יחטא. לְשׁוֹן אַשְׁרֵי – אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁהַנָּשִׂיא שֶׁלּוֹ נוֹתֵן לֵב לְהָבִיא כַּפָּרָה עַל שִׁגְגָתוֹ, קַל וָחֹמֶר שֶׁמִּתְחָרֵט עַל זְדוֹנוֹתָיו (ספרא). (רש"י שם, שם) …או אפשר לומר שהוא לשון ודאי, ולזה לא נכתב 'אם נשיא יחטא' כמו שאמר 'אם הכהן המשיח יחטא', ואמר אם כן 'ואם כל עדת ישראל ישגו', כי הכהן הגדול נזהר מן החטא לפי שעיני כל ישראל תלויות עליו בין לעניין צרכי גופם ומזונותם בין לעניין כפרת נפשותם, וכן הסנהדרין גם כן נזהרים הם מן החטא לפי שרוח הקודש נוספת עליהם, ולפיכך הזכיר בהם בחטאם לשון ספק, אבל בנשיא...
איור: הרי לנגבהיים אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות, להתנאות בהן בני אדם. (בבלי ברכות מ"ג, ע"ב) הרואה אילנות נאים ובני אדם נאים אומר: ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמו (ירושלמי ברכות סג, ע"ב) אֲנִי רוֹצֶה תָּמִיד עֵינַיִם/ נָתָן זַךְ אֲנִי רוֹצֶה תָּמִיד עֵינַיִם כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת יְפִי הָעוֹלָם וּלְהַלֵּל אֶת הַיֹּפִי הַמֻּפְלָא הַזֶּה שֶׁאֵין בּוֹ דֹּפִי וּלְהַלֵּל אֶת מִי שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ יָפֶה לְהַלֵּל וּמָלֵא, כָּל כָּךְ מָלֵא, יֹפִי. וְאֵינֶנִּי רוֹצֶה לְעוֹלָם לִהְיוֹת עִוֵּר לִיפִי הָעוֹלָם כָּל עוֹד אֲנִי חַי. אֲנִי...
כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה. (בבלי תענית כט, ע"א) איור: הרי לנגבהיים …אך להבין למה באמת רק באדר כל החדש נהפך לשמחה ולא נזכר כן בחודש ניסן ובאמת גאולת ניסן עדיפא כמ"ש (מגילה י"ד ע"א) לענין הלל התם 'הללו עבדי ה', ולא עבדי פרעה, הכא כו' אכתי עבדי אחשורש אנן'. הענין דגלות ניסן היה מצד השי"ת כש"נ 'והוצאתי אתכם' 'ולקחתי אתכם לי לעם' 'והייתי לכם לאלהים', וכן היו כל הנסים מצד השי"ת שהיכה בפרעה ובכל מצרים בעשר מכות והיו נגוף למצרים ורפוא לישראל… רק השי"ת הוציאם מהם אף שהיו משוקעים כעובר במעי אמו, וכן...
אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא, וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֺת ה' אֱלֹהָיו אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה… (ויקרא ד', כ"ב) איור: הרי לנגבהיים אשר נשיא יחטא – המוסר השלטוני בין תקווה למציאות "אשר נשיא יחטא" – לשון אשרי, אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה על שגגתו, קל וחומר, שמתחרט על זדונותיו. (רש"י שם, שם, בעקבות חז"ל בהוריות י,ע"ב וספרא ה, א) וְעַל עֲון הַמֶּלֶךְ אָמַר 'אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא'. כִּי אָמְנָם זֶה דָבָר מָצוּי שֶׁיֶּחֱטָא, כְּאָמְרו "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" (דברים לב, טו) וְאָמַר בּו "וְאָשַׁם" שֶׁמֵּעַצְמו יַכִּיר עֲונו (פסוק כג) 'או הודַע אֵלָיו', עַל יְדֵי אֲחֵרִים. (ספורנו שם, שם) …"נשיא" הוא המנהיג הפוליטי,...
לֹא הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה. (ישעיה מג, כג) איור: הרי לנגבהיים לא הביאת לי שה עלתיך – העולה שהבאת לא לי הבאת, כי אני איני צריך לעולה וקרבן, רק הבאת אותה על האש לבד, כמ"ש את קרבני לחמי לאשי, והנה העולה היתה כולה כליל, והזבחים שהם השלמים הרימו מהם החלב על המזבח, אומר, הנה אתה ידמה לך כי העולה שכולה כליל הבאת לי לצרכי. והזבחים שהרמות מהם ראשית החלב בם כבדת אותי דרך כבוד להרים לי ממאכלך המנה המובחרת השוק והעליה, מה שאינו כן, כי עלתיך לא לי הבאת,...
פרשת ויקרא גליון מס' 945 תשע"ו(קישור לדף המקורי) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם. (ויקרא א, ב) 'אדם כי יקריב מכם' 'אדם כי יקריב מכם': מתוך הלשון הזה נראה כי אפשר להקריב קרבן מן האדם, לפי שהיה לו לומר 'אדם מכם' כי יקריב קרבן, אבל הכתוב הוא מונעו ואוסרו, וביאורו: אדם כשירצה להקריב מכם קרבן לה', מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו, לא מן האדם, וזהו מאמר הנביא (ירמיה יט) 'אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי'. ומפני זה התחילה...
פרשת ויקרא גליון מס' 894 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וְאִם מִן הָעוֹף עֹלָה קָרְבָּנוֹ לַה' וְהִקְרִיב מִן הַתֹּרִים אוֹ מִן בְּנֵי הַיּוֹנָה אֶת קָרְבָּנוֹ. (ויקרא א, יד) 'והאלהים יבקש את נרדף' בבני אדם שהקדוש ברוך הוא אוהב את הנרדפים, מניין אף בעוף ובבהמה? את מוצא בשעה שהקב"ה אמר למשה על הקרבנות, היה משה סבור שיקריב טווסים או פסיונים או אווזים, ולא אמר לו כך אלא 'ואם מן העוף עולה קרבנו לה' והקריב מן התורים או מן בני היונה' (ויקרא א' י"ד) ולא צפור אחר, אמר הקב"ה: הואיל שהם נרדפים מהם מבקש אני קרבן, 'והאלהים יבקש את נרדף'....