"וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֶת הַמִּשְׁכָּן" (שמות ל"ו, ח') 'זכר למחצית השקל' "ענין השקלים כפי מה שאנו רואים הוא לאחד את כל עדת בני ישראל בין בעניני העבודה להשי"ת בין בצרכי הכלל החומריים, שהרי התמידים באים משקלים, ומשירי הלשכה באים חומות העיר ומגדלותיה. להורות ולקבע כי יסוד המבוקש מכל עבודת ה' הפרטית שבישראל הוא הצלחת הכלל. ודרך זה נקבע בישראל לעד, עד שאפילו בגלות שאין לנו בית מקדש, וארץ ישראל, וקורבנות המאחדים אותנו בפועל, מכל מקום כח האחדות תמיד חופף על ישראל במה שקדושת כל המצוות ועבודת השי"ת שישראל עושין עיקר פעולתן הוא להצמיח מזה צדקה ותהילה אל...
"וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים, עַל-הַנָּשִׁים; כֹּל נְדִיב לֵב, הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל-כְּלִי זָהָב, וְכָל-אִישׁ, אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַיי" (שמות לה, כב) בעבור כי הנדבה בתכשיטין היא מצויה אצל הנשים יותר. וכולן היו להן , ופרקו נזמיהן וטבעותיהן מיד, ובאו תחילה. והאנשים – אשר נמצאו להם – הביאו עמהם. כי טעם 'על הנשים', שהן היו שם בראשונה והאנשים נטפלו להן. (רמב"ן על הפסוק) המקדש הביתי "ויבואו האנשים על הנשים" (שמות לה,כב). הנשים הביאו את תרומתן לפני הגברים. אף בבניית המקדש הפרטי, בחוג המשפחה, צריכים להשתתף הן הבעלים הן הנשים, אך הנדבות הראשונות למקדש המשפחתי הן של האישה. כאשר...
שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. (שמות ל"ה, ב') וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה – לכאורה יש לומר למה הוצרך כפל הלשון לומר 'שבת שבתון לה" והיה די באומרו שבת לה'. ויובן בס"ד לפרש ע"ד דאיתא בשולחן ערוך (ה' שבת סימן' שד"ם):'ההולך במדבר ואינו יודע מתי הוא שבת, מונה שבעה ימים מיום שנתן אל לבו שכחתו ומקדש השביעי בקידוש והבדלה וכו' ע"ש', ונמצא לפי זה שיש תרי גווני (שני אופנים) שבת; הא' הוא שבת האמיתי שהוא יום השביעי באמת, והב' הוא שבת שיהיה בגוונא (באופן) הנזכר לעיל להולך במדבר ולא ידע...
וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה טָווּ אֶת הָעִזִּים. (שמות ל"ה, כ"ו) וכל הנשים אשר נשא, ר"ל שהיה בהן חכמה יתירה טוו מן העזים, שזה מלאכה גדולה וצריך חכמה יתירה כמ"ש חז"ל. (מלבי"ם שם, שם) אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה – כיוון שתיבת בחכמה באה כאן כתוספת ל"נשא לבן אתנה", לא יתכן לפרשה במובן של תבונת-כפיים, אלא היא מאפיינת את ההחלטה אליה נשאן ליבן. בשעה ששאר הנשים המאומנות במלאכת-יד הזדרזו להכין את הבדים הדרושים להתקנת יריעות הפאר של המשכן, בחרו החכמות שביניהן להתקין את יריעות העזים. הללו היו פחות מפוארות, אבל חיוניות לגבי שמירת מיכלול המשכן, שהרי הן היו...
וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים, כֹּל נְדִיב לֵב, הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כׇּל־כְּלִי זָהָב וְכׇל־אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף, תְּנוּפַת זָהָב לַה'. (שמות ל"ה, כ"ב) וטעם ויבואו האנשים על הנשים – בעבור כי הנדבה בתכשיטין היא מצויה אצל הנשים יותר, וכולן היו להן, ופרקו נזמיהן וטבעותיהן מיד, ובאו תחלה, והאנשים אשר נמצאו להם הביאו עמהם, כי טעם 'על הנשים' שהן היו שם בראשונה והאנשים נטפלו להן. וכן נחה ארם על אפרים (ישעיה ז ב), כי המלחמה ההיא לאפרים, ולא שתם על צאן לבן (בראשית ל ט), ועליו מטה מנשה (במדבר ב כ), והדומים להם. ואמר שבאו כלם אנשים ונשים בחח ונזם...
וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (שמות ל"ה, א) איור: הרי לנגבהיים ויקהל משה וגו'. צריך לדעת טעם שהוצרך לומר ויקהל אחר שהוא דבר הרגיל בכל עת אשר יצוה דבר ה', ונראה כי לצד שראו כי קרן עור פניו וייראו מגשת אליו, לזה הוצרך להקהיל את כולן לבל ימנעו קצת מהמורא, וזה שדקדק לומר את כל עדת. עוד ירצה באומרו את כל על פי מה שפירשתי בפרשת תרומה בפסוק מאת כל איש אשר וגו' שבא לרבות יתומים קטנים ונשים. (אור החיים שם, שם) ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו'. כשרואין בני אדם דבר נחמד ויפה, רוצה כל אחד לחטוף אותה ולהמשיכה אליו,...
וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב, בְּיָדֶיהָ טָווּ, וַיָּבִיאוּ מַטְוֶה אֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן, אֶת תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי, וְאֶת הַשֵּׁשׁ. וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה, טָווּ אֶת הָעִזִּים. (שמות ל"ה, כ"ה-כ"ו) איור: הרי לנגבהיים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה – כיוון שתיבת "בחכמה" באה כאן כתוספת ל"נשא לבן אותנה", לא יתכן לפרשה במובן של תבונת-כפיים, אלא היא מאפיינת את ההחלטה שאליה נשאן ליבן. בשעה ששאר הנשים המאומנות במלאכת-יד הזדרזו להכין את הבדים הדרושים להתקנת יריעות הפאר של המשכן, בחרו החכמות שביניהן להתקין אל יריעות העזים. הללו היו פחות מפוארות, אבל חיוניות לגבי שמירת מיכלול המשכן, שהרי הן היו עיקר...
פרשת ויקהל גליון מס' 943 תשע"ו(קישור לדף המקורי) לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. (שמות לה, ג) אם למדתי שהוא שובת מערב שביעית לשביעית, כך ישבות מערב שבת לשבת? ועוד – קל וחומר, ומה שביעית שאין חייבין עליה לא כרת ולא מיתת בית דין, דין הוא שישבות מערב שביעית לשביעית, שבת שחייבין עליה כרת ומיתת בית דין, דין הוא שישבות מערב שבת לשבת; ולא יהיה רשאי להדליק לו נר, או להטמין לו את החמין או לעשות לו מדורה? ת"ל: 'לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת' – ביום השבת אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר...
פרשת ויקהל גליון מס' 839 תשע"ד(קישור לדף המקורי) לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. (שמות לה, ג) לא תבערו אש – אמר הקב"ה: אוּר שלי, פי' של גיהנום, שובת בשבילכם, גם אוּר שלכם יהא שובת. השבת. ויאמר. ר"ת וס"ת תורה, לרמז שעיקר התורה בשבת, כשאדם פנוי מעסקיו. (בעל הטורים שם, שם) עוד לא תבערו אש. אזהרה שלא יכעוס האדם, שהכעס מדליק המרה השחורה שבאדם, זהו מושבותיכם ביום השבת גימטריא מרה שחורה עם הכולל, אפילו על דבר שראוי לכעוס עליו כדי לאיים על בני ביתו, זהו מושבותיכם, מה שבתוככם שהיא המרה. (רבי מרדכי הכהן מצפת –...
Shabbat Shalom The weekly parsha commentary (link to original page) Click here to receive the weekly parsha by email each week. Parshat Vayakhel And the men came with the women, everyone of willing mind, they brought brooch and nose-ring and signet-ring And necklace, every kind of gold object (Shemot 35:22) The reason for 'and the men came with the women' is that the contribution of ornaments is more common amongst the women, they all possessed them, and they removed their nose-rings and rings immediately, and came first, and the men who were with them brought along...