"כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ" (דברים ל', י"ד) פַּעַם אַחַת דִבֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁצְּרִיכִין לַעֲסק הַרְבֵּה בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְהִתְבּוֹדְדוּת וְכוּ'. וְשָׁאַל אוֹתוֹ הָרַב רַבִּי יוּדְל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֵיךְ לוֹקְחִין לֵב (רְצוֹנוֹ לוֹמַר אֵיךְ זוֹכִין שֶׁיִּהְיוּ הַדִּבּוּרִים בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב). הֵשִׁיב לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, תּאמְרוּ לִי אֵצֶל אֵיזֶה צַדִּיק קִבַּלְתֶּם הִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב, הָעִקָּר הוּא הָאֲמִירָה בַּפֶּה. רְצוֹנוֹ לוֹמַר לְהַרְבּוֹת בְּדִבּוּרִים שֶׁל תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת בַּפֶּה, וְהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב בָּא מִמֵּילָא (חיי מוהר"ן תמ"א) לֹא בַּשָּׁמַיִם / חֲמוּטַל בַּר יוֹסֵף לֹא בַּשָּׁמַיִם לֹא רָחוֹק הַטּוֹב נָשַׁב הֲלֹא קָרוֹב הוּא מְאֹד הֲלֹא פֹּה הוּא הֲלֹא לַהֲטוֹ בְּיָדְךָ לוֹחֵשׁ...
"אֶל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּו…" (מתוך הסליחות) אֵינֶנִּי מִתְנוֹעֵעַ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה /אדמיאל קוסמן אֵינֶנִּי מִתְנוֹעֵעַ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אֲנִי עוֹמֵד קַר וְקָפוּא. דָּרוּךְ לַבָּאוֹת. הַמַּחֲשָׁבוֹת מְטַפְּסוֹת עָלַי חֶרֶשׁ כְּמוֹ צְבָא-מִסְתַּנְּנִים, נִתְפָּסוֹת לָהֶן זְרִיזוֹת בְּחֻדֵּי-הָאֲבָנִים וּמַעְפִּילוֹת הָלְאָה. אֵינֶנִּי מִתְנוֹעֵעַ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אֲנִי עוֹמֵד קַר וְקָפוּא. בְּתוֹכִי זָרוּעַ זֶה מִכְּבָר הַהֶרֶס, הַחֻרְבָּן. וְאִם אָמַרְתִּי כִּי אֵינֶנִּי מִתְנוֹעֵעַ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אַךְ בִּפְנִים הָאֲדָמָה הַקָּשָׁה כְּצוּר לִי נִבְקַעַת בְּשֶׁבֶר וִילָלָה כְּלִסְעָרַת פֻּרְעָנוּת מְמַשְׁמֶשֶׁת. אֵינֶנִּי מִתְנוֹעֵעַ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אֲנִי מַשְׁלִיךְ אֶת צְרוֹר מַפְתְּחוֹתַי אֶל-עָל וּמַעֲמִיד פְּנֵי מֵת. קַר וְקָפוּא. מתוך הספר "בגדי נסיך", הוצאת הקיבוץ המאוחד פרידה והתחלה רחל...
וְיֶאֱתָיוּ כֹל לְעָבְדֶךָ וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ… וְיִשְׁמְעוּ רְחוֹקִים וְיָבוֹאו וְיִתְּנוּ לְךָ כֶּתֶר מְלוּכָה ובכלל עלינו להשכיל באשר כי העולם מתנהג בהשגחת השי״ת להביא את בני אדם לתכליתם המאושרה, על כן נדע שכל זמן שעדיין נמצאת עבודה זרה בעולם, יש בה תכלית. והיינו שישנם אנשים שהם כל כך שפלים בערכם עד שאי אפשר להם שיהיו נדרכים בדרכי יושר, על פי הכרת אל אחד, ואי אפשר להם להתעלות אל המידות האנושיות כי אם על ידי אמצעות מושגים גסים של עבודה זרה, ואם באנו להכביד עליהם לקבל עול מלכות שמים ולזנוח את אליליהם קודם שהוכשרו לכך, אז תחת חיטה יצא חוח, ותחת שנדמה...
וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה, וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל. (דברים לא, א) וילך. הלך אל כל שבט ושבט להודיע שהוא מת שלא יפחדו, וחיזק ליבם בדברי יהושע, על כן כתוב אחריו 'ואתה תנחילנה אותם' ולפי דעתי כי אז ברך השבטים ואם ברכותיהם מאוחרות במכתב. (אבן עזרא שם, שם) וילך משה כאשר השלים כל דבריו, אז הלכו כל הנצבים לפניו והטף והנשים איש לאהליו, ולא הוצרך הכתוב להזכיר זה, כי כבר אמר (לעיל כט ט יא) 'אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם וגו' לעברך בברית ה' אלהיך' ואחר עברם בברית ילכו מפניו, ויאמר הכתוב עתה כי משה הלך ממחנה...
אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם. (דברים כ"ט, ט) אתם נצבים וגו׳ – גם זה בכלל פיוס וכאשר יבואר. אלא שהפסיק בתורה ונעשה מזה סדרה מחדש באשר בא בזה המאמר כוונה ועיקר גדול בהליכות ההשגחה, לדעת בכל עת אפילו שלא בשעת התוכחה. וכיוצא בזה מתחיל בס׳ שמות פ׳ וארא ובזה הספר פ׳ עקב וכמו שכתבנו שם. והנה ביארנו לעיל י׳ י״ב ענין מקרא זה מה שפירש הכתוב כל הפרטים ולא הספיק במה שאמר 'אתם נצבים היום כולכם לפני ה׳ אלהיכם לעברך וגו׳'. אלא בא ללמדנו שאין הדין וחשבון של כל אדם שוה. ויש בזה ארבע מדרגות במעלות האדם מישראל. ראשים. ותלמידי...
וַיְהִי יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג, שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת. וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל ה' אֱלֹהָיו, מִמְּעֵי הַדָּגָה. (יונה ב', א-ב) והיה יונה שלשה ימים במעי הדג ולא התפלל, אמר הקב"ה: אני הרחבתי לו מקום במעי הדג כדי שלא יצטער והוא אינו מתפלל לפני?! אני מזמין לו דגה מעוברת בשלש מאות וששים וחמשה אלפים דגים קטנים כדי שיצטער ויתפלל לפני, שאני מתאוה לתפילתן של צדיקים. באותה שעה זימן לו הקב"ה דגה מעוברת, והלכה אצל הדג, אמרה הדגה לדג: איש נביא שבמעיך שיגרני הקב"ה לבלעו, אם אתה פולטו מוטב, ואם לאו אני בולעך עמו. אמר לה הדג לדגה: מי יודע זה שאתה אמת...
וַיַּרְא הָאֱלֹהים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה. וַיִּנָּחֶם הָאֱלֹהים עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לָהֶם וְלֹא עָשָׂה וַיֵּרַע אֶל יוֹנָה רָעָה גְדוֹלָה, וַיִּחַר לוֹ. (יונה ג', י', ד', א) איור: הרי לנגבהיים וירא, מדרכם הרעה. כלל כל הרעות ומן החמס שבו בתשובה שלמה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל 'מי שגזל מריש ובנאו בבירה גדולה מקעקע כל הבירה כולה ומחזיר מריש לבעליו'. וינחם האלהים. כי כל דבריו שאמר להרע לבני האדם בתנאי אם לא ישובו, אבל אם ישובו יסלח וזו המדה היא ממדותיו ית', כמו שאמר בתורה, וכן אמר ירמיהו 'רגע אדבר וגו" וכן אמר יחזקאל 'ובשוב רשע מרשעתו וגו". (רד"ק...
כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא: לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא… וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ. (דברים ל, יא- יד) איור: הרי לנגבהיים לא בשמים הוא – שאילו היתה בשמים, היית צריך לעלות אחריה וללמדה. (רש"י שם, שם) לא בשמים היא – פירוש: נפלאת. (אבן עזרא שם, שם) …ועניין המשל 'לא בשמים היא', היינו גבוה מטבע שֵכֶל האדם. כמו שהוא בשמים וההכרח לעשות סולמות להוריד והרי אי אפשר בכך. כך אי אפשר ליגע השכל ע"י תחבולות לעמוד על סוף דעתה ואמרו חז"ל בעירובין שם דאפילו...
כִּי הִנֵּה כְּהֶגֶה בְּיַד הַמַּלָּח. בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ שִׁלַּח. כֵּן אֲנַחְנוּ בְּיָדְךָ. אֵל טוֹב וְסַלָּח. לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר. (מתוך תפילת ערבית ליום הכיפורים) איור: הרי לנגבהיים הַבֵּט לַבְּרִית כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס. (תהלים עד, כ) הבט לברית – (טענה ג') כי בסוף התוכחות שבתורת כהנים אמר 'וזכרתי את בריתי יעקוב וכו' והארץ אזכר', והארץ תעזב וזכרתי להם ברית ראשונים', באר שאחרי שתשיגם המון צרות וגם הארץ תעזב, אז יזכור ברית האבות וברית שכרת עמהם על הארץ, ועז"א אחר שכבר מלאו מחשכי ארץ נאות חמס – שבארץ צרה וחשכה והמחשכים שלה מלאו נות חמס,...
פרשת וילך, יום כיפור גליון מס' 919 תשע"ו(קישור לדף המקורי) פְּתַח לָנוּ שַׁעַר בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר, כִּי פָנָה יוֹם. הַיּוֹם יִפְנֶה, הַשֶּׁמֶשׁ יָבֹא וְיִפְנֶה, נָבוֹאָה שְׁעָרֶיךָ. אמר רבי אלעזר: מיום שנחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה, שנאמר (איכה ג') 'גם כי אזעק ואשוע שתם תפילתי'. ואף על פי ששערי תפילה ננעלו, שערי דמעות לא ננעלו, שנאמר (תהלים ל"ט) 'שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש'. אמר רב חסדא: כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה, שנאמר (עמוס ז) 'הנה ה' נצב על חומת אנך ובידו אנך'. רבי חנינא בר פפא שאל לרבי שמואל בר...