חזק מילים: עממי לחן: משה לאופר איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק אייי נשיר ביחד אוייי חזק איי נשיר ביחד אוייי חזק חזק חזק ונתחזק חזק חזק חזק חזק ונתחזק חזק חזק עד ביאת גואל אוייי חזק ברכות יעקב – או נבואות יעקב? יונתן בשיא לזכרו של אבי מורי, שאול בשיא, שהשבוע הוא יום הזיכרון שלו. 57 שנים למותו. ובסיומו של דבר התורה הזה, סיפור עליו. בכל הדורות התחבטו המפרשים בשאלה – האם דברי יעקב לבניו נאמרו בעת ששרתה עליו רוח הנבואה, או שמא הוא דיבר אליהם כמי שמכיר היטב את תכונותיהם, ומבקש לברכם ולהדריכם בדרך שבה יבחרו....
"הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע…" (בראשית מ"ח, ט"ז) "וַיֵּשֶׁב יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם הוּא וּבֵית אָבִיו…" (בראשית נ', כ"ב) ומפני שאנו רואים את האדם שהוא מבחר הברואים אשר ברא האל בעולם התחתון, כי הוא מתוקן בצלם אלהים ובצורתו, ונאה במלאכתו מכל הברואים, ויש בו הנשמה המתבוננת סוד העליונים והתחתונים – מכל זה ידענו שהוא עניין כל הכוונות מזה העולם; וכל מה שנברא בעולם הזה – הכל לצרכו. ועל זה ניתנה לאדם תורת אמת, להורותו הדרך הישרה. כי האדם הוא חביב מאוד לפני השם, כי אנו רואים שהמלאכים משתמשים בצרכי האדם הצדיק, כמו שידענו מאברהם אבינו, וכן יצחק; ויעקב אמר: "המלאך הגואל...
הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. (בראשית מ"ח, ט"ז) המלאך הגואל וגו – פירוש: מאמר ה' אשר יצו ה' את ידידיו אליו יקרא שם מלאך כי קול ה' חוצב להבות אש. והוא כוונתו באומרו המלאך וגו' פירוש שיהיה מימרא דה' בסעדם ויברך אותם. (אור החיים שם, שם) ד"ה המלאך הגואל: אין זו תפילה אל המלאך, אלא תפילה אל שולחו של המלאך לעזור לו ולשמור אותו שיברך אותם, בדוגמת אותה השגחה אשר הביאה לשליחות המלאך ליטפל בשמירתו. (רבי אברהם בן הרמב"ם שם, שם) ד"ה ויקרא בהם שמי:...
וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף, וַיֹּאמֶר: מִי אֵלֶּה. (בראשית מח, ח) ויאמר: מי אלה – בלא ספק הכירם וידע שהמה בני יוסף. שהרי עדיין לא הזכיר הכתוב 'ועיני ישראל כבדו מזקן'. וגם נהי שלא הכיר בטוב מי מהם מנשה ומי אפרים, מכל מקום היה אפשר להכיר קומתם ותוארם הכללי. ותו אם היתה השאלה פשוטה שלא ידע שהמה בני יוסף. ובא יוסף להודיע. אם כן לא היה נצרך להאריך כל כך. אלא לומר 'בני המה'. ומזה בא הדרש שנסתלק ממנו כפירוש רש״י. אכן, לפי הפשט: כאן החל יעקב להמשיך עליו ולברכה. שהרי עד כה דיבר בבחינת יעקב כמו שכתבנו לעיל....
לִישׁוּעָתְךָ, קִוִּיתִי ה' (בראשית מ"ט, י"ח) לִישׁוּעָתְךָ, קִוִּיתִי ה' – כיוון שראה יעקב אבינו גבורת שמשון, אמר: אע"פ שזה גיבור נוצח, אין נכון להתהלל בגבורתו, וכן מצינו בשעה שנתהלל אמר 'בלחי החמור הכתי אלף איש', מיד 'ויצמא מאוד' עד שהודה ואמר 'ה' אתה נתת ביד עבדך את התשועה וגו" שהודה שאין הגבורה רק מהשם לבדו והה"ד 'יהי דן נחש עלי דרך' ואפילו הגבורה והנצוח להקב"ה כדכתיב 'לישועתך קויתי ה'. (דעת זקנים מבעלי התוספות שם, שם) לִישׁוּעָתְךָ, קִוִּיתִי ה' – יתכן כי חזק החולי על יעקב, והתפלל אל ה' ואמר: אני מקווה שתושיעני עוד לחזק כוחי עדי אברך גם שאר בניי, ועל...
בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן, בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר. (בראשית מ"ט, כ"ב) איור: הרי לנגבהיים בן פרת. בֶּן חֵן, וְהוּא לְשׁוֹן אֲרַמִּי, אַפִּרְיָן נַמְטְיֵהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּסוֹף בָּבָא מְצִיעָא (דף קי"ט). בן פרת עלי עין. חִנּוֹ נָטוּי עַל הָעַיִן הָרוֹאָה אוֹתוֹ. בנת צעדה עלי שור. בְּנוֹת מִצְרַיִם הָיוּ צוֹעֲדוֹת (עַל הַחוֹמָה) לְהִסְתַּכֵּל בְּיָפְיוֹ, בָּנוֹת הַרְבֵּה, צָעֲדָה כָּל אַחַת וְאַחַת, בְּמָקוֹם שֶׁתּוּכַל לִרְאוֹתוֹ מִשָּׁם. עלי שור. עַל רְאִיָּתוֹ, כְּמוֹ אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב (במדבר כ"ד), וּמִ"אַ יֵשׁ רַבִּים, וְזֶה נוֹטֶה לְיִשּׁוּב הַמִּקְרָא. פֹּרָת תָּי"ו שֶׁבּוֹ הוּא תִּקּוּן הַלָּשׁוֹן, כְּמוֹ עַל דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם (קהלת ג'). (רש"י שם, שם) צעדה עלי שור – באופן...
וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר: מִי אֵלֶּה? (בראשית מ"ח, ח') איור: הרי לנגבהיים יאמר: מי אלה – מהיכן יצאו אלו שאינן ראוין לברכה. (רש"י שם, שם) דקשה לרש"י מה זה דכתיב 'מי אלה', וכי יעקב לא היה מכירן?! אי נמי, דקשה לרש"י 'וירא ישראל', והא בסמוך כתיב (פסוק י) 'ועיני ישראל כבדו מזוקן לא יוכל לראות', ועל זה פירש ביקש לברכם וכו', ועל כרחך האי 'וירא' ברוח הקודש קאמר, כמו 'וירא יעקב כי יש שבר במצרים' (לעיל מב, א). (שפתי חכמים שם, שם) וירא ישראל. מלבושי העברים היו משונים ממלבושי המצרים, ויוסף שהיה קרוב למלכות, וכן בניו היו...
זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן. (בראשית מט, יג) איור: הרי לנגבהיים והוא יהיה מצוי תדיר על חוף אניות במקום הנמל שאניות מביאות שם פרקמטיא, שהיה זבולן עוסק בפרקמטיא וממציא מזון לשבט יששכר (תנחומא) והם עוסקים בתורה, הוא שאמר משה (דברים לג) 'שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך' – זבולן יוצא בפרקמטיא, ויששכר עוסק בתורה באהלים. (רש"י, שם שם) דכתיב 'ישכן', דמשמע שכוונתו על חוף ימים היינו ארצו, אבל הוא עצמו לחוף האניות, כלומר במקום הנמל, במקום שהאניות מביאות סחורה שם יהא מצוי. והנחלת יעקב דחה כל זה ואמר שארץ זבולון היתה בסוף הים, מקום המבדיל...
פרשת ויחי גליון מס' 933 תשע"ו(קישור לדף המקורי) גיליון 937 בס"ד פרשת ויחי תשע"ו שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם. (בראשית מט, ה) כלי חמס – אומנות זו של רציחה חמס הוא בידכם מברכת עשו היא זו אומנות שלו היא ואתם חמסתם אותה הימנו. (רש"י שם, שם) וכבר פירשתי (לעיל לד יג) כי יעקב קצף על שמעון ולוי בהרגם אנשי העיר בעבור שעשו חמס, כי הם לא חטאו להם כלל ובאו בברית ונמולו, ואולי ישובו אל ה' ויהיו כולם בכלל אנשי בית אברהם, ומן הנפש אשר עשו בחרן ועוד חרה לו שלא...
פרשת ויחי גליון מס' 883 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה שִׂכֵּל אֶת יָדָיו, כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר. (בראשית מח, יד) "והידים, ידי יעקב " – מדברות ומברכות 'שִֹכֵּל את ידיו': כתרגומו 'אחכמינון' – בהשכל וחכמה השכיל את ידיו לכך ומדעת, כי יודע היה כי מנשה הבכור ואף על פי כן, לא שת ימינו עליו. (רש"י בראשית מח , יד) 'שִֹכֵּל את ידיו': כמו שכל שהוא לשון אדם מעוקם ונפתל. (רשב"ם בראשית שם, שם) 'שִֹכֵּל את ידיו': השכיל והבין במשוש ידיו בלא ראות. (ספורנו...