"וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: "…אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן" (דברים ג, כג-כה) תפילה / אברהם חלפי אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מִילִּים מֵהֶן נוֹלֶדֶת תְּפִילָּה. כָּל הַמִּילִּים אָבְדוּ בְּקוֹלִי וְהָיוּ כְּאִלְּמוּת אֲפֵלָה. אַךְ עֲדַיִן רוֹאוֹת עֵינַי זוֹהַר עֵינָיו שֶל יֶלֶד. וְעוֹד רוֹאוֹת עֵינַי: כּוֹכָב אֵין דוֹמֶה לוֹ בַּזֹּהַר. וְאִמָּהוֹת דְּאוּגוֹת-פָּנִים נוֹהֲגוֹת אֶל הָאוֹר יַלְדֵיהֶן הַקְּטָנִּים. מַה יִהְיֶה עֲלֵיהֶם? מַה יִהְיֶה? שִמְעוּ שִׂמְחָתָם הַנּוֹשֶמֶת כְּאָבִיב, שֶנִּדְמֶה כִּי לֹא יַחֲלוֹף עַד עוֹלָם. כָּרוֹעַ אֶכְרַע לִפְנֵי דְּמוּת אֱלֹהִים אַף אִם מֵעֵינַי נֶעְלָם. אַל-נָא תָּרַע לַתְּמִימִים, הֵם אֵינָם יוֹדְעִים מַדּוּעַ בָּרָק פּוֹגֵעַ בְּעֵץ הַנּוֹשֵׂא אֶת פִּרְיוֹ...

"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ" (דברים ה', י"ב) "זכור את יום השבת לקדשו", הכא כתב "זכור" ולהלן "שמור". רבי יודן רבי אייבו בשם ר' שמעון בן לקיש: למלך ששלח את בנו אצל החנוני ומסר לו איסר ונתן לו צלוחית. שיבר את הצלוחית ואיבד את האיסר. תלש באזנו ותלש בשערו, ונתן לו פעם שנייה ואמר לו: היזהר שלא תאבד את אילו, כשם שאיבדת את הראשונות. כך, על ידי שאבדו ישראל "זכור" במדבר, נתן להם "שמור". לכך נאמר: זכור ושמור. (פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כג,י')  ואמת הוא ג"כ כי מדת זכור רמזו במצות עשה, והוא היוצא ממדת האהבה והוא למדת...

לֹא תִרְצָח, וְלֹא תִנְאָף, וְלֹא תִגְנֹב  וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא. (דברים ה, טז) לא תגנוב בכלל גניבה גניבת נפשות וגניבת ממון וגניבת דעת הבריות, אף על פי שעיקר האזהרה על גניבת נפשות, דבר הלמד מענינו, כמו שלמדוהו ז"ל. (ספורנו שמות כ, יג) האנוכיות מולידה נקימה ונטירה על כל פגיעה בכבודו המדומה, ודורשת עבדותם של אחרים לאישיותו הוא, האנוכיות גורמת לשנאת הבריות ומיאוס בחברתם, והיא ממלאה את נפשו כעס וחמה מחשבות אוון ועמל, מרירות החיים וקללתם, וכמאמר הכתוב באיוב: ״כי לאויל יהרג כעש ופותה תמית קנאה״ (איוב ה, ב). ועל אנוכיות מזיקה ומשחיתה זו אמרו רז״ל: רבי יהושע אומר:...

כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר:  מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים  אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקינוּ אֶתְכֶם. (דברים ו, כ) והיה כי ישאלך בנך מחר – יש מחר עכשיו, ויש מחר לאחר זמן. 'מה זאת'- הרי מחר לאחר זמן. 'מחר יהיה האות הזה'(שמות ח) – הרי מחר עכשיו. 'מחר יאמרו בניכם לבנינו' (יהושע כג) – הרי מחר לאחר זמן.  (מכילתא דרבי ישמעאל יג, יד) כי ישאלך, והנה מצוות התורה נחלקים לשלשה חלקים, שיש מצות שנקראים בשם עדות, כמו המצוות שנזכר בהם יציאת מצרים, כמו שבת ומועדים; ויש מצוות שהם חוקים שלא נודע להם שום טעם, כמו שעטנז ובשר בחלב ודיני הקורבנות וכדומה;...

וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם. (דברים ד', ד)  ואתם הדבקים בה. תניא: 'הנצמדים לבעל פעור' (פ' בלק) 'כצמיד פתיל', 'ואתם הדבקים בה' – כשתי תמרות הדבוקות זב"ז, במתניתא תני: הנצמדים לבעל פעור – כצמיד על אשה, ואתם הדבקים בה' – דבוקים ממש. (סנהדרין ס"ד א) יש לומר בכוונת המתניתא שבאה לדרוש בזכותן ובשבחן של ישראל, דדיבוק משמע חיבור טפי מנצמד, כצמידים שאינם מחוברים ונמשכים ומתנועעים לכאן ולכאן, ויתכן ג"כ כי הדיוק הוא מן אותיות השימוש לבעל פעור (בלמ"ד), הדבקים בה' (בבי"ת), הלמ"ד מורה על חיבור חצוני והבי"ת על חיבור פנימי; החבור החיצוני הוא עראי והפנימי – תמידי....

…וְשָׁמַרְתָּ אֶת חֻקָּיו וְאֶת מִצְוֺתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ  וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל הַאֲדָמָה  אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל הַיָּמִים… (דברים ד', מ) נותן לך כל הימים. פירוש לפי שאמר להם 'למען תאריך ימים על האדמה', חש משה שיאמרו שהכוונה היא שעל ידי מעשיהם הוא שה' מאריך ימיהם על האדמה, וממוצא דבר אתה למד שהגביל ה' ימי נתינת הארץ כדרך שהגביל חיי האדם, דכתיב (איוב י״ד, ה׳) אם חרוצים ימיו והבטיחם להאריך ימיהם כשילכו בדרך ישר, לזה גמר אומר וביאר 'אשר ה' אלהיך נותן לך כל הימים' – פירוש כי מתנת ה' היא לעולמי עד לא לזמן...

כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה. (דברים ז, ו) איור: הרי לנגבהיים סגלה – פירשתיו והוא דבר נחמד לא ימצא בכל מקום כמוהו וכן וסגול' מלכים. (אבן עזרא שם, שם) ובך בחר ה׳ וגו׳ – משום הכי (משום כך) חש הקב״ה עליך יותר ממה שחש עליהם, ע״כ הזהיר שלא ימצא בארצך דבר המוכשר להכשילך. (העמק דבר שם,שם) כי עם קדוש אתה – אתה עדה לאומית "קדושה". אומות אחרות נושאות את תכלית ייעודן בתוך עצמן והתכלית העליונה של איגודן הלאומי היא השמירה על קיומן הלאומי. אך הייעוד של איגודך הלאומי...

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. (דברים ו, ד) איור: הרי לנגבהיים   ואמרו במדרש (דברים רבה כת"י פר' ואתחנן): שמע ישראל, כיון שחשב יעקב שמא יש פסול בבניו כאברהם ויצחק, קרא לבניו ואמר להם ושמעו אל ישראל אביכם (בראשית מט, ב), שמעו למי שישראל עובד לו, אמרו לו: שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, ועד עכשיו ישראל נוהגים בכל יום ואומרים 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד', שמע ישראל שבמערת המכפלה: ה' אלהינו ה' אחד. ועוד דרשו (במדרש שם): אמר להם משה לישראל: אמרתם בסיני 'נעשה ונשמע' וכשעשיתם את העגל, אִבַּדתם 'נעשה', וכיון שאִבַּדתם 'נעשה', שִמרו 'נשמע', הוי...

פרשת ואתחנן גליון מס' 965 תשע"ו(קישור לדף המקורי) לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ… וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים. וּמֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת? בָּחוּר, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מָה אַתָּה בוֹרֵר לָךְ: אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַּנּוֹי, תֵּן עֵינֶיךָ בַּמִּשְׁפָּחָה (משלי לא), 'שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת יְיָ הִיא תִתְהַלָּל'. וְאוֹמֵר: 'תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ, וִיהַלְלוּהָ בַּשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ'. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שיר השירים ג): 'צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ.' בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ – זוֹ...

לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ… וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים. וּמֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת? בָּחוּר, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מָה אַתָּה בוֹרֵר לָךְ: אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַּנּוֹי, תֵּן עֵינֶיךָ בַּמִּשְׁפָּחָה (משלי לא), 'שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת יְיָ הִיא תִתְהַלָּל'. וְאוֹמֵר: 'תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ, וִיהַלְלוּהָ בַּשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ'. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שיר השירים ג): 'צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ.' בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ – זוֹ מַתַּן תּוֹרָה; וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ – זֶה בִּנְיַן...