וּבְסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וּפַּרְנָסָה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְנֶחָמָה, וּגְזֵרוֹת טוֹבוֹת נִזָכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בַּיִת יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם המילים המנחות הן מלך, חיים ורחמים. זו התמצית של הימים האלה. אבל זה לא רק התוכן של הבקשות. המנגנון הזה גורם גם למי שמריץ בעל פה את נוסח התפילה – לעצור רגע. לשים לב. להתייחס אחרת. להיות קשוב ודרוך יותר. אנחנו לא מחליפים לחלוטין את סידור התפילה כעת, אנחנו מרעננים אותו לעשרה ימים. אולי זוהי המטרה של כל ימי התשובה האלה: לא רק לעשות מהפכות גדולות, אלא דווקא לשים לב למוכר, ליומיומי, להתבונן בו שוב, להכניס שינויים קטנטנים בשגרה...
עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר (תהילים מ"ז, ו') בזעקה גדולה בתפילה ובתחנונים תכלה שנה וקללותיה!!! ריבונו של עולם אנא הקשב לקולנו ומלא בקשותינו שיחזרו כל החטופים החיים לבתיהם שיזכו לקבורה כל החללים הנרצחים שיזכו לרפואה שלמה כל הפצועים בגופם או בנפשם חיילים ואזרחים ושנזכה להנהגה ראויה שתנהג בתבונה ונאמר אמן! צריך שייתן עיניו למטה ולבו למעלה… תשובה – תהליך של זקיפות קומה או כפיפותה? אסתר פישר באיזו תודעה עצמית אדם צריך לעמוד מול בוראו בימים הנוראים? ניתן לומר כי צורת השופר משקפת את נפש האדם. תקיעה בשופר פשוט (ישר) או בשופר כפוף היא ביטוי להלך רוחו של האדם...
"כִּי הִנֵּה כַּהֶגֶה בְּיַד הַמַּלָּח בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ שִׁלַּח כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ אֵל טוֹב וְסַלָּח לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר" מתפילת כל נדרי טוב לאדם – זלמן שז"ר טוֹב לָאָדָם הֶיוֹת פַּעַם בָּדָד לֹא סֵפֶר לֹא רֵעַ, לֹא צִבּוּר וְלֹא פְּרָט רַק הוּא עִם לִבּוֹ, עִם הַלֵּב רַק בִּלְבַד טוֹב לָאָדָם הֶיוֹת פַּעַם בָּדָד. וְטוֹב כִּי יֵצֵא פַּעַם רֵיק מִנְכָסָיו, לאֹ בַּיִת, לאֹ שָׂדֶה, לאֹ נִדְרָשׁ, לאֹ חַיָּב. רַק יַקְשִׁיב אֶל לִבּוֹ וְיַחְרִישׁ חֶרֶשׁ רַב טוֹב כִּי יצא האדם מִנְכָסִיו. כִּי יַקְשִׁיב אֶל לִבּוֹ וְיָבִין לְחַיָּיו וְיֵדַע אֲשֶׁר יֵשׁ וְיָחוּשׁ מָה חַיָּב. "בחמלת ה' על כל ברואיו—בין אדם בין...
כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא. (דברים ל"ב, נ"ב) …רב לך – אמר לו: הרבה יגעת, הרבה עמלת, צא משה ונח! שנאמר: (דניאל יב) 'לך לקץ הימין ותנוח'. אמר לו: אם לאו – אכנס כהדיוט! א"ל: אין המלך נכנס כהדיוט. אמר לו: אם לאו, אעשה תלמיד ליהושע! אמר לו: רב לך, הרב נעשה תלמיד לתלמידו?! אמר לו: אם לאו אכנס דרך אוויר, או דרך חלל! אמר לו: ושמה לא תבוא. אמר לו: אם לאו עצמותי יעברו את הירדן! אמר לו: כי לא תעבור את הירדן הזה, וכי המת יכול לעבור? אלא אמר לו: משה, אף עצמותיך לא...
איור: הרי לנגבהיים כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ, יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ. (דברים ל"ב, י"א) וְרוּחַ אֱלֹהִים מֵרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר: אָחוֹר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. מַה טַּעַם? דִּכְתִיב: 'וְרוּחַ אֱלֹהִים מֵרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם' (בראשית א, ב) – זוֹ נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן. לְפִיכָךְ הוּא אוֹמֵר 'אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי'. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל גַּב מַעֲלָה בְּהַר הַבַּיִת וְרָאָהוּ בֶּן זוֹמָא וְלֹא עָמַד מִלְּפָנָיו. אָמַר לוֹ: מֵאַיִן וּלְאַיִן בֶּן זוֹמָא? אָמַר לוֹ: צוֹפֶה הָיִיתִי בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לְמַיִם הַתַּחְתּוֹנִים, וְאֵין בֵּין זֶה לָזֶה אֶלָּא שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת בִּלְבַד...
האדרת והאמונה לחי עולמים שמעתי בשם החסיד הקדוש האלקי המפורסם מו"ה אלימלך מלוזענצק זצוק"ל שאמר לפרש מה שיסדו בחרוז האדרת והאמונה, הנוי והנצח לחי העולמים, כי מלך בשר ודם אם מנצחין אותו אין זה תפארתו, אבל הקב"ה ית"ש הוא תפארתו ותהלתו שמניח לבניו שינצחוהו כביכול, וקא חדי ואמר ניצחוני בני כמבואר בבבא מציעא פרק הזהב (ב"מ נ"ט ע"ב) בתנורו של עכנאי. והיינו הנוי והנצח, הוא רק לחי העולמים, ודפח"ח וש"י. (ישמח משה נח, א) האדרת והאמונה לחי העולמים – אדיר היינו מפורש ואמונה היינו בהעלם והסתר, כי הדבר שאינו בהעלם אין צריך אמונה, רק הדבר שהוא בהסתר זה צריך...
סגולות לישיבה בסוכה: ע"י מצות סוכה זוכה לישב בארץ ישראל (ר' נחמן מברסלב : ליקוטי עצות) ע"י מצות סוכה זוכים לפרנסה (ר' שלמה מרדומסק: תפארת שלמה – סוכות). יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹֽבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ. (דברים לב, י) ובתהו ילל ישמן. אֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה, מְקוֹם יִלְלַת תַּנִּינִים וּבְנוֹת יַעֲנָה, אַף שָׁם נִמְשְׁכוּ אַחַר הָאֱמוּנָה, וְלֹא אָמְרוּ לְמֹשֶׁה הֵיאַךְ נֵצֵא לַמִּדְבָּרוֹת מְקוֹם צִיָּה וְשִׁמָּמוֹן? כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ב'): "לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר". (רש"י שם, שם) וטעם ימצאהו. כי במדבר נכנם הכבוד עמם. ועוד כי היו במדבר כאיש תועה במדבר לא עבר בו איש כי כן כתוב ובמדבר...
אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין. (מתוך המחזור לחג הסוכות) איור: הרי לנגבהיים חג הסוכות הקדוש הבא עלינו לטובה, בחג הזה הגדילה תורה השמחה יותר מכל המועדות, אחרי שאנו מחכים ומצפים ביום הכיפורים הבע"ל, לצאת בדימוס, כאשר נזכה לשוב בתשובה שלימה בעזרת השם, בימי התשובה הללו, והקב"ה מקבל תשובתנו ברחמים, ופורס עלינו סוכת שלום, וראוי לאדם לשבת בסוכה בקדושה ובטהרה כי הוא חופף בכנפי השכינה, ושבעה צדיקים אבות העולם המה אושפיזין עמנו בסוכה, וראוי לכבד אורחים חשובים כאלו, להכין להם מעדנים טובים מטעמים אשר אהבו, ומה הם המטעמים הנאהבים להם? הוא לשמח נפש האומללים האביונים, זהו עיקר השמחה, אבל מאן...
אַתָּה זוכֵר מַעֲשֵׂה עולָם וּפוקֵד כָּל יְצוּרֵי קֶדֶם, לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמות וַהֲמון נִסְתָּרות שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית, כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבודֶךָ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ (תפילת מוסף לראש השנה) זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה. (ירמיהו ב, ב) איור: הרי לנגבהיים אין לשכוח שהברית היא עניין דו-כיווני, או דו-סתרי, וקיומה מותנה בנאמנותם של כל אחד משני הצדדים להתחייבותו או להבטחתו לגבי הברית האמורה. אנחנו יודעים שהצד האחד הוא זוכר הברית, אבל אנחנו- בני אברהם – הצד השני, וקיומה של הברית מותנה ב נ ו , ואנו עשויים להפר אותה, גם אם מהימנותו...
אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' ' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. (ויקרא כ"ג, לט-כ) איור: הרי לנגבהיים על השמחה – מתי, כמה ואיך? …כל שבעת ימי החג, אנו קורין בהן את ההלל, אבל בפסח אין אנו קורין את ההלל, אלא ביום טוב הראשון ולילו, למה? משום 'בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך', וכן אתה מוצא שאין כתוב בעצרת אלא שמחה אחת, דכתיב 'ועשית חג...