האזינו

האזינו, ראש השנה תשע"ח, גיליון 1021

אַתָּה זוכֵר מַעֲשֵׂה עולָם וּפוקֵד כָּל יְצוּרֵי קֶדֶם, לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמות וַהֲמון נִסְתָּרות שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית,  כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבודֶךָ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ  (תפילת מוסף לראש השנה) זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה. (ירמיהו ב, ב)   איור: הרי לנגבהיים   אין לשכוח שהברית היא עניין דו-כיווני, או דו-סתרי, וקיומה מותנה בנאמנותם של כל אחד משני הצדדים להתחייבותו או להבטחתו לגבי הברית האמורה. אנחנו יודעים שהצד האחד הוא זוכר הברית, אבל אנחנו- בני אברהם – הצד השני, וקיומה של הברית מותנה ב נ ו , ואנו עשויים להפר אותה, גם אם מהימנותו...

האזינו תשע"ז, גיליון 973

אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' ' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. (ויקרא כ"ג, לט-כ)   איור: הרי לנגבהיים על השמחה – מתי, כמה ואיך? …כל שבעת ימי החג, אנו קורין בהן את ההלל, אבל בפסח אין אנו קורין את ההלל, אלא ביום טוב הראשון ולילו, למה? משום 'בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך', וכן אתה מוצא שאין כתוב בעצרת אלא שמחה אחת, דכתיב 'ועשית חג...

האזינו תשע"ו (גליון מספר 920)

פרשת האזינו, סוכות גליון מס' 920 תשע"ו(קישור לדף המקורי)   בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם. (עמוס ט, יא)     ביום ההוא – ביום הגאולה אקים את סוכת דוד הנופלת, לפי שאמר מלכות אפרים תבטל אמר כי מלכות דוד תקום, והיא הסוכה על דרך משל, כי היא סוככת על העם. (רד"ק שם שם)   והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול אמרתי לכם התענו לפני את נפשתיכם ביום הכפורים כדי שאמחול לכם עונתיכם ואכתב אתכם בספר חיים שנאמר (ויקרא כג כח) 'כי יום כפורים וגו"; אמרתי לכם עשו סוכה כדי...

האזינו תשע"ה (גליון מספר 869)

פרשת האזינו, ראש השנה גליון מס' 869 תשע"ה(קישור לדף המקורי) הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט  אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. (דברים לב, ד)     אל אמונה – שהאמין בעולם ובראו. ואין עול – שלא באו בני אדם להיות רשעים אלא להיות צדיקים. וכן הוא אומר (קהלת ז): 'אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים'. צדיק וישר הוא. שהוא מתנהג בישרות עם כל באי העולם. (ספרי האזינו פיסקא ב)   והענין דנתבאר בשירת האזינו על הפסוק "הצור תמים פעלו… צדיק וישר הוא", דשבח ישר הוא נאמר להצדיק דין הקב"ה בחורבן בית שני שהיה דור...

Haazinu 5773 – Gilayon #768

Shabbat Shalom The weekly parsha commentary (link to original page) Click here to receive the weekly parsha by email each week. Parshat Ha'azinu – Sukkot Remember the days of old, Give thought to the years of times past. Ask your father, that he may tell you, Your elders, that they may say to you. (Devarim 32:7)   Remember the days of old. After completion of the introduction to the poem, in which he announces his intention to justify the ways of the exalted God, that He is a God of trust who benefits those who do His will, who...

האזינו תשע"ג (גליון מספר 768)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת האזינו גליון מס' 768 תשע"ג(קישור לדף המקורי) זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ. (דברים לב, ז)     זכור ימות עולם. אחר שהשלים הקדמת השירה אשר בה הודיע שהמכוון ממנו הוא להגיד צדקת האל יתעלה שהוא אל אמונה להיטיב לעושי רצונו וברך ולא ישיבנה ואין עול במדת דינו נגדם. הואיל משה באר זה בהגדת העבר והעתיד להודיע ראשונה כמה היתה כוונת האל ית' להשיג זה התכלית בכל המין האנושי בימות עולם ובשנות דור ודור ואיך כשלא עלה זה הגדיל ה' לעשות...

Haazinu 5766 – Gilayon #466

Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat (link to original page) Click here to receive the weekly parsha by email each week. Parshat Ha'azinu – Shabbat Teshuva OPEN A GATE FOR US AT THE HOUR OF THE GATE'S CLOSING – FOR THE DAY HAS PASSED   When is the Time for Ne'ila? The rabbis of Caesarea say: Rav and R. Yohanan disagree about it. Rav said: At the closing of the gates of Heaven. R. Yohanan: At the closing of the gates of the Temple. (Yerushalmi Berakhot 4:1)   And so they established a service following the minha...

האזינו תשס"ו (גליון מספר 466)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת האזינו, שובה, יום כיפור גליון מס' 466 תשס"ו(קישור לדף המקורי) פתח לנו שער בעת נעילת שער- כי פנה יום     אימתי היא נעילה? רבנן דקיסרין אמרין: איתפלגון רב ורבי יוחנן (זוהי מחלוקת בין רב לרבי יוחנן). רב אמר: בנעילת שערי שמים ורבי יוחנן אמר: בנעילת שערי היכל. (ירושלמי ברכות פרק ד, ה"א)   וכן תיקנו תפלה אחר תפלת מנחה סמוך לשקיעת החמה ביום התענית בלבד, כדי להוסיף תחינה ובקשה מפני התענית, וזו היא התפלה הנקראת תפילת נעילה, כלומר ננעלו שערי שמים בעד השמש ונסתרה, לפי...

Haazinu 5766 – Gilayon #416

Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat (link to original page) Click here to receive the weekly parsha by email each week. Parshat Ha'azinu – Sukkot A sukkah whose height exceeds twenty cubits is unfit, but Rabbi Yehudah allows it… (Mishnah Sukkah 1:1) What is the scriptural basis?… Rava said: From You shall dwell in sukkot for seven days (Vayikra 23) – The Torah said: Leave your permanent dwelling and live in a temporary dwelling for all of those seven days. Up to twenty cubits – a person has made temporary dwelling; More than twenty...

האזינו תשס"ו (גליון מספר 416)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת האזינו, סוכות גליון מס' 416 תשס"ו(קישור לדף המקורי) סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה – פסולה, ורבי יהודה מכשיר… (משנה סוכה א, א) מנא הני מילי?… רבא אמר: מהכא (ויקרא כג) 'בסֻכֹּת תשבו שבעת ימים' – אמרה תורה: כל שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי. עד עשרים אמה – אדם עושה דירתו דירת עראי, למעלה מעשרים אמה – אין אדם עושה דירתו דירת עראי, אלא דירת קבע. (בבלי סוכה ב ע"א)     על הארעיות שבקביעות וצריך האדם הדר בארץ ישראל לזכור תמיד בשם...