"וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם" (דברים א, טו) "מקדש שני שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים, מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם" (בבלי יומא ט, ע"ב) "ואם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו, על-ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות , והעולם עמנו יבנה, על-ידי אהבת חינם" (אורות הקודש לראי"ה קוק זצ"ל ג, שכד) אומנות הנחת דברים – ממשה המנהיג למשה רבינו תניה אלון דוגמא אישית אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר משֶׁה֙ אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַֽחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב: סיפור חייו של עם ישראל מקפל בתוכו רֹבָדִים שונים. כל רֹבֶד מספר מהלך של חיים, כל רֹבֶד...
"אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם" (דברים א, יב) "מקדש שני שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים,מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם." (בבלי יומא ט, ע"ב) "ואם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו, על-ידי שנאת חינם,נשוב להיבנות, והעולם עמנו יבנה, על-ידי אהבת חינם." (אורות הקודש, שכד) ארץ ישראל כמולדת משותפת הרב אביעד שמילה בפרשתנו מתואר כיבוש עבר הירדן המזרחי. כיבוש זה מהווה את תחילת התגשמות ההבטחה הא-להית לאברהם בברית בין הבתרים שכללה את ירושת ארץ ישראל. אלא שלכיבוש עבר הירדן המזרחי הוסיפה התורה אזהרות שלא לפתוח במלחמה נגד שעיר, עמון ומואב. אזהרות אלה מזמינות אותנו לאמץ פרספקטיבה רחבה אודות...
וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: לֹא אוּכַל לְבַדִּי שְׂאֵת אֶתְכֶם. (דברים א' ט) לא אוכל לבדי וגו'. אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הָיָה מֹשֶׁה יָכוֹל לָדוּן אֶת יִשְׂרָאֵל? אָדָם שֶׁהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם, וְקָרַע לָהֶם אֶת הַיָּם, וְהוֹרִיד אֶת הַמָּן, וְהֵגִיז הַשְּׂלָו, לֹא הָיָה יָכוֹל לְדוּנָם? אֶלָּא כָּךְ אָמַר לָהֶם, ה' אלהיכם הרבה אתכם – הִגְדִּיל וְהֵרִים אֶתְכֶם עַל דַּיָּנֵיכֶם, נָטַל אֶת הָעֹנֶשׁ מִכֶּם וּנְתָנוֹ עַל הַדַּיָּנִין; וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה (מלכים א ג') "כִּי מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ הַכָּבֵד הַזֶּה"; אֶפְשָׁר מִי שֶׁכָּתוּב בּוֹ (שם ה') "וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם", אוֹמֵר מִי יוּכַל לִשְׁפֹּט? אֶלָּא כָּךְ אָמַר שְׁלֹמֹה, אֵין דַּיָּנֵי אֻמָּה זוֹ כְדַיָּנֵי שְׁאָר...
וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר: שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ. (דברים א', ט"ז) ואצוה את שפטיכם – (ספרי) אמרתי להם: הוו מתונים בדין; אם בא דין לפניך פעם אחת שתים ושלש, אל תאמר 'כבר בא דין זה לפני פעמים הרבה', אלא היו נושאים ונותנים בו. בעת ההוא – (ספרי) משמניתים אמרתי להם: אין עכשיו כלשעבר, לשעבר הייתם ברשות עצמכם, עכשיו הרי אתם משועבדים לציבור. (רש"י שם, שם) שמֹע בין אחיכם – לא נאמר כאן "שמע איש ואחיו" וגו'; אין די שהשופט יימנע מלשמוע רק אחד מבעלי הדין, אלא אסור לו לשמוע אחד...
אֵיכָה אֶשָּׂא, לְבַדִּי, טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם, וְרִיבְכֶם. (דברים א' , י"ב) איור: הרי לנגבהיים "איכה אשא לבדי, טרחכם ומשאכם וריבכם". אנו רגילים לקרוא פסוקים אלו במנגינה של "מגילת איכה", והנה לפי "משך חכמה" אין זו תלונה אלא ברכה, וכה דבריו: כאשר יש לאדם ברכה מופלגת בעושר ובנים, ויש לו טורח הרבה מגידול בניו, ממניקות ושפחות וכיוצא בזה די סיפוקן, אז יאמר: מה גדלה עלי הטורח מכם, יתן ה' כי כן יהיה לכם מבניכם ובני בניכם טרחות כאלה, וטורד כזה לא יופסק מכם! כן משה, רועה נאמן, אמר: ה' הרבה אתכם, והנכם ככוכבי השמים בריבוי ובמעלה מופלגת על דרך נסיי, אמר שכן...
איור: הרי לנגבהיים …שוב פעם אחת היו עולין לירושלים, כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית, ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים התחילו הן בוכין, ורבי עקיבא מצחק. אמרו לו: מפני מה אתה מצחק? אמר להם: מפני מה אתם בוכים? אמרו לו: מקום שכתוב בו (במדבר א, נא) 'והזר הקרב יומת' ועכשיו 'שועלים הלכו בו' ולא נבכה?! אמר להן: לכך אני מצחק, דכתיב (ישעיהו ח, ב) 'ואעידה לי עדים נאמנים, את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו' – וכי מה ענין אוריה אצל זכריה? אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני?! אלא, תלה הכתוב נבואתו של...
זכור ה' מה היה לנו איור: הרי לנגבהיים הגירוש מגן עדן ומארץ ישראל; בין אֵיכָה ל אַיֶכָּה רבי אבהו פתח (הושע ו'): 'והמה כאדם עברו ברית' – זה אדם הראשון. אמר הקב"ה: אדם הראשון הכנסתי אותו לגן עדן, וצויתיו, ועבר על צוויי, ודנתי אותו בגירושין, ובשילוחין וקוננתי עליו אֵיכָה; הכנסתי אותו לגן עדן' שנאמר (בראשית ב') 'ויקח ה' אלהים את האדם ויניחהו בגן עדן', וצויתיו, שנאמר (שם) 'ויצו ה' אלהים על האדם לאמר וגו", ועבר על צוויי שנאמר (שם ג') 'המן העץ אשר צויתיך וגו", ודנתי אותו בגירושין, שנאמר (שם) 'ויגרש את האדם', ודנתי אותו בשילוחין, שנאמר (שם) 'וישלחהו...
פרשת דברים גליון מס' 964 תשע"ו(קישור לדף המקורי) הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ… (איכה א, ג) צוֹד צָדוּנִי כַּצִּפּוֹר אֹיְבַי חִנָּם. (איכה ג, נב) היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח – ר' יודן בר' נחמיה בשם רשב"ל אמר: אילו מצאה מנוח לא היתה חוזרת. (מדרש רבה איכה, פרשה א פסקה כט) והכי פירושו: היא ישבה בנפש חפצה בגויים ולא היתה נותנת לב לשוב ולחזור, אלא שלא עלתה בידה לפי שלא מצאה מנוח. והנה הדרשה הזאת יקרה היא מאד בהשקפתה הבהירה, והד קולה ישמע בכל דור ודור עד היום הזה. (תורה תמימה, איכה א, ג) ...
הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ… (איכה א, ג) / צוֹד צָדוּנִי כַּצִּפּוֹר אֹיְבַי חִנָּם. (איכה ג, נב) היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח – ר' יודן בר' נחמיה בשם רשב"ל אמר: אילו מצאה מנוח לא היתה חוזרת. (מדרש רבה איכה, פרשה א פסקה כט) והכי פירושו: היא ישבה בנפש חפצה בגויים ולא היתה נותנת לב לשוב ולחזור, אלא שלא עלתה בידה לפי שלא מצאה מנוח. והנה הדרשה הזאת יקרה היא מאד בהשקפתה הבהירה, והד קולה ישמע בכל דור ודור עד היום הזה. (תורה תמימה, איכה א, ג) צוד צדוני כצפור. הרצון דכמו שהצפור צדין אותו עד שיכניסנו למגדול. כך הרגו...
פרשת דברים גליון מס' 911 תשע"ה(קישור לדף המקורי) הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי הִנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים? (זכריה ז, ג) בחדש החמשי – הזכיר זה הצום בעבור כי הבית נשרף בעשור לחודש החמשי, ואל יהיה ספק בלבך בעבור שתמצא כי בשבעה לחדש נשרף, כי הטעם נשרף קצהו וירושלם חרבה פעם שנית בימי טיטוס בט' באב ועל אותו חורבן שני אנו מתענין. (אבן עזרא שם, שם) שנינו במסכת תענית בפרק אחרון (כו, ב): חמשה דברים ארעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז בו נשתברו הלוחות ובטל התמיד מבית ראשון והובקעה ירושלם בחורבן שני ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד...