בשלח

בשלח תשפ"ב, גיליון 1234

וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו, מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד  וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ. (שמות י"ז, י"ב) וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים – בִּשְׁבִיל שֶׁנִּתְעַצֵּל בַּמִּצְוָה וּמִנָּה אַחֵר תַּחְתָּיו, נִתְיַקְּרוּ יָדָיו. אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו – וְלֹא יָשַׁב לוֹ עַל כַּר וָכֶסֶת. אָמַר: יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין בְּצַעַר, אַף אֲנִי אֶהְיֶה עִמָּהֶם בְּצַעַר (תענית י"א) וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה – וַיְהִי מֹשֶׁה יָדָיו בֶּאֱמוּנָה, פְּרוּשׂוֹת הַשָּׁמַיִם בִּתְפִלָּה נֶאֱמָנָה וּנְכוֹנָה.  (רש"י שם, שם) אֱמוּנָה – קיימין בחזקן. וכן: ותקעתיו יתד במקום נאמן, מקום חזק. וכן: בכל דור ודור אמונתו, קיומו לדור דור. וכן: וחלים רעים ונאמנים חלאים...

בשלח תשפ"א, גיליון 1186

וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן, אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ,  וַתֵּצֶאן כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ , בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. (שמות ט"ו, כ') ותקח מרים הנביאה. הֵיכָן נִתְנַבְּאָה? כְּשֶׁהָיְתָה אֲחוֹת אַהֲרֹן, קֹדֶם שֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה, אָמְרָה עֲתִידָה אִמִּי שֶׁתֵּלֵד בֵּן וְכוּ' כִּדְאִיתָא בְּסוֹטָה (דף י"ב). דָּ"אַ – אֲחוֹת אַהֲרֹן, לְפִי שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ כְּשֶׁנִּצְטָרְעָה נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ. (רש"י שם, שם) מה ששורה הנבואה על אישה, נראה לומר שאין לתמוה שהרי מין האדם היא ואדם נקראת, שנאמר (בראשית ה׳, ב׳) 'ויקרא את שמם אדם'. והנה מזה אמרו שרה היתה נביאה כמרים, או גדולה ממנה שנקראת יסכה על שם שסוכה ברוח הקדש, ודרשו רז"ל (בראשית כ״א, י״ב)...

בשלח תש"ף, גיליון 1139

וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ;  וְהָיָה מִשְׁנֶה, עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם. (שמות ט"ז ה)  למען אנסנו הילך בתורתי אם ישמרו מצות התלויות בו שלא יותירו ממנו ולא יצאו בשבת ללקוט. לשון רש"י. ואיננו נכון, אבל הוא כמו שאמר (שם טז) 'המאכילך מן במדבר אשר לא ידעון אבותיך למען ענותך ולמען נסותך להטיבך באחריתך', כי ניסיון הוא להם שלא היה בידם מזון, ולא יראו להם עצה במדבר רק המן, שלא ידעו מתחלה, ולא שמעו מאבותם, ויורד להם דבר יום ביומו וירעיבו אליו, ועם כל זה שמעו ללכת אחרי השם לא לחם. וככה אמר להם עוד (שם ח...

בשלח תשע"ט, גיליון 1085

וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן, אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ; וַתֵּצֶאן כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ, בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. (שמות ט"ו, כ') איור: הרי לנגבהיים   'ותקח מרים הנביאה אחות אהרן', ולא אחות משה. – אמר רב נחמן, אמר רב: שהיתה מתנבאה כשהיא אחות אהרן ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל, ובשעה שנולד נתמלא כל הבית כולו אורה, עמד אביה ונשקה על ראשה, אמר לה: בתי נתקיימה נבואתיך, וכיון שהשליכוהו ליאור עמד אביה וטפחה על ראשה ואמר לה: בתי, היכן נבואתיך? היינו דכתיב (שמות ב, ד) 'ותתצב אחותו מרחוק לדעה' – לדעת מה יהא בסוף נבואתה. (בבלי מגילה יד, ע"א) …דָּבר אַחֵר:...

בשלח תשע"ח, גיליון 1039

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם. (שמות י"ד, כ"ט; ט"ו, י"ט) איור: הרי לנגבהיים ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה. כאן הקדים תוך הים ליבשה ובסמוך אמר בהפך ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים, גם כל הפסוק ההוא מיותר, וכאן נאמר והמים להם חומה מלא בוי"ו, ובסמוך נאמר חמה חסר, בלא וי"ו, ובילקוט (בשלח רלח ע"א) מסיק שהוא לשון אף וחימה, לפי שהיו ישראל נתונים בדין אם להינצל או אם להיטבע עם המצרים, ועל פי דרך זה נוכל לומר שהיו בישראל כיתות כיתות על הים, מקצתם צדיקים מקצתם קטני אמנה כנח, שנאמר בו (בראשית ו ז) מפני מי המבול....

בשלח תשע"ז, גיליון 990

וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם. (שמות יד, כב) איור: הרי לנגבהיים   והמים להם חומה – שנקרשו המים. וכתיב 'נצבו כמו נד נוזלים'. ואחר עבור רוב ישראל המים שהיו להם חומה נמסו. וזהו 'וישובו המים על מצרים'. והם הבדילו בין המצרים ובין היבשה, על כן כתוב ומצרים נסים לקראתו כי היו חושבים שיצאו אל היבשה. וחומת המים נמסו והפסיקו ביניהם ובין היבשה. והרודפים אין ספק שראו האור איך היו ישראל עוברים. (אבן עזרא שם, שם) ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה. כאן הקדים תוך הים ליבשה ובסמוך אמר בהפך "ובני ישראל הלכו ביבשה...

בשלח תשע"ו (גליון מספר 937)

פרשת בשלח גליון מס' 937 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק, וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל, וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק. וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ  וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד, וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ. (שמות יז, י- יב)     מנהיג אמתי חש את סבל עמו ומזדהה עמו בזמן שהציבור שרוי בצער אל יאמר אדם: אלך לביתי ואוכל ואשתה, ושלום עליך, נפשי, ואם עושה כן – עליו הכתוב אומר: (ישעיהו כ"ב) 'וְהִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה הָרֹג בָּקָר...

בשלח תשע"ה (גליון מספר 887)

פרשת בשלח – ט"ו בשבט גליון מס' 887 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר: 'לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי בַּצָּמָא?! וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר:  'מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה? עוֹד מְעַט וּסְקָלֻנִי! (שמות י"ז, ג'-ה')   תרעומת או תפילה? ויצעק – דבר הכתוב דבר משל. כי רבים מריבות עשו עמי ומתרעמים עלי. ואלו היה בהם יכולת היו סוקלין אותי. (אבן עזרא שם, שם)   ויצעק משה. לא היתה צעקתו על עצמו על שהתלוננו עליו ונתיירא שיסקלוהו, כי הם שאלו דבר שהוא הכרח לחיי אדם ואי אפשר בלעדו, וחלילה לו לעבד הנאמן בכל בית ה' שיתרעם על...

בשלח תשע"ד (גליון מספר 833)

גיליון 836 בס"ד פ' בשלח, שירה, ט"ו בשבט תשע"ד פרשת בשלח גליון מס' 833 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאן כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. (שמות טו, כ)   ותקח מרים הנביאה – היכן נתנבאה כשהיתה אחות אהרן קודם שנולד משה אמרה עתידה אמי שתלד בן וכו' כדאיתא בסוטה (דף יב) ד"א אחות אהרן לפי שמסר נפשו עליה כשנצטרעה נקראת על שמו. (רש"י שם,שם)   אמרו חז"ל (מכילתא בשלח השירה ג) ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל, והודיענו כי מרים הנביאה מקלסת לשכינה וכל הנשים אחריה ואומרת השירה הזו בעצמה כמשה...

Beshalach 5773 – Gilayon #784

Shabbat Shalom The weekly parsha commentary (link to original page) Click here to receive the weekly parsha by email each week. Parshat Beshalach – Tu BiShevat And he took six hundred picked chariots And all the chariots of egypt (Shemot 14:7)   Picked chariots – Important and chosen chariots. (Rashbam, ibid., ibid.)   And all the chariots of Egypt – And from where were the beasts? Should you say they were of the Egyptians, it is written (Shemot 9), "and all the livestock of Egypt died". And should you say, they were of the Israelites, does it not say...