"אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ" (במדבר ב', ב') "הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן" – בשעה שנגלה הקב"ה על הר סיני ירדו עמו כ"ב רבבות של מלאכים שנאמר (תהלים סח, יח) "רכב אלהים רבותים אלפי שנאן"  והיו כולם עשוים דגלים דגלים שנאמר (שיר ה, י)  "דגול מרבבה" כיון שראו אותן ישראל שהם עשוים דגלים דגלים התחילו מתאוים לדגלים אמרו אלואי כך אנו נעשים דגלים כמותן לכך נאמר "הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן"  זה סיני שנתנה בו התורה שנמשלה ביין (משלי ט, ה) "ושתו ביין מסכתי" הוי  "אֶל בֵּית הַיָּיִן"  זה סיני "וְדִגְלוֹ עָלַי...

"וַתֹּ֨אמֶר הָאָת֜וֹן אֶל־בִּלְעָ֗ם הֲלוֹא֩ אָנֹכִ֨י אֲתֹֽנְךָ֜ אֲשֶׁר־רָכַ֣בְתָּ עָלַ֗י מֵעֽוֹדְךָ֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הַֽהַסְכֵּ֣ן הִסְכַּ֔נְתִּי לַעֲשׂ֥וֹת לְךָ֖ כֹּ֑ה…" (במדבר כב, ל) פֶמִינִיזְים שְׁתֵּי פַּרְשִׁיּוֹת שְׁתֵּי גִּבּוֹרוֹת פָּרָה אֲדֻמָּה אֲתוֹנוֹ שֶׁל בִּלְעָם הָרִאשׁוֹנָה חַיֶּבֶת לְהִשָּׂרֵף כְּדֵי לְמַמֵּשׁ אֶת הַפּוֹטֶנְצְיָאל שֶׁלָּהּ הַשְּׁנִיָּה לִרְאוֹת מַלְאָךְ כְּדֵי לִצְבֹּר עָצְמָהּ לִפְתֹּחַ אֶת פִּיהָ כְּשֶׁמִּתְעַלְּלִים בָּהּ. בלה שור בספרה 'פרשה' בהוצאת צבעונים. האם "עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן"? גיל נתיב האם אמר דוד בן גוריון "לא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים!"? אין עדות ברורה שכך אמר. יתר על כן, ספק אם כך נהג בפועל כראש ממשלה. גם כיום יש האומרים: מה אכפת לנו מה יאמרו עלינו...

הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא. (במדבר כ"ג, כ"ד) הן עם כלביא יקום – כלומר: אתה היית סבור להשפילם, לא כך אלא יתנשאו ויתגברו כלביא וכאריה. (בכור שור שם, שם) הן עם כלביא יקום וגו'. כְּשֶׁהֵן עוֹמְדִין מִשְּׁנָתָם שַׁחֲרִית, הֵן מִתְגַּבְּרִין כְּלָבִיא וְכַאֲרִי לַחֲטֹף אֶת הַמִּצְוֹת – לִלְבֹּשׁ טַלִּית, לִקְרֹא אֶת שְׁמַע וּלְהָנִיחַ תְּפִלִּין. (רש"י שם, שם) כשהן עומדין ממטתן שחרית וכו'. דאין לפרש כמשמעו, שהם גיבורים כל כך כארי וכלביא, דאם כן למה צריך לומר "כלביא יקום וכארי יתנשא", והוי ליה לומר (והיה צריך לומר) 'הן עם כלביא וכארי', אלא הוא נאמר על המצוות, ומפני שהמצוות הם גבורה,...

וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר… (במדבר כ"ד) משל – הוראת היסוד: לבטא את מהותו של דבר, לומר מה טיבו ומה ייעודו. ומכאן: לשלוט. השליט מורה לכל איש, מה עליו להיות ולעשות. ומכאן, ש"משל" איננו זהה עם "כבש", אלא עיקר הוראתו: להדריך ולהנהיג. ומכאן גם "משלי שלמה": אימרות, המורות מה טיבם וייעודם של הברואים. כך בדרך כלל. ומכאן הוראתו המיוחדת של "משל": ביטוי או משפט, שאין פשוטו כמשמעו, ואינו מתחייב לדברים שנאמרו בו, אלא מסביר באמצעותם יחסים כלליים; המשל מתייחס לדברים שלא נזכרו בו – כדי לציין את טיבם ואת ייעודם.  (הרש"ר הירש בראשית ד, ד) "המושלים" – מי שתופס ומתאר את...

 כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא, מִי יְקִימֶנּוּ… (במדבר כ"ד, ט') בִּקְּשׁוּ לִקְבּוֹעַ פָּרָשַׁת בָּלָק בִּקְרִיאַת שְׁמַע, וּמִפְּנֵי מָה לֹא קְבָעוּהָ ? מִשּׁוּם טוֹרַח צִבּוּר. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב בָּהּ: ״אֵל מֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם״ – לֵימָא פָּרָשַׁת רִבִּית וּפָרָשַׁת מִשְׁקָלוֹת דִּכְתִיב בָּהֶן יְצִיאַת מִצְרַיִם. אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין: מִשּׁוּם דִּכְתִיב בָּהּ הַאי קְרָא: ״כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ״. וְלֵימָא הַאי פְּסוּקָא וְתוּ לָא. גְּמִירִי: כֹּל פָּרָשָׁה דְּפַסְקַהּ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ – פָּסְקִינַן, דְּלָא פַּסְקַהּ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ – לָא פָּסְקִינַן. (ברכות יב, ע"ב) כרע שכב – דדמי ל'בשכבך ובקומך', שהקדוש ברוך הוא שומרנו בשכבנו ובקומנו, לשכב שלוים ושקטים כארי וכלביא".  (רש"י שם,...

וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ ה'. (במדבר כ"ב, כ"ז) איור: הרי לנגבהיים כבר ביארנו כי כל מקום, שנזכר בו ראיית מלאך או דיבורו, שזה אמנם הוא במראה הנבואה או בחלום, יבאר בהם או לא יבאר, הכל בשווה,… ודע זה והבינהו מאד ואין הפרש בין שיכתוב תחילה שהוא ראה מלאך, או יהיה הנראה מן המאמר תחילה שהוא חשבו איש מבני אדם, ואחר כן בסוף העניין התבאר לו שהוא מלאך… (ומביא עניין שלושת האנשים אצל אברהם והיאבקות יעקב עם המלאך שכולם במראות הנבואה)… וכן עניין בלעם כולו בדרך ודברי האתון הכל במראה הנבואה אחר שהתבאר באחרית העניין דיבור המלאך.  (רמב"ם, מורה נבוכים ב'...

וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ ה' אֶל בִּלְעָם: לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים… (במדבר כ"ב, ל"ה) איור: הרי לנגבהיים וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל מַלְאַךְ ה': חָטָאתִי, שֶׁהָיָה רָשָׁע עָרוּם וְיוֹדֵעַ שֶׁאֵין עוֹמֵד מִפְּנֵי הַפֻּרְעָנוּת אֶלָּא תְּשׁוּבָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁחוֹטֵא וְאוֹמֵר חָטָאתִי, אֵין רְשׁוּת לַמַּלְאָךְ לִגַּע בּוֹ (במדבר כב, לד) כִּי לֹא יָדָעְתִּי. 'ְעַתָּה אִם רַע בְּעֵינֶיךָ אָשׁוּבָה לִי', אָמַר לוֹ: אֲנִי לֹא הָלַכְתִּי עַד שֶׁאָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר כב, כ) 'קוּם לֵךְ אִתָּם', וְאַתָּה אוֹמֵר שֶׁאֶחֱזֹר?! כָּךְ אֻמְנָתוֹ: לֹא כָךְ אָמַר לְאַבְרָהָם לְהַקְרִיב אֶת בְּנוֹ וְאַחַר כָּךְ (בראשית כב, יא-יב) 'וַיִּקְרָא מַלְאַךְ ה', וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ' לָמוּד הוּא לוֹמַר דָּבָר וּמַלְאָךְ מַחֲזִירוֹ,...

וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק: הֲלֹא גַּם אֶל מַלְאָכֶיךָ אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלַי דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר: אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב  לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי ה' לַעֲשׂוֹת טוֹבָה אוֹ רָעָה מִלִּבִּי  אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֹתוֹ אֲדַבֵּר. (במדבר כד, יב-יג) איור: הרי לנגבהיים   אותו אדבר. הנה פעם ראשון אמר 'אשר ישים אלהים בפי אותו אדבר' (כ"ב ל"ח), ששם היה מכוון להודיע שהנבואה אינה באה אליו מצד עצמו, אלא מרצון הש"י, ולזה אמר היכול אוכל דבר מאומה אשר ישים אלהי' בפי אותו אדבר, ובפעם שני אמר (כ"ג ט"ז) 'אותו אשמר לדבר', כי שם השיב על מאמר בלק 'לקוב אויבי...

פרשת בלק גליון מס' 960 תשע"ו(קישור לדף המקורי) הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב. (במדבר כג, ט)       לבדד ישכון – כלומר: לבטח ישכון כמו "בטח בדד עין יעקב", דמי שאינו ירא כלום יושב בדד ואינו צריך חבורה. ובגוים לא יתחשב – אינם נחשבים כשאר גוים שיכול אדם לקללם.  (רבי יוסף בכור שור שם, שם)   הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן – הוא יחיה בארצו הגדורה בגבולותיה, ולא ירבה קשרים עם עמים אחרים. הוא יקיים את תפקידו "הפנימי" הלאומי "כעם" בעל חברה לאומית, והוא לא יבקש את גדולתו כ"גוי" בין גוים, כ"גןף" לאומי המרשים בכוחו ובגבורתו. (הרש"ר...

הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב. (במדבר כג, ט)  לבדד ישכון – כלומר: לבטח ישכון כמו "בטח בדד עין יעקב", דמי שאינו ירא כלום יושב בדד ואינו צריך חבורה. ובגוים לא יתחשב – אינם נחשבים כשאר גוים שיכול אדם לקללם. (רבי יוסף בכור שור שם, שם) הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן – הוא יחיה בארצו הגדורה בגבולותיה, ולא ירבה קשרים עם עמים אחרים. הוא יקיים את תפקידו "הפנימי" הלאומי "כעם" בעל חברה לאומית, והוא לא יבקש את גדולתו כ"גוי" בין גוים, כ"גןף" לאומי המרשים בכוחו ובגבורתו. (הרש"ר הירש שם, שם) ועוד הן עם לבדד וגו', ע"פ פשוטו יש לפרש ע"פ משחז"ל (אבות...