חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזָּק אִם בְּחֻקּוֹתָיו תֵּלְכוּ בְּחֵיקוֹ תָּנוּחוּ בלה שור וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם" (ויקרא כ"ו,ו) אבן עזרא: ונתתי שלום בארץ – ביניכם רמב"ן: ונתתי שלום בארץ – שיהיה שלום ביניכם ולא תלחמו איש באחיו. אמר רבי שמעון בן חלפתא: לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום שנאמר: "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום" (תהלים כט) (מסכת עוקצין פרק ג משנה יב) "אם אין שלום אין כלום" רמי פינצ'ובר פרשתנו נפתחת בתיאור של אוטופיה: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: וְנָתַתִּי...
אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה… (ויקרא כ"ו, פסוק: ט"ז) …וטעם בהלה, שתיבהלו ולא תדעו מה תעשו. (אבן עזרא שם, שם) בהלה – מכה המבהלת את הנפש ואינה מניחה השקט ללב. (רבי יצחק שמואל רג'יו שם, שם) והפקדתי עליכם בהלה: שם "בהלה" היא תואר הפעל, לכן לא אמר "את הבהלה" כמו שכתב "את השחפת"; רצונו לומר שיפקוד המכות שיחשב בבהלה, זו אחר זו, עד שהראשונה פקודה אביא אחרת ואסמכה לה. גם מציין בבהלה שכל מכה ומכה תהיה נבהלה מאד, כי תהיה מכת מות. וכן תרגם יונתן מחת מותנהא. (המלבי"ם שם שם) והפקדתי עליכם בהלה. פירש רש"י מכה המבהלת את...
וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהים, וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם. (ויקרא כו, יב) והתהלכתי בתוככם. אֲטַיֵּל עִמָּכֶם בְּגַן עֵדֶן כְּאֶחָד מִכֶּם, וְלֹא תִהְיוּ מִזְדַּעְזְעִים מִמֶּנִּי, יָכוֹל לֹא תִירְאוּ מִמֶּנִּי? תַּ"לֹ: "וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים" (ספרא). (רש"י שם שם) והתהלכתי בתוככם. פירש"י: "אטייל עמכם בגן עדן כו'", דעתו לסלק מעל תורתנו הקדושה כל טוען ומערער האומר יש לי מקום ללון ולומר מאחר שלא נזכר בתורה עיקר השכר לנשמה, אם כן ודאי אין כוח במצוות אלו להנחיל עושיהם השכר הנפשי לעולם הבא, ותכלית עשייתם אינו כי אם לקבל השכר בעולם הזה האחוז בחבלי בוז וכבר נתעוררו על ספק זה שלמים וכן רבים ובאו...
אַף אֲנִי אֶֽעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ… (ויקרא כ"ו, ט"ז) וטעם בהלה. שתבהלו ולא תדעו מה תעשו. וטעם מכלות עינים. שאלה החליים יחשכו עינים וידאבו הנפש. (אבן עזרא שם, שם) בהלה. מַכָּה הַמְבַהֶלֶת אֶת הַבְּרִיּוֹת, וְאֵי זוֹ? זוֹ מַכַּת מוֹתָן. (רש"י כו, יז) מכת מותן. יש מפרשים שהוא לשון המתנה, כלומר שהבריות ממתינין וצופות שכל שעה יקל ממנו החולי וירפא וכשמת נבהלים הבריות שמת מיתה פתאומית. ויש מפרשים אותו לשון מתניים ר"ל מכה המתחלת ממתניים, ואותה מכה מבהלת אותו, ולשון מותן מלשון אוזן ששמע על הר סיני וכו' כלומר שהיה...
אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, וְאֶת מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם… וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד. (ויקרא כ"ו ג',ו) איור: הרי לנגבהיים אִם-בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ. יָכוֹל זֶה קִיּוּם הַמִּצְווֹת, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר 'וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִיתֶם אֹתָם', הֲרֵי קִיּוּם הַמִּצְווֹת אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם 'אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ'? שֶׁתִּהְיוּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה (ספרא). (רש"י שם, שם) ואת מצותי תשמרו – הנה השמירה במצות היא ההשגחה באופן עשייתם ובמכוון מהם, וזה בעיון נאות כאמרם ז"ל 'שמור' – זו משנה. אמר אם כן: אם תתנהגו בדרכי האל יתברך הנכללים בחלק המעשי בתורתו ותעיינו במצות לדעת אופן עשייתן ותכליתן, ובזה תשלימו כוונתו להיותכם בצלמו כדמותו. ועשיתם אותם ואז...
עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם. יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה־לָּהּ יַחְדָּו. (תהלים קכב, ב-ג) איור: הרי לנגבהיים א"ל רב נחמן לר' יצחק: מאי דכתיב (הושע יא, ט) 'בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר' – משום דבקרבך קדוש לא אבוא בעיר?! א"ל: הכי א"ר יוחנן: אמר הקב"ה: לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה, ומי איכא ירושלים למעלה? אין(כן) דכתיב (תהלים קכב, ג) ירושלם הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו. (בבלי תענית ה, ע"א) …וכן מקום הקבוע והמיוחד לכל ישראל הוא ירושלים, דלא נתחלקה לשבטים לחד מאן דאמר, לכך גם ירושלים יש לה שבעים שמות וכתיב (תהילים קכב, ג) "ירושלים...
וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם… וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד. (ויקרא כו , ה-ו) איור: הרי לנגבהיים וישבתם לבטח בארצכם. בארצכם אתם יושבים לבטח ואין אתם יושבים לבטח חוצה לה. (תורה תמימה ויקרא שם, שם) ונתתי שלום – שמא תאמרו הרי מאכל הרי משתה אם אין שלום אין כלום ת"ל אחר כל זאת ונתתי שלום בארץ מכאן שהשלום שקול כנגד הכל וכן הוא אומר (ישעיה מה) עושה שלום ובורא את הכל. וחרב לא תעבר בארצכם – (ת"כ) א"צ לומר שלא יבאו למלחמה אלא אפילו לעבור דרך ארצכם ממדינה למדינה. (רש"י שם, שם) ונתתי שלום בארץ. לפי שיש בני אדם בעולם...
פרשת בחקתי גליון מס' 953 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַעֲשִׂיתֶם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח. (ויקרא כה, יח) וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם… וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד. (ויקרא כו, ה-ו) וישבתם על הארץ לבטח – שבעון שמיטה ישראל גולים שנאמר (ויקרא כו) 'אז תרצה הארץ את שבתותיה' והרצת את שבתותיה, ושבעים שנה של גלות בבל כנגד שבעים שמטות שבטלו היו. (רש"י שם, שם) ועשיתם את חקותי כו' וישבתם לבטח עליה – כי יש שני שנאות להלאום, האחת מצד שנאת הדת המפרדת בין העמים, והשנית מצד שנאת הקנאה מהעושר והמעלה, לכן...
פרשת בחקתי גליון מס' 901 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיהֶם וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף וְנָסוּ מְנֻסַת חֶרֶב וְנָפְלוּ וְאֵין רֹדֵף. (ויקרא כו, לו) מורך – מגזרת ורך הלבב ויפחדו עד שירדפם קול עלה נדף . (אבן עזרא שם, שם) ורדף אתכם קול עלה נדף. הדא הוא דכתיב 'וכשלו איש באחיו'. כי זה מדבר בפירוד לבבות המצוי בישראל יותר מבכל האומות, כמו שנאמר 'ואתכם אזרה בגוים'. כמזרה שאין אחת דבוקה בחברתה, כך ישראל גם בהיותם בארץ אויביהם הם מפורדים איש מעל אחיו, אף על פי שמדרך הגולים לנחם זה את...
פרשת בחקתי גליון מס' 850 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. (ויקרא כו, ו) ונתתי שלום – שמא תאמרו הרי מאכל הרי משתה אם אין שלום אין כלום ת"ל אחר כל זאת ונתתי שלום בארץ מכאן שהשלום שקול כנגד הכל וכן הוא אומר (ישעיה מה) עושה שלום ובורא את הכל. וחרב לא תעבר בארצכם – (ת"כ) א"צ לומר שלא יבאו למלחמה, אלא אפילו לעבור דרך ארצכם ממדינה למדינה. (רש"י שם, שם) ונתתי שלום בארץ – שיהיה שלום ביניכם ולא תלחמו איש באחיו או השלום...