בהר

בהר-בחקתי תשע"ז, גיליון 1003

וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם… וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד. (ויקרא כו , ה-ו) איור: הרי לנגבהיים וישבתם לבטח בארצכם. בארצכם אתם יושבים לבטח ואין אתם יושבים לבטח חוצה לה. (תורה תמימה ויקרא שם, שם)  ונתתי שלום – שמא תאמרו הרי מאכל הרי משתה אם אין שלום אין כלום ת"ל אחר כל זאת ונתתי שלום בארץ מכאן שהשלום שקול כנגד הכל וכן הוא אומר (ישעיה מה) עושה שלום ובורא את הכל. וחרב לא תעבר בארצכם – (ת"כ) א"צ לומר שלא יבאו למלחמה אלא אפילו לעבור דרך ארצכם ממדינה למדינה. (רש"י שם, שם) ונתתי שלום בארץ. לפי שיש בני אדם בעולם...

בהר תשע"ו (גליון מספר 952)

פרשת בהר, ל"ג בעומר גליון מס' 952 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וכבר היתה נהוגה הדלקת הנרות בעסק גדול על קבר רשב"י בל"ג בעומר עוד מימים קדמונים, ורבנו עובדיה מברטנורא במכתבו לאחיו משנת רמ"ט, כך הוא כותב: 'בי"ח באייר יום מיתתו (של רשב"י), באים מכל הסביבות ומדליקים אבוקות גדולות, לבד מה שמדליקים עליה נר תמיד'. (ספר התודעה – פרק עשרים ושבעה)     ויקרא לו יעקב גלעד. הפסוק הזה מרמז על ל"ג בעומר, כי גל הוא אותיות ל"ג. ויבואר הענין על ידי מאמר חכמינו ז"ל בים סוף נדמה להם כבחור במתן תורה נדמה כזקן. המשל בזה לתינוק שמרגילין אותו לילך לבית...

בהר תשע"ה (גליון מספר 900)

פרשת בהר גליון מס' 900 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ.     והחזקת בו – אל תניחהו שירד ויפול ויהיה קשה להקימו, אלא חזקהו משעת מוטת היד. למה זה דומה? למשאוי שעל החמור עודהו על החמור, אחד תופס בו ומעמידו; נפל לארץ, חמשה אין מעמידין אות. גר ותושב – אף אם הוא גר או תושב, ואיזהו תושב? כל שקבל עליו שלא לעבוד ע"א ואוכל נבלות. (רש"י שם, שם)   גר ותושב – אם ימוך איש שאין תקוה שישלם כמו גר ותושב שאין לו אחוזה בארץ. והוא הדין אחיך כהאי...

בהר תשע"ד (גליון מספר 849)

פרשת בהר גליון מס' 849 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ  וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ. (ויקרא כה, לה)     גר ותושב וכו' – הואיל וגר צדק הוא בכלל "אחיך", יש לפרש את "גר ותושב" כעין האמור באברהם: "גר ותושב אנוכי עמכם" (בראשית כג, ד); באתי אלכים מן הנכר, והריני יושב עמכם; לא נולדתי כאן ולא האזרחתי ביניכם – אך אני יושב עמכם. והרי זה המושג של "גר ותושב". הוא לא נכנס לכלל ישראל; אך הוא פרש מעבודה זרה וקיבל על עצמו מצוות בני נוח; ועל ידי כך קיבל זכות מגורים בארץ ישראל (ראה...

Behar 5772 – Gilayon #748

Shabbat Shalom The weekly parsha commentary (link to original page) Click here to receive the weekly parsha by email each week. Parshat Behar By the number of years after the jubilee you shall buy from your fellow, and by the number of years of yield he shall sell to You. The larger the number of years, the more you shall pay for its purchase and the smaller the number of years, the less shall you pay for its purchase. (Vayikra 25:15-16)   By the number of years after the Jubilee shall you buy – this is the simple meaning...

בהר תשע"ב (גליון מספר 748)

פרשת בהר גליון מס' 748 תשע"ב(קישור לדף המקורי) בְּמִסְפַּר שָׁנִים אַחַר הַיּוֹבֵל תִּקְנֶה מֵאֵת עֲמִיתֶךָ בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכָּר לָךְ לְפִי רֹב הַשָּׁנִים תַּרְבֶּה מִקְנָתוֹ וּלְפִי מְעֹט הַשָּׁנִים תַּמְעִיט מִקְנָתוֹ. (ויקרא כה, ט"ו-ט"ז)       במספר שנים אחר היובל תקנה – זהו פשוטו ליישב המקרא על אופניו: על האונאה בא להזהיר כשתמכור או תקנה קרקע, דע כמה שנים יש עד היובל, ולפי השנים ותבואות השדה שהיא ראויה לעשות, ימכור המוכר ויקנה הקונה, שהרי סופו להחזירה לו בשנת היובל, ואם יש שנים מועטות וזה מוכרה בדמים יקרים הרי נתאנה לוקח, ואם יש שנים מרובות ואכל ממנה תבואות הרבה, הרי...

Behar 5771 – Gilayon #701

Shabbat Shalom The weekly parsha commentary (link to original page) Click here to receive the weekly parsha by email each week. Parshat Behar "And the land's Sabbath shall be food for you". Not for commerce, nor for waste nor for sprinkling nor for steeping nor for laundering, but eating it is permitted, and also wherever the benefit comes together with its consumption as with eating. For you and your male servant and your maid servant. That is to say, all are equal, just as they cannot be excluded because is hiker , and...

בהר תשע"א (גליון מספר 701)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת בהר גליון מס' 701 תשע"א(קישור לדף המקורי) וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה  לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ  וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ. (ויקרא כ"ה, ו')   והיתה שבת הארץ לכם לאכלה. לא לסחורה ולא להפסד ולא לזילוף ולא למלוגמא ולא למשרא ולא לכביסה, ומיהו באכילה מותר, ובכל דבר שהנאתו וביעורו שוה שהם דומיא לאכילה. לך ולעבדך ולאמתך. כלומר, כולכם שוים, כשם שאינם יכולים למעט כי הפקר הוא, והכל אוכלים משולחן גבוה. (רבי יוסף בכור שור שם, שם)   לעבדך ולאמתך: בפרשת משפטים (שמות כ"ג, י"א) אמר 'ואכלו אביוני עמך' , וכאן...

Behar 5768 – Gilayon #549

Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat (link to original page) Click here to receive the weekly parsha by email each week. Parshat Behar YOU MAY SOW YOUR FIELD FOR SIX YEARS, AND FOR SIX YEARS YOU MAY PRUNE YOUR VINEYARD, AND GATHER IN ITS PRODUCE, BUT IN THE SEVENTH YEAR, THE LAND SHALL HAVE A COMPLETE REST A SABBATH TO THE LORD; YOU SHALL NOT SOW YOUR FIELD, NOR SHALL YOU PRUNE YOUR VINEYARD. (Vayikra 25:3-4)   The commandment of the Shemittah year is similar to the commandment of the Sabbath, since just as the commandment of...

בהר תשס"ח (גליון מספר 549)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת בהר גליון מס' 549 תשס"ח(קישור לדף המקורי) שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ, שַׁבָּת לַה'  שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר. (ויקרא כה, ג-ד)     מצוות שנת השמיטה דומה למצוות השבת, כי כמו שמצוות השבת היא לחזק בלב העם אמונת היותם גוי קדוש, כן מצוות השמיטה תביא בלבם האמונה כי גם אדמתם אדמת קודש, אחרי שהיא שובתת בשנה הזו כשביתת האל ביום השביעי – ועיין דברי דון יצחק בנחלת אבות פרק ה' משנת גלות...