"וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח" (במדבר י"ב, א') ד"ה ותדבר מרים ואהרן: (ספרי) היא פתחה בדיבור תחילה לפיכך הקדימה הכתוב תחילה. ומנין היתה יודעת מרים שפירש משה מן האשה? רבי נתן אומר: מרים היתה בצד צפורה בשעה שנאמר למשה אלדד ומידד מתנבאים במחנה, כיון ששמעה צפורה אמרה אוי לנשותיהן של אלו אם הם נזקקים לנבואה שיהיו פורשין מנשותיהן כדרך שפירש בעלי ממני. ומשם ידעה מרים והגידה לאהרן. ומה מרים שלא נתכוונה לגנותו כך נענשה קל וחומר למספר בגנותו של חברו. (רש"י) "והיית לנו לעיניים" יונתן מוס לעילוי נשמת דוד בן...
"…אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת" (במדבר ח', ב') "וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁהּ. וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל שְׂמֹאלָהּ. וָאַעַן וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי לֵאמֹר מָה אֵלֶּה אֲדֹנִי. וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲלוֹא יָדַעְתָּ מָה הֵמָּה אֵלֶּה וָאֹמַר לֹא אֲדֹנִי. וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר זֶה דְּבַר יְהוָה אֶל זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת. (זכריה ד', ב'-ו') מה נשתנה? תמורות בפרשת פסח שני אביעד עברון ביציאת...
וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם. (במדבר י"ב, ט"ו) ובמדרש תהלים (תהילים ל״ט, ב׳) 'אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני' קשה לשון הרע מעבודה זרה, שכשחטאו ישראל במדבר לא נחתם עליהם גזר דין עד שחטאו בפיהם, שנאמר (דברים ה׳, כ״ה) 'וישמע ה' את קול דבריכם וגו" וכתיב (מלאכי ב׳, י״ז) 'הוגעתם ה' בדבריכם' – במעשיכם לא נאמר, אלא בדבריכם, וכן אמר (ישעיהו ג׳, ח׳) 'כי כשלה ירושלים ויהודה נפל כי לשונם ומעלליהם אל ה", וכן הוא אומר (ירמיהו י״ב, ח׳) 'היתה לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה', וכי בקולה שנאה...
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת, אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה, יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. (במדבר ח' , א'-ב) יאירו שבעת הנרות כל השבעה יאירו וישפיעו אור עליון לישראל שיורו היות אור הימנים ואור השמאלים מכוון ופונה אל אור הקנה האמצעי, שהוא עיקר המנורה, ושכן ראוי שכוונת המימינים העוסקים בחיי עולם והמשמאלים העוסקים בחיי שעה העוזרים למימינים, כאמרם 'אלמלי עלייא לא מתקיימי אתכליא' (אלמלא העלים, לא יתקיימו האשכולות) (חולין צב, א) תהיה להפיק רצון האל יתברך באופן שיושג מכוונו בין כולם וירוממו את שמו יחדו, כמו שקיבלו עליהם כאשר העיד באמרו 'ויענו כל העם...
וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה', וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם, וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה… (במדבר י"א, ל"א) ויגז שלוים מן הים – לא שנבראו עתה בעבורם ואין בדבר חידוש מטבעו של עולם ועוד שכבר היה להם כן ולא חדש להם עתה אלא שהיו שלוים רבים מאד. (הטור הארוך שם, שם) ויגז ב' במסורה: 'ויגז שלוים' ואידך 'ויגז ראשו' באיוב, וזהו הוא שיא במדרש: יותר ממשה שהרג בהם השליו ע"י אכילה הרג בהם, ע"י ירידה ונפילה שנפל על ראשם, כשם שנאמר באיוב 'ויגז ראשו' והיה מתאבל על בניו שנפל עליהם הבית, כך בכאן היו מתאבלים על אותם שמתו מנפילת השליו: כתיב שלוים, וקרי...
וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם (במדבר י"ב, ד) איור: מרדכי בק וכן לענין הטובה; מרים המתינה למשה שעה אחת, שנאמר (שמות ב, ד) 'ותתצב אחותו מרחוק' – לפיכך נתעכבו לה ישראל ז' ימים במדבר שנאמר (במדבר יב, טו) 'והעם לא נסע עד האסף מרים'. (בבלי סוטה ט, ע"ב) והעם לא נסע –זֶה הַכָּבוֹד חָלַק לָהּ הַמָּקוֹם בִּשְׁבִיל שָׁעָה אַחַת שֶׁנִּתְעַכְּבָה לְמֹשֶׁה כְּשֶׁהֻשְׁלַךְ לַיְאוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב') "וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק" וְגוֹ' (סוטה ט ע"א). (רש"י שם, שם) והעם לא נסע בפסוק ותתצב אחותו יש ז' תיבות לכך המתינה לה שכינה שבעת ימים. (בעל הטורים שם, שם)...
וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי־הוֹצִיא ה' אֶת־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. (שמות יח, א) איור: מרדכי בק 'וישמע יתרו כהן מדין' – מה שמועה שמע ובא ונתגייר? ר' יהושע אומר: מלחמת עמלק שמע שהרי כתיב בצדו (שמות יז, יג) ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב. ר"א המודעי אומר: מתן תורה שמע ובא. שכשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו, וכל מלכי עובדי כוכבים אחזתן רעדה בהיכליהן ואמרו שירה, שנאמר (תהלים כט, ט) 'ובהיכלו כולו אומר כבוד' נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו: מה קול ההמון אשר שמענו?...
בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת (במדבר ח, ב) איור: הרי לנגבהיים 'אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות' (במדבר ח, ב). אמר הקדוש ברוך הוא: לא שאני צריך לאור בשר ודם הזהרתי אתכם על הנרות, אלא שתדעו מה חבתכם לפני. (מדרש תנחומא תצוה , ד) 'יאירו שבעת הנרות': כל השבעה יאירו וישפיעו אור עליון לישראל שיורו היות אור הימנים ואור השמאלים, מכוון ופונה אל אור הקנה האמצעי שהוא עיקר המנורה, ושכן ראוי שכוונת המימינים העוסקים בחיי עולם, והמשמאלים העוסקים בחיי שעה העוזרים למימינים, כאמרם 'אלמָלֵי עלייא לא מתקיימי אתכליא' (חולין צב, א)...
פרשת בהעלתך גליון מס' 956 תשע"ו(קישור לדף המקורי) זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם … וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ. (במדבר יא, ה-ו) זכרנו, אמרו הגם שמצד הנאת החיך אין אנו צריכים אל הבשר והדגים, כי בעת שנרצה לטעום טעם דגים, נזכור את הדגה שאכלנו במצרים והטעם שהרגשנו בו אז, נרגיש בו גם עתה, אך הלא זה רק להשקיט תאות הרעב, אבל לענין התועלת שיושג מאכילת הבשר לבריאות הגוף, בצד זה מה שזכרנו בעת אכילת המן את הדגה אשר נאכל במצרים לטעום טעם דג גם עתה הוא חינם וללא הועיל, ודומה באמת...
פרשת בהעלתך גליון מס' 904 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר וְנַעֲלָה הֶעָנָן בַּבֹּקֶר וְנָסָעוּ אוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה וְנַעֲלָה הֶעָנָן וְנָסָעוּ. (במדבר ט, כא) או יומם ולילה – הנה פעמים יסעו בלילה, ויש אומרים כי פירושו יומם ולילה כמשמעו והוא הנכון בעיני והעד 'או יומם'. (אבן עזרא שם, שם) ונעלה הענן בבקר ונסעו. ללמדך שלא היה נוסע כי אם בבקר, ולא הטריחן מעולם בערב. (רבי יוסף בכור שור שם, שם) …נראה אפוא, שהכתוב מדגיש בעיקר את הסבלנות של המתנה וציפייה ממושכת. דבר זה מובן אם נזכור את המדבר הגדול והנורא, שלא הסביר...