"וַיֵּצֵא, מֵעִם פַּרְעֹה וַיֶּעְתַּר אֶל-ה'. וַיַּהֲפֹךְ ה' רוּחַ-יָם, חָזָק מְאֹד, וַיִּשָּׂא אֶת־הָאַרְבֶּה…" (שמות י', י"ח-י"ט) כְּמוֹ בְּמַכַּת חֹשֶׁךְ בְּמִצְרַיִם בְּבַת אַחַת אֲפֵלָה מֻחְלֶטֶת אפֶשְָׁר היָהָ ממַשָּׁ לְמַשֵּׁשׁ חֹשֶׁךְ, לָגַעַת בַּחֹשֶׁךְ, לִרְאוֹת חֹשֶׁךְ לִנְשֹׁם חֹשֶׁךְ, לְהָרִיחַ חֹשֶׁךְ לְהִשְׁתַּגֵּעַ מֵרֹב חֹשֶׁךְ. כָּכָה עַכְשָׁו אֲנִי עִם הָאוֹר. ליטל מור (מתוך כתב העת 'משיב הרוח') מתי 'נולד' עם ישראל? גדעון אדמנית א. פתאום קם העם: לפי שיר מפורסם של אמיר גלבוע "פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת…". גם הפתיחה לספר שמות, המתמצתת רשימת כל בית יעקב (שנזכרה בבראשית מ"ו, ח-כ"ז), מתארת שינוי דומה. ריבוי עצום של 'בית אברהם' המממש...
וּבְכֵן וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה אָז רֹב נִסִּים הִפְלֵאתָ בַּלַּיְלָה בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת זֶה הַלַּיְלָה (הפתיח של הפיוט מאת יניי מהמאה החמישית או השישית) ז. ברד …וְאָז נֻפַּץ הַלֵּיל. כָּרַע בִּמְחִי אֶחָד וְגָח בָּרָד הוֹלֵל. כְּרֶכֶב בַּמּוֹרָד. הִבְרִיקוּ אֲפֵלוֹת! קָרְעוּ אֶת סְגוֹר לִבָּן! וַתֵּחָשֵׂף אָמוֹן לְיֹפִי וְחֻרְבָּן! נִשְׁפַּךְ רָקִיעַ חַי, רָקִיעַ שֶׁל סְקִילָה. הַקֶּרַח רַד שׁוֹעֵט. בְּלִי דֶּרֶךְ וּמְסִלָּה. בְּעֵין הַקֶּרַח – אֵשׁ. בְּהֵמָה פְּצוּעַת קָדְקֹד כּוֹרַעַת וְזוֹנְקָה. רָקִיעַ, הַךְ בָּהּ עוֹד! בְּעֵין הַקֶּרַח – אֵשׁ. לֹא אֵבֶל לוֹ וָחָג. אֶת צַעֲקַת הָרָץ מַחֲרִישׁ הוּא בַּמּוֹרָג. וְגַם אַחַר נָפְלוֹ יַכֵּהוּ רֹאשׁ וָגָב… אָבִי, קוֹרֵא הַבֵּן. בְּכוֹרִי, עוֹנֶה הָאָב. מתוך: "שירי מכות מצרים" של נתן אלתרמן...
וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם. (שמות י"ב, ל"ד) טֶרֶם יֶחְמָץ – הַמִּצְרִים לֹא הִנִּיחוּם לִשְׁהוֹת כְּדֵי חִמּוּץ. (רש"י שם, שם) צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם – לכך נהגו העולם לתת האפיקומן תחת המפה, זכר לצרורות בשמלותם. עַל שִׁכְמָם – שהיו חמוריהם טעונים כלי כסף וכלי זהב ושמלות. (חזקוני שם, שם) מִשְׁאֲרֹתָם – שירי מצה ומרור ואמרי לה שירי פסחים שנאמר ולא תותירו ממנו עד בקר. עַל שִׁכְמָם – הרבה בהמות היו להם שכן כתוב מקנה כבד מאד, אלא שהיו מחבבים את המצות. (רבנו בחיי שם, שם)) …ועוד פירשנו, כי המצה פשוטה, שהרי אין בה שאור, וכל...
ויֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם, וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים. לא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו, וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו (שמות י' , כ"ב-כ"ג) …חושך של מצרים לא היה כמו חשכת לילה שיועילו נֹגה ונר להאיר, אלא היתה אפֵלה, כי השמש האיר על הארץ כמנהגו, אבל לא הגיע האור לעיני המצרים לפי שהוכו באפֵלה, וה' יתברך המציא ענין מה וגוף חדש סמוך לעיניהם שמנע מרשעים אורם, כי היה בו ממש ומונע ניצוצי האור, דומה לתבלול שעל עיני העור, וזהו שאמר הכתוב: "ויהי חֹשך", כלומר: יתהוה ענין חדש יחשיך בעדם, ולא אמר "ותחשך הארץ", כמו שאמר בארבה,...
וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם, כָּבֵד מְאֹד, לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ, וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן. (שמות י', י"ד ) ויעל הארבה – למה הביא הקב"ה עליהם מכת ארבה? מפני שעשאו את ישראל לזורעי חטים ושעורים וכל מיני קטניות, לפיכך הביא עליהם ארבה וכלה כל מה שזרעו להם ישראל. (תנא דבי אליהו פ׳ ז׳) טעם הדבר שעשאו את ישראל לעובדי אדמה הוא כדי שלא יכנסו לבתיהם וימעטו בפריה ורביה. (וע"ע בתנדב"א ובמ"ר) טעמים ואסמכתות על תכונת כל מכה ומכה שבאה על המצרים. (תורה תמימה שם) וינח – ב' במסורה; 'וינח בכל גבול מצרים' 'וינח...
וַיֹּאמֶר לוֹ פַרְעֹה: לֵךְ מֵעָלָי, הִשָּׁמֶר לְךָ, אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי, תָּמוּת. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: כֵּן דִּבַּרְתָּ, לֹא אֹסִף עוֹד רְאוֹת פָּנֶיךָ (שמות י', כ"ח-כ"ט) איור: הרי לנגבהיים אל תוסף – ב' במסורת 'אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה', אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך, כי בשביל שאמר לו 'אל תוסף ראות פני כי ביום ראותך פני תמות' אמר לו השם בעת מותו: 'אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה'. (בעל הטורים שם,שם) כן דברת – לא שנשא פנים לאיש הבליעל הזה, אלא מאחר שידע כי קרוב יום אידו, לעג לו ואמר 'יפה דיברת',כי אנ...
וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ איור: הרי לנגבהיים אין כל בעלי חיים כולם שווים, אבל שיש בהם יותר דעת מן בעל חי אחר, כי יש מהם בעלי נפש ויש בהם דעת, ויש בהם שמשוללים מן הדעת לגמרי. וז"ש שהכלב מכיר קונו כי כבר התבאר למעלה בפרק הכונס (ב"ק ס' ב') כי הכלב הוא בעל נפש, ולכך יש בו הכרה, ונקרא בשביל זה כלב, שהוא כולו לב. (המהר"ל מפראג : חידושי אגדות חלק ד, עמ' ס – מסכת הוריות) על חושך ועיוורון פנחס לייזר הפילוסוף היהודי פרנץ רוזנצווייג אמר "שפרשת השבוע" היא איגרת אישית הנשלחת אלינו...
וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים. לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם. (שמות י, כב-כג) איור: הרי לנגבהיים …חושך של מצרים לא היה כמו חשכת לילה שיועילו נֹגה ונר להאיר, אלא היתה אפֵלה, כי השמש האיר על הארץ כמנהגו, אבל לא הגיע האור לעיני המצרים לפי שהוכו באפֵלה, וה' יתברך המציא ענין מה וגוףחדש סמוך לעיניהם שמנע מרשעים אורם, כי היה בו ממש ומונע ניצוצי האור, דומה לתבלול שעל עיני העור, וזהו שאמר הכתוב: "ויהי חֹשך", כלומר: יתהוה ענין חדש יחשיך בעדם, ולא אמר "ותחשך...
פרשת בא גליון מס' 936 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים. לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם. (שמות י,כא- כב) ולא קמו איש מתחתיו – אין דרך החושך לאסור את האדם במאסר שלא יוכל לקום מתחתיו, כי גם עוורים ילכו ויגששו בחושך, מכאן למדנו שנחרדו ממראות זרות עד שלא יכלו עוד להתנועע ממקומם מרוב הפחד, כמו שיקרה לאדם נבהל משואת פתאום כי תבוא. שְׁלֹשֶׁת יָמִים – מאחר שהאריכה המכה כל כך ולא יכלו לקום מתחתיהם, היו מתים ברעב ובצמא, לולי שבאו...
פרשת בא גליון מס' 886 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר: מַה זֹּאת? (שמות יג, יד) והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת – בעל ההגדה אמר שפסוק זה מדבר בבן תם, והקשה מהרי"א בספר 'זבח פסח' מנא לן שזה מדבר בבן תם? שמא הוא אומר דרך לעג 'מה זאת?!' כמו בן הרשע, ותירץ שלמדנו מתשובתו אשר צוה ה' להשיב לו "בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים", מאחר שצוה ה' להשיב לו כהוגן, ודאי שאל כהוגן". אבל תירוץ זה אינו כהוגן וכל רואיו יאמרו 'מה זאת', כי מלתא דפסיקא (האם דבר מובן מאליו) הוא שכל...