אמור

אמור תשע"ז, גיליון 1002

וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. (ויקרא כג, כב) איור: הרי לנגבהיים  א"ר אוורדימס ברבי יוסי: וכי מה ראה הכתוב ליתנה באמצע הרגלים, פסח ועצרת מיכן, וראש השנה ויום הכיפורים מיכן? אלא, ללמד שכל מי שהוא מוציא לקט שכחה ופיאה ומעשר עני, מעלים עליו כאילו בית המקדש קיים, והוא מקריב קרבנותיו לתוכו. וכל מי שאינו מוציא לקט שכחה ופיאה ומעשר עני, מעלים עליו כאילו בית המקדש קיים, ואינו מקריב קרבנותיו לתוכו.  (ספרא פרשת אמור פרק יג) …או יתכן כי תדעון כי מתן תורה בעצרת לא...

אמר תשע"ו (גליון מספר 952)

פרשת אמר גליון מס' 952 תשע"ו(קישור לדף המקורי) שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ  שַׁבָּת הִוא לַה' בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. (ויקרא כג, ג)     שבת. פי' לשון מנוחה והפסק וביטול ממלאכה; ולדעתי נכלל בו גם העיון והחקירה, מן 'שבתי אני ואראה תחת השמש', אחרי שובי נחמתי, שהוא מלשון ישוב הדעת שבדברי רבותינו, וטעם שבת (בעזיננונגסטאג), יום המיוחד לחקירה ודרישה בעניני הש"י, אשר יפנה בו הישראלי דעתו ומחשבתו רק על דברים הנוגעים אליו ית', וכמאמרם 'לא נתנו שבתות לישראל רק לעסוק בהן בתורה', והענין מבואר יותר בעשרת הדברות שביתרו. (הכתב והקבלה שם,...

אמר תשע"ה (גליון מספר 899)

פרשת אמר גליון מס' 899 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. (ויקרא פרק כג, טו)     וספרתם לכם. יש מפרשים (פי' רי"ח עה"ת", ספר הרוקח סי' רצד) טעם לספירת העומר, לפי שהם ימי הקציר והעם טרודים ואינן מצויין בבתיהם לשמוע משלוחי בית דין היוצאין, ולא היו יודעין מתי יקדשו החודש, ולכך צוה לספור, שידע כל אחד מתי יהיה שבועות, ומטעם זה נמי הספירה בלילה, כי ביום הם טרודים. (הטור הארוך שם, שם)   אמרו על ר' עקיבא ששנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו וכלן מתו בפרק אחד...

אמר תשע"ד (גליון מספר 848)

פרשת אמר – יום העצמאות גליון מס' 848 תשע"ד(קישור לדף המקורי) אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם. (ויקרא כג, ד)     שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ שֶׁתָּבוֹא אֶצְלִי בְּמַקֶּלְךָ וּבָמָעוֹתֶיךָ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנָךְ. הָלַךְ וּמְצָאוֹ רַבִּי עֲקִיבָא מֵצֵר, אָמַר לוֹ, יֶשׁ לִי לִלְמוֹד שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָשָׂה רַבָּן גַּמְלִיאֵל עָשׂוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא כג) אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְיָ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם, בֵּין בִּזְמַנָּן בֵּין שֶׁלֹּא בִזְמַנָּן, אֵין לִי מוֹעֲדוֹת אֶלָּא אֵלּוּ. (משנה ראש השנה ב, ט)   רֹאשׁ בֵּית – דִּין אוֹמֵר, ,מְקֻדָּשׁ', וְכָל הָעָם עוֹנִין אַחֲרָיו, ,מְקֻדָּשׁ, מְקֻדָּשׁ' וְכוּ'. גְּמָרָא. מְנָא הָנֵי...

Emor 5773 – Gilayon #796

(link to original page) Click here to receive the weekly parsha by email each week. Parshat Emor A person who touches these shall be unclean till evening  and shall not eat of the sacred donations Until he bathes his body in water, And the sun sets and he becomes clean (Vayikra 22:6-7)   Until he bathes his body in water – Could it be that he may wash limb by limb? The text instructs "And the sun sets and he becomes clean" – just as the setting sun cleanses his entire body at once, so here, all at once....

אמר תשע"ג (גליון מספר 796)

פרשת אמר גליון מס' 796 תשע"ג(קישור לדף המקורי) נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בּוֹ וְטָמְאָה עַד הָעָרֶב וְלֹא יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים כִּי אִם רָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם, וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר. (ויקרא כב, ו-ז)     כי אם רחץ בשרו במים – יכול יהא מרחיץ אבר אבר ?ת"ל 'ובא השמש וטהר' – מה ביאת שמשו כולו כאחת, אף כאן כולו כאחת. (חזקוני שם, שם)   נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים, ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים – יאמר הנוגע בטומאה באופן שתגע בנפשו, שהחטא יפגע ויפגום עד נפשו ממש, אזי 'וטמאה...

Emor 5772 – Gilayon #747

Shabbat Shalom The weekly parsha commentary (link to original page) Click here to receive the weekly parsha by email each week. Parshat Emor Six days shall work be done; but on the seventh day is a Sabbath of solemn rest, a holy convocation; ye shall do no manner of work; it is a Sabbath unto the LORD in all your dwellings. (Leviticus 23, 3)   Shabbat. Means rest, cessation and stoppage from work, and in my opinion it includes study and investigation, from 'I returned and saw under the sun', 'For after I turned back I repented' which is...

אמר תשע"ב (גליון מספר 747)

פרשת אמר גליון מס' 747 תשע"ב(קישור לדף המקורי) שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לה' בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. (ויקרא כג, ג)   שבת. פי' לשון מנוחה והפסק ובטול ממלאכה; ולדעתי נכלל בו גם העיון והחקירה, מן 'שבתי אני ואראה תחת השמש', 'אחרי שובי נחמתי', שהוא מלשון ישוב הדעת שבדברי רבותינו, וטעם שבת (בעזיננונגסטאג), יום המיוחד לחקירה ודרישה בעניני הש"י, אשר יפנה בו הישראלי דעתו ומחשבתו רק על דברים הנוגעים אליו ית', וכמאמרם לא נתנו שבתות לישראל רק לעסוק בהן בתורה, והענין מבואר יותר בעשרת הדברות שביתרו. (הכתב והקבלה שם, שם)...

Emor 5771 – Gilayon #700

Shabbat Shalom The weekly parsha commentary (link to original page) Click here to receive the weekly parsha by email each week. Parshat Emor With independence we gained control of ourselves. We achieved freedom of choice. We are not dependent upon others, and the process of redemption can be carried to completion, if so we wish. Redemption is not one of the 613 commandments, and the Halakhic meaning of redemption lies in political independence, in the possibility of observing those commandments which require sovereignty and territoriality in the Land of Israel. The beginning of redemption is the possibility of observing...

אמר תשע"א (גליון מספר 700)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת אמר – יום העצמאות גליון מס' 700 תשע"א(קישור לדף המקורי) עם העצמאות עברנו לרשות עצמנו, זכינו בבחירה חופשית. אין אנו תלויים בדעת אחרים ותהליך הגאולה יכול להתבצע עד סופו, אם נרצה. הגאולה אינה מתרי"ג מצוות, ומשמעה ההלכי של הגאולה הוא בעצמאות המדינית – באפשרות לקיים את המצוות הדורשות ריבונות וטריטוריאליות בארץ ישראל. "ראשית הגאולה" היא האפשרות לקיים את המצוות על ידי הריבונות שניתנה לנו. הגאולה עצמה – קיומן של המצוות בפועל. (דב רפל: פתחי שערים, עמ' 213)     בעיית עיצוב דמותם של יום העצמאות ויום ירושלים מבחינה...