"וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד חַי לִפְנֵי יְהוָה לְכַפֵּר עָלָיו לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה" (ויקרא ט"ז, י) בידינו להפעיל את כוח ההתנגדות ברשות ה' ותחת מרותו. בידנו להיות בבחינת שעיר לה'. כלומר, להתנגד לכל הגירויים הפנימיים והחיצוניים המפתים אותנו. או בידינו להיות בבחינת השעיר לעזאזל– להפעיל את כוח ההתנגדות שבקרבנו בסירוב עז לשמוע בקול ה'. (רש"ר, הירש על הפרשה) יקימנו ונחיה לפניו רחל קרן לזכרם של כל הנופלים והנרצחים במלחמות חיינו. כבכל שנה, ובשנה זאת ביתר שאת, אנו קוראים בפרשת "אחרי מות" בסמוך לימי הזכרון הלאומיים – יום הזכרון לשואה ויום הזכרון לחיילי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה....
"לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (ויקרא י"ט, ט"ו) "לא תעשו עול במשפט"– בדין. מלמד שהדיין המקלקל את הדין קרוי עול, שנאוי, משוקץ, חרם, ותועבה. וגורם לחמשה דברים: מטמא את הארץ, ומחלל את השם, ומסלק את השכינה, ומפיל את ישראל בחרב, ומגלה אותו מארצו. (מדרש ספרא) "קדושים תהיו" – החסד והקדושה הם שני יסודות שנצטווינו בהם, ולשניהם אין גבול ברור ולא הגדרה ברורה. האדם עצמו לפי זמנו ומקומו נדרש לקבוע לעצמו את גדריהם, שעיקרם: הקדושה – ליטול מן העולם פחות ממה שהוא מתאווה והותר לו, והחסד – לתת לזולת יותר...
אחרי מות – ראה מה היו חביבין בניו של אהרן שאחר מיתתן מזכירן הכתוב שמתו כשם שהזכיר למשה אחר מיתתו, משה עבדי מת (יהושע א׳ ב׳). (אוצר מדרשים, ילמדנו, קונדריס אחרון ממדרש ילמדנו מ״ג) אדם / דידי מנוסי אדם מת הוא חי אחר מותו הואיל ומעשיו הנציחו את דמותו אדם מת הוא חי אחר מותו כל עוד יש דור המשך דוגל במורשתו – אדם הוא חי אחר מותו אם ארץ שאהב שומרה אהבתו אדם מת הוא חי אחר מותו כל עוד שחבריו זוכרים זוכרים לזכור אותו כי מוות אינו סוף החיים למרות כאב צורב למרות הנכאים כי מוות אינו...
לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט, בַּמִּדָּה, בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. (ויקרא י"ט, ל"ה) אסור להטות את הדין, שנאמר (ויקרא יט לה) 'לא תעשו עָוֶל במשפט'. וזה אינו שייך דווקא לדין, אלא לכל אדם עם אשתו ובניו ומשרתיו וכל הסרים למשמעתו, שאם יש להם טענה מספקת אמיתית על שלא עשו רצונו כרצונו, אין ראוי לכעוס עליהם ולחרפם ולגדפם כמנהג הרבה כעסנים. וכתיב (איוב לא יג) 'אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו'. (רבי אליעזר פאפו: פלא יועץ ס״ב, נ״ד) משפטים – אבל כל אלה יש להם ערכם עליך, אם תחיה באמת על פי מושגיך...
אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, אֲנִי ה' אֱלֹהֵכֶם. (ויקרא פרק יט, ג) מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי ה'. (ויקרא יט, לב) איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו. כלומר אעפ"י שאמרתי לכם בעשרת הדברות כן, שהרי אמרתי: כבד את אביך לפי הפשט כבוד ויראה ענין אחד להם, אמר עתה: אני ה' אלהיכם, כלומר, לשם שמים תעשו מה שתעשו, לשם שמים תיראו אותם ולשם שמים תשמרו שבת ולשם שמים תחללו, כמו שפירשו רבותינו: שאם יאמר לך אביך לעבור על דברי תורה אל תשמע, שאתה והוא חיבים בכבודי. ולשם שמים תחללו שבת, כגון...
שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו. (מתוך ההגדה) איור: הרי לנגבהיים שמואל הקטן אומר: בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו. (משנה אבות ד, יט) ר' יהושע בן לוי פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא (דברים כח, סג): 'והיה כאשר שש ה' עליכם להיטיב אתכם, כן ישיש להרע אתכם' ומי חדי הקב"ה במפלתן של רשעים (האם הקב"ה שמח במפלתם של רשעים?) והא כתיב (דברי הימים ב כ, כא) 'בצאת לפני החלוץ ואומרים הודו לה' כי לעולם חסדו', וא"ר יוחנן: מפני מה לא נאמר 'כי טוב' בהודאה זו? לפי שאין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים....
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם, אֲנִי ה'. (ויקרא י"ח, ה') איור: הרי לנגבהיים כבר היה ר' ישמעאל ורבי עקיבא ורבי אלעזר בן עזריה מהלכין בדרך ולוי הסדר ורבי ישמעאל בנו של רבי אלעזר בן עזריה מהלכין אחריהן נשאלה שאלה זו בפניהם: מניין לפקוח נפש שדוחה את השבת? …נענה רבי אלעזר ואמר: ומה מילה שהיא אחד ממאתים וארבעים ושמונה איברים שבאדם דוחה את השבת, קל וחומר לכל גופו שדוחה את השבת. רבי יוסי בר' יהודה אומר (שמות לא, יג): את שבתותי תשמורו יכול לכל ת"ל אך חלק רבי יונתן בן יוסף אומר (שמות לא,...
אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים (ויקרא יט,לא) איור: הרי לנגבהיים הידעונים לשון ידיעה, החושבים שהם יודעי עתידות. (רס"ג שם, שם) והידענים – מגזרת דעת, שיבקשו לדעת העתידות. וריקי מוח אמרו לולי שהאובות אמת גם כן דרך הכישוף, לא אסרם הכתוב, ואני אומר הֵפך דבריהם' כי הכתוב לא אסר האמת, רק השקר, והעד: האלילים הפסילים, ולולי שאין רצוני להאריך, הייתי מבאר דבר בעלת אוב בראיות גמורות. וטעם 'אל תפנו' – ליודע האומנות. וטעם אל תבקשו – לשאול כשאול. וטעם אני ה' אלהיכם – שלא תבקשו כי אם השם לבדו והנה הזכיר לטמאה כי נפש הפונה והמבקש טמאה...
פרשת אחרי-מות, שביעי של פסח, יום השואה גליון מס' 950 תשע"ו(קישור לדף המקורי) את מוצא שלשה שמות נקראו לו לאדם, אחד מה שקוראים לו אביו ואמו, ואחד מה שקוראין לו בני אדם, ואחד מה שקונה הוא לעצמו. טוב מכולן מה שקונה הוא לעצמו. (תנחומא ויקהל, א) לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹהִים וְנָתְנוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתְנוּ לוֹ קוֹמָתוֹ וְאֹפֶן חִיּוּכוֹ וְנָתַן לוֹ הָאָרִיג, לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָתְנוּ לוֹ הֶהָרִים וְנָתְנוּ לוֹ כְּתָלָיו, … לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָתְנוּ לוֹ חֲטָאָיו וְנָתְנָה לוֹ כְּמִיהָתוֹ, לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָתְנוּ לו שׂונְאָיו...
פרשת אחרי מות – שבת הגדול – פסח גליון מס' 846 תשע"ד(קישור לדף המקורי) מה נשתנה הלילה הזה? וצריך לעשות שינוי בלילה הזה כדי שיראו הבנים וישאלו ויאמרו 'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?' עד שישיב להם ויאמר להם: כך וכך אירע, וכך וכך היה. וכיצד משנה? מחלק להם קליות ואגוזים, ועוקרים השולחן מלפניהם קודם שיאכלו, וחוטפין מצה זה מיד זה, וכיוצא בדברים האלו. אין לו בן, אשתו שואלתו; אין לו אשה, שואלין זה את זה 'מה נשתנה הלילה הזה?', ואפילו היו כולן חכמים; היה לבדו, שואל לעצמו 'מה נשתנה הלילה הזה'. [השגת הראב"ד – חוטפין מצה א"א...