נשא תשע"ו (גליון מספר 955)




פרשת נשא

גליון מס' 955 תשע"ו
(קישור לדף המקורי)

וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר

(שמות יט, יז)

 

 

ויתיצבו בתחתית ההר – אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית

ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם אמר רב אחא בר יעקב מכאן

מודעא רבה לאורייתא אמר רבא אף על פי כן הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב קימו וקבלו

היהודים קיימו מה שקיבלו כבר.

(בבלי שבת, פח, ע"א)

 

וכל העם רואים – אמר לו הקדוש ברוך הוא: 'ואיש לא יעלה עמך' – הראשונים כיון שניתנו בפרהסיא,

שלטה בהם העין; השניים ניתנו בהצנע, לא שלטה בהם העין. יפה היא הצניעות וקשה היא העין,

תשעים ותשעה מתים בעין, ואחד בידי שמים. 'והצנע לכת עם אלהיך' – אם תצניע עצמך

אלהיך עמך.

(מדרש ילמדנו, פרשת עקב)

 

…ויותר מזה, הלוחות מכתב אלוקים, גם המה

אינם קדושים בעצם רק בשבילכם, וכאשר זנתה כלה בתוך חופתה, המה נחשבים לנבלי חרש ואין

בהם קדושה מצד עצמם, רק בשבילכם שאתם שומרים אותם. סוף דבר אין שום עניין קדוש בועלם

ויוחס לו העבודה והכניעה, ורק השם יתברך שמו הוא קדוש במציאותו המחוייבת, ולו נאווה

תהילה ועבודה, וכל הקדושות המה מצד ציווי שציווה הבורא לבנות משכן לעשות בו זבחים לה'

יתברך בלבד. והכרובים חלילה, אין להם עבודה ושום מחשבה ועניין, רק זהו כמו הקברניט

רוצה לדעת הרוח לאן נוטה, עושה תורן, כן עשה הבורא יתברך סימנים וציונים להודיע אם

ישראל עושים רצונו של מקום בזמן ש'פניהם איש אל אחיו'.

(משך חכמה שמות

לב, יט)

 

 

 

ספר שופטים ומגילת רות – צללים ואורות

דבורה וייסמן

בבית

הכנסת שלנו, קהילת ידידיה בירושלים, נרתמנו למיזם "929" של הרב ד"ר

בני לאו והעיתונאית גל גבאי. יש לנו שני חוגים שבועיים של חברים המקדישים חלק מכל יום

לקריאת פרק בתנ"ך, לרוב עם כל מיני פרשנויות. אני חייבת להתוודות שחומר רב בתוך

"נביאים ראשונים" היה בשבילי חדש או לפחות נשכח. למי שעדיין לא יודע, יש

929 פרקים בתנ"ך ובמיזם בע"ה נסיים את קריאת התנ"ך כולו– ברמה הארצית–

לקראת יום העצמאות ה70 של מדינת ישראל. מעניין לציין שחלוקת המקרא לפרקים היא חלוקה

נוצרית שהתקבלה על ידי עם ישראל.

אחד הדברים

שאני ממשיכה לעשות לעת פרישתי לגמלאות הוא ללמד יהדות לנוצרים – רובם אך לא כולם קתולים-

שמגיעים מכל העולם למוסדות כנֵסייתיים שונים בירושלים.ללא ספק, המפגשים האלה מחזקים

אותי כיהודייה מחוייבת. עם זאת, אני מקבלת מהם תובנות חדשות לגבי כתבי הקודש המשותפים

לנו ולנוצרים. הקבוצה המסוימת עליה אני כותבת נמצאה במכון טנטור, שממוקם בגבעה הצופה

מצד אחד על ירושלים (בשכונת גילה) ומהצד השני, על בית לחם.לפני מספר חודשים, בזמן שבחוג

עסקנו בספר שופטים, נתבקשתי להכין שיעור לקבוצה של נוצרים בנושא "מגילת רות."

היה לי כיף מיוחד ללמד את מגילת רות קרוב כל כך למקום התרחשות הסיפור.

אחד הנושאים

שאני מלמדת את הקבוצות (ושמהן למדתי, כמו שקורה לכל מורה) היא הסוגיה של סדר הספרים

שבתנ"ך, או כפי שהם קוראים לו לפי אמונתם,"הברית הישנה". אצלנו כידוע

מגילת רות נמצאת ב"כתובים", כאחת מחמש המגילות. יתכן שהדבר קשור לעובדה שבחלק

מעדות ישראל, המגילות הללו נקראות בבית הכנסת במועדים מסוימים, כחלק מהתפילה ואולי

יש סיבה נוספת לסדר זה. במקרה של רות, זה כמובן בחג השבועות.

אבל אצל

נוצרים, ספר – ולאוו דווקא "מגילת" – רות, ממוקם בין ספר שופטים לבין שמואל

א'. עד השנה, חשבתי שזה הגיוני משני טעמים – ראשית, גם לפי מקורותינו, "שמואל כתב ספרו ושופטים ורות…" (בבלי בבא בתרא י"ד, ע"ב).

הטעם

השני – אולי עוד יותר משכנע – הוא שמגילת רות נפתחת במילים: "וַיְהִי, בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים…"

כך ש"הגיוני" – למי שאינו קשור ללוח הליטורגי היהודי – למקם אותו אחרי ספר

שופטים. אבל השנה, תוך כדי לימוד ספר שופטים במסגרת מיזם 929, נוכחתי לדעת שיש עוד

סיבות טובות לסדר ההוא.

 המיקום של רות

לאחר שופטים בוודאי מעצים את נושא המלוכה בכלל, ושושלת בית דוד בפרט. אם תקופת השופטים

התאפיינה על ידי המשפט,"ובימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה",

יש ציפייה שמשטר מלוכני יביא סדר פוליטי-חברתי יציב יותר ובכלל טוב יותר. כמובן שהסיפורים

בספר מלכים לאו דווקא מאששים ציפייה זו. את ההסתייגות מהמלכת מלך בשר ודם נמצא כבר

בספר שמואל,במדרש התנאים יש בכלל מחלקות אם יש מצווה למנות מלך והנצי"ב מוולוז'ין

בפירושו העמק דבר טוען שלא יתכן לראות במינוי מלך מצווה מוחלטת, אלא כל דור וכל חברה

יכולים לבחור במשטר המתאים להם. אישית, לא נוח לי עם המושג של מלך בשר ודם, ולאחר לימוד

ספר מלכים, אני מרגישה זאת ביתר שאת. ולכן הרשו לי להציע גישה אחרת:

הסיפור של "פילגש בגבעה" בשופטים י"ט

הוא סיפור מזעזע. בני ישראל ירדו לשפל המדרגה מבחינה מוסרית. בסיפור יש מרכיבים של

בגידה, עבירות מין, אלימות איומה כולל אונס, והתעללות באישה, אפילו בגופה לאחר מותה.

ספר שופטים נחתם איפוא באפֵלה מוסרית-חברתית כבדה ביותר. ואז בא הסיפור של רות, שהוא

סיפור אחר לגמרי, סיפור של חסד המאיר את האפֵלה. אין בו אלימות, ויש בו כבוד ואהבה.

לקרוא את רות מייד לאחר שופטים מעצים את נושא החסד ולמעשה מציג אפשרות אחרת, חלופה לחברה אלימה וברוטלית. ברות רבה ב: טו נאמר:" אמר ר' זעירא: מגילה זו, אין בה לא טומאה ולא טהרה ולא איסור ולא היתר. ולמה

נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים".

היכרות עם הסדר הנוצרי של הספרים לא צריכה לשנות שום

דבר בגישתנו היהודית לתנ"ך, אלא להוסיף היבטים מועילים ומעניינים ללימודנו. אלא

שכמו בחברה הארץ-ישראלית המתוארת במגילה, גם אנחנו היום לעיתים רואים את העולם "בחוץ"

בחשדנות אם לא בעוינות של ממש. אני מכירה היטב את הסיבות לכך. אבל מרכיבים רבים מאד

במצבנו\מצבו של העולם השתנו בצורה משמעותית בעשרות השנים האחרונות. ואפילו באימרה המסורתית,

"כבדהו וחשדהו," קודם בא הכבוד עוד לפני החשד.

לאחרונה נתוועדתי לחוקרת תנ"ך בשם ד"ר אורית

אבנרי ולספרה המרתק, עומדות על הסף: שייכות וזרות במגילות רות ואסתר.1 כולנו יודעים שרות נוכרייה (1, 4), אלמנה (1, 5), וענייה (2, 2). על פי המדרש, הייתה

בתו או נכדתו של עגלון (רות רבה ב, ט) ואולי אף יתומה.

כך היא נכנסה לכל הקטגוריות של אנשים בשוליים שכלפיהם אנחנו מצוויים להתייחס בנדיבות

מיוחדת.

בספרה אבנרי כותבת:

המתח העומד במרכזה

(של מגילת רות – ד.ו.) אינו רק היחס לנשים נכריות אלא היחס לאחר, לשונה, לשולי, לזר

ולמנוכר. הגיבורה הנבחרת היא הזרה ביותר – מואבייה – והמרכז שנבחר הוא המרכזי ביותר

– שושלת המלוכה של ישראל, על רקע הפנורמה הנפרשת בין השניים דן הסיפור בשאלות זהות

וגבולות, כיצד יוצרים זהות נבדלת וכיצד שומרים עליה.2

אבנרי ממשיכה ומשווה בין שתי המגילות, אשר שתיהן למעשה

עוסקות בנושא של זהות האני והאחר. (בשנים קודמות, כתבתי  – גם ב"שבת שלום" – על נושאים אלה בהקשר

של התחפושות בפורים.) אבנרי מוסיפה: "במגילות רות ואסתר מוקד העניין הוא זרות

מול שייכות, ולכן דומה שאין מתאימה יותר מאישה לשאת על גבה את הסיפור…"

בהרצאה שנתנה בירושלים ב14.3.16, 3 רמזה החוקרת לרעיון שהיא מקווה לפתח בעתיד:

מגילת אסתר היא סיפור של חיים יהודיים בגולה בעוד שמגילת רות עוסקת בחיים עצמאיים בארץ.

שונה בשני המקרים האלה הדיאלקטיקה של הכלה והדרה של זהות. המצב שונה, הסכנות שונות,

והאתגרים שונים.

מה שאני לוקחת מזה הוא שצריכים במיוחד לפתח כאן בארץ

את פתיחותנו התרבותית-רוחנית כלפי העולם ולהכיל את תרבות העולם כחלק מזהותנו היהודית, בבחינת"יפיפיותו

של יפת באהלי שם". אנחנו כאן גם הרוב

וגם הריבונים וההתבוללות הרבה פחות מאיימת עלינו. הבה נכבד את האחר ונלמד ממנו מה שעשוי

להעשיר אותנו כיהודים העובדים את ה' דרך תורתו ומצוותיו. חג שבועות שמח!

1. סדרת יהדויות,

מכון שלום הרטמן בירושלים, 2015.

2. עמ' 73.

3. בהיברו יוניון

קולג', במסגרת ערב עיון שהוקדש לזיכרה של פרופ' חנה ספראי ז"ל.

ד"ר דבורה וייסמן, אחת ממייסדי

קהילת ידידיה בירושלים, כיהנה כנשיאת

המועצה הבינלאומית של נוצרים ויהודים

 

 

תנא דבי רבי ישמעאל: אין אדם מקנא לאשתו אלא אם

כן נכנסה בו רוח, שנאמר "ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו". מאי רוח? רבנן

אמרי: רוח טומאה, רב אשי אמר: רוח טהרה .

 (סוטה ג, ע"א)

 

…והנה

סמך זאת הפרשה (סוטה ה, י"א-לא) לפרשה הקודמת שתהיה תכליתה להסיר מחלוקת

וקטטה מישראל בכללם, כי זאת הפרשה להסיר הקטטה מן הבית, והנה שלום הבית קודם

לשלום העם…

…והנה

סמך זאת הפרשה (נזיר ו, כב-כז) לפרשת סוטה, שעניינה להסיר הקטטה וההפסד

מהבית, לפי שזאת הפרשה הוא להשקיט הריב וההפסד מהאדם בעצמו, מצד תשוקתו הגופנית

אשר יביאהו לידי חטא…

…ואחר שזכר מה שיביא להסיר מלחמת האדם עם

נפשו ויסיר הריב והקטטה וההפסד מהבית והעם בכללו, זכר זאת הפרשה שהיא ברכת כוהנים,

שהיא מעירה הערה נפלאה על עניין השלימות והשלום האמיתי.

(מתוך פירוש הרלב"ג, מובא בעיונים לספר במדבר לפרופ' נחמה

ליבוביץ' ז"ל, עמ' 45-46)

 

 

התורה ניתנה

חינם לכל באי עולם

"וידבר ה' אל משה במדבר סיני" למה במדבר

סיני? מכאן שנו חכמים: בג' דברים ניתנה התורה; באש ובמים ובמדבר.

באש, מנין? "והר סיני עשן כולו" (שמות יט).

ובמים, מנין? שנאמר: "גם שמים נטפו, גם עבים נטפו מים"

(שופטים

ה).

ובמדבר, מנין? "וידבר ה' אל משה במדבר סיני". ולמה ניתנה

בג' דברים הללו?

 אלא, מה

אלו חנם לכל באי העולם, כך דברי תורה חנם הם, שנאמר (ישעיה נה): "הוי כל צמא לכו למים".

(במדבר רבה, פרשה

א)

 

 

קבלת התורה מתוך

הכרעה אישית, "שלא על-מנת לקבל פרס"

…לכך לא קבלו ישראל את התורה תכף אחר קריעת ים

סוף, כי אם היו מקבלים אחר קריעת ים סוף, היה נראה כעל מנת לקבל פרס מחמת גודל הנסים

שנעשו לכם, לכך הם מקבלים את התורה. לכך המתין להם הקב"ה מעט ובינו לבינו שכחו

מעט הנסים שנעשה להם, כמאמר הכתוב "ולא היה מים לעדה וילונו" ואחר-כך קבלו

התורה ואמרו נעשה ונשמע, מוכח שקיבלו התורה רק מחמת אהבת התורה.

(מתוך "קדושת לוי" לרבי לוי יצחק מברדיטשב)

 

מהנעשה בתנועה

 תנועת עוז ושלום /

נתיבות שלום נכנסה לחברות פעילה בקואליציה הארצית לחינוך לדמוקרטיה, וכן בפורום

ארגוני השלום בישראל. נציגי התנועה השתתפו במפגש לזכרו של הרב מנחם פרומן בחלקת

שורשים / ג'ודור בצומת גוש עציון, ובהמשך ביקרו ברמאללה במשרדי הועדה של אש"ף

לתיאום עם החברה הישראלית. כן נפגשו נציגינו להתייעצות עם הרב מיכאל מלכיאור.

דיונים על היתכנות פיתרון שתי המדינות התקיימו בירושלים, וכן בירוחם במסגרת שבתון

של יוזמת ז'נבה.

 

ובעתיד הקרוב

ביום שישי י"ח בסיוון תשע"ו 24.6.2016, בשעות 10:00-15:00 יתקיים כנס הפעילים של תנועת עוז ושלום-נתיבות

שלום המתחדשת בבית כנסת ידידיה, רחוב ליפשיץ 12

ירושלים.

בתוכנית: החלק

הראשוןפאנל בהנחיית חברנו רמי פינצ'ובר (נטף), ובהשתתפות:

פרופ' מנחם קליין מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן (פעיל בין היתר ביוזמת

ז'נבה), הרבנית הדסה פרומן מתקוע (פעילת יוזמה יהודית-פלסטינית משותפת שורשים

ג'ודור), הרבנית עדינה בר שלום (ראשת המכללה החרדית בירושלים). הדוברים יתארחו

בכנס סגור זה של פעילי התנועה, כדי לעודד אותנו לחשוב מחוץ לקופסה על פעילות לקידום

השלום וזכויות האדם מתוך ערכי היהדות.

בחלק השני נקיים סדנה בהנחיית המלווה שלנו משתי"ל, מילנה יערי, בתהליך

ההתחדשות של הארגון.

מטרת הכנס : לגבש חזון משותף ומעודכן לארגון שלנו, שיאפשר

לנו לגשת לאחר מכן, לא באותו יום, לבחירת הנהלה חדשה ויתר בעלי תפקידים, כדי לצאת

לדרך עם מטרות ברורות.

בואו – להיפגש, לשמוע, להשמיע, לדון, להשפיע, לבנות

ולהיבנות! עשרה מקומות כבר נתפסו על ידי הנרשמים הראשונים. ואם תרצו להישאר לשבת

בירושלים, יש כבר הצעות אירוח על ידי חברינו תושבי העיר. הרשמה (חובה) אצל לאה

שקדיאל, טל 0523911181

 

 

הנהלת העמותה "עוז

ושלום" החליטה לחזור לגביית דמי חברות, בסך 40 ₪ לשנת 2016, ולסטודנטים – 20 ₪. התשלום – העברה ישירה לבנק

לאומי סניף 912 מספר חשבון 09973803.

 

ולסטודנטים – 20 ₪. התשלום – העברה ישירה לבנק לאומי סניף 912 מספר חשבון 09973803.

לא לשכוח לשלוח למרים פיין רכזת המשרד מייל

המודיע על העברת התשלום, כדי שהיא תוכל לעקוב אחר התשלומים – ozveshalomns@gmail.com.

כדאי לכם – רק משלמי דמי חברות יהיו בעלי זכות

הצבעה באסיפת חברים שאנו מתכננים! ובכלל, תרמו לעוז ושלום עוד היום, וקבלו פטור

ממס לפי סעיף 46א

 

 

עמדת תנועת עוז

ושלום-נתיבות שלום

תפיסתנו

הציונית-דתית רואה בתקומתנו הלאומית בארץ ישראל אתגר מוסרי ורוחני ומאמינה שתורת

ישראל יכולה לשמש מצע לבניית חברה מוסרית וצודקת, החותרת לשלום והמכבדת כל אדם

שנברא בצלם

שלום צודק – השלום הינו ערך דתי ומטרה חיונית בחיי הפרט והכלל.

כמו העלייה ובניין הארץ, אין להשאיר אותו בגדר של משאת נפש לימות המשיח. עלינו

לחתור ליצירת מציאות מדינית של שלום עם שכנינו המבוססת על כבוד הדדי ושיתוף פעולה

– "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום". שלום אמת לא

ייכון אלא על בסיס של צדק. הכלל הגדול "מה ששנוא עליך על תעשה לחברך" חל

גם על היחסים שבין עמנו ובין העם הפלשתינאי.

חביב אדם שנברא

בצלם – מדינה יהודית נדרשת

להקפיד על כבודו של כל אדם- יהודי וערבי כאחד. "ממלכת כהנים וגוי קדוש"

אינה רשאית לכפות את שלטונה על אוכלוסיה ערבית גדולה, המחוסרת כל זכויות פוליטיות,

לצד מתיישבים יהודים בעלי זכויות אזרח מלאות. עינינו רואות כיצד השליטה הממושכת

רבת השנים על העם הפלשתינאי מעוותת את דמותנו היהודית וערכינו הדמוקרטיים, מערערת

את שלטון החוק, מקהה את רגישותנו המוסרית, מעודדת מגמות אלימות בשני הצדדים

ומנציחה את הסכסוך ושפיכות הדמים המתמשכת. אנו מצווים להשיב את קדושת החיים, שלום

הבריות וכבוד הבריות לראש סולם העדיפויות של הציונות הדתית – "שאין משפטי

התורה נקמה בעולם אלא רחמים וחסד ושלום בעולם".

הר הבית והמקומות

הקדושים – שאלת השליטה על הר

הבית מאיימת להפוך את הסכסוך בינינו ובין הפלשתינאים מסכסוך לאומי לסכסוך בין דתי.

גישה דתית אמיתית שוללת את הפיכת האמונה הדתית לתביעה לשלטון על מקום, יהיה קדוש

ככל שיהיה. להיפך – מקום קדוש ראוי לו שלא יהיה בבעלותו של אף גורם אנושי, ויהיה

פתוח לכל המאמינים.

גאולת העם בארצו – ציונות של אמת חותרת לא רק לגאולה הארץ, אלא

לגאולת העם בארצו. תפיסה זו מחייבת שינוי בסדר העדיפויות הלאומי – הקצאת משאבים

לצמצום פערים חברתיים וכלכליים, לחינוך ולטיפוח סובלנות דתית ופוליטית.

 

 

קוראים יקרים

 

אנחנו זקוקים לעזרתכם על מנת שנוכל להמשיך את

מפעל "שבת שלום" על הוצאותיו הצנועות,

הכוללות הדפסה והפצה.

המחאות לפקודת עוז ושלום (לציין שהתרומה היא עבור

שבת שלום) ניתן לשלוח לידי מרים פיין, דוסטרובסקי 9, ירושלים, 933806

ניתן גם לתרום באמצעות העברה ישירה לבנק לאומי סניף 912

מספר חשבון 09973803.

לא לשכוח לשלוח למרים פיין, רכזת המשרד, מייל

המודיע על העברת התשלום,

כדי שהיא תוכל לעקוב אחר התשלומים – ozveshalomns@gmail.com.

התרומות מוכרות לצורך פטור ממס לפי סעיף

46א

להפצת המהדורה המודפסת, לקבלת המהדורה

האלקטרונית ולבירורים:

052-3920206 ozveshalomns&gmail.com

עורך אחראי – פנחס לייזר; מזכירת המערכת – מרים

פיין

לתגובות ולתיאום דברי תורה:  pinchas.leiser@gmail.com

עוז ושלום – נתיבות שלום

http://www.netivot-shalom.org.il