מקץ תשס"ז (גליון מספר 477)


Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat



פרשת מקץ

גליון מס' 477 תשס"ז
(קישור לדף המקורי)

וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ

לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ בַּמָּלוֹן

וַיַּרְא אֶת כַּסְפּוֹ וְהִנֵּה

הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּו. (בראשית פרק מב, כז)

 

'שמעון ולוי אחים' – וכולם אינם אחים?!

אלא 'אחים בעצה' – נטלו עצה על שכם והחריבוה, שנאמר: 'ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי'

והם נטלו עצה על יוסף ובקשו להרגו, שנאמר 'ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה

בא ועתה לכו ונהרגהו' – מי היו? אם תאמר ראובן, הרי ראובן ביקש להצילו, שנאמר 'וישמע

ראובן ויצילהו מידם'; אם תאמר יהודה, הרי אמר 'מה בצע כי נהרוג את אחינו'; ואם תאמר

בני השפחות, הרי כבר נאמר 'והוא נער את בני בלהה', אלא, מי הם? זה שמעון ולוי, דכתיב

בהם 'שמעון ולוי אחים', וכן כשבאו למצרים אמר יוסף: אם אני מניח שמעון ולוי

במקום אחד, הן נוטלין עצה ומחריבין כרך גדול של מצרים, לפיכך הפריש שמעון מלוי, שנאמר

'ויקח מאתם את שמעון', וכיון שהפריש אותם, נעשה לוי יחידי, שנאמר 'ויפתח האחד

את שקו', וכי אחד היה? אלא, זה לוי הנשאר יחידי מזוגו, באותה שעה תשש כחו של

לוי, לכך נאמר 'שמעון ולוי אחים'.

 (ילקוט שמעוני ויחי רמז קנח)

 

'ויפתח האחד את שקו' – יתכן שהוא לוי שנשאר

יחיד משמעון בן זוגו, וקרה שהוא לבדו הוצרך לפתוח את שקו ולא האחרים, כי אולי היו

לו שני חמורים, חמורו וגם חמורו של שמעון הנשאר, ולכן לא הפסיק לו המספוא שהביא

כשאר אחיו, והוצרך ליקח מעט שעורים או דגן אחר מן השק המיוחד לתבואה, אבל האחרים

לא הוצרכו לפתוח שק התבואה, כי היה להם די במספוא שהביא כל אחד לחמורו.

(רבי יצחק שמואל רג'יו בראשית מב, כז)

 

 

חלומות המלכים וחנוכה

אבנר רועי

בשבת חנוכה קוראים

פעמים רבות בפרשת 'מקץ', לכאורה אין קשר בין תוכנה של הפרשה לבין תוכנו של חג

החנוכה. מכיוון שאין קשר הכרחי בין קריאת הפרשיות לבין מועדי השנה, תיקנו הקדמונים

את קריאת ה'מפטיר' וה'הפטרות' הרלוונטיות. זו גם הסיבה שאנו קוראים בהפטרה של שבת

חנוכה (השנה בשבת הראשונה) בזכריה יד: "רני ושמחי" בה מדובר על המנורה שבמקדש

בית שני ואילו בשבת פרשת 'מקץ' שאיננה בחנוכה קוראים "ויקץ שלמה והנה

חלום" (מלכים א' ג:טו).

להלן אסביר מדוע לדעתי

גם לפרשת מקץ עצמה ישנה זיקה לחג החנוכה. הראשון שהוביל אותי להקשרים אלו היה

רש"י.

בפירוש רש"י

בד"ה: "ותפעם רוחו" (בראשית מא: ח) לאחר שהקיץ פרעה מחלומו השני, מסביר רש"י את

המילה 'ותפעם' – "רוחו מקשקשת בתוכו כפעמון", וממשיך: "ובנבוכדנצאר

הוא אומר 'ותתפעם' זהו שהיו שם שתי פעימות שכחת החלום והעלמת פתרונו" דבריו

אלו מוסבים על חלום נבוכדנצאר מספר דניאל פרק ב'. בפרק זה מסופר על חלום מפחיד

שחלם המלך נבוכדנצאר ובקוּמו ביקש מחכמיו שיפתרו לו את חלומו מבלי להודיעם מה חלם (מכיוון

שנשכח ממנו החלום). מובן שהדבר ניבצר מחכמיו ומאחר שכך – נידונו למיתה. כשנודע

הדבר לדניאל, ביקש לבוא אל המלך ופנה אל הקב"ה בתפילה שיודיע לו את החלום ואת

פתרונו. בדומה ליוסף בעומדו לפני פרעה וכאומרו: "בלעדי אלוקים יענה את שלום

פרעה" כן אומר דניאל לנבוכדנצאר: "ברם איתי אלוה בשמיא גלא רזין, והודע

למלכא נבוכדנצאר מה די להוא באחרית יומיא" (דניאל ב:כח). לאחר מכן מספר דניאל למלך את החלום ואת

פתרונו. לדבריו בחלום נראה צלם גדול בדמות אדם שחלקיו עשויים מארבע מתכות שונות:

ראשו מזהב, חזהו וזרועותיו מכסף, בטנו וירכיו נחושת, שוקיו מברזל וכפות רגליו

מורכבות מברזל וחרס. בעוד המלך מסתכל על הצלם, נעתקת אבן מן ההר ופוגעת ברגלי הצלם

השבירות. הצלם נשבר לרסיסים שמתפזרים לכל עבר והאבן אשר הכתה את הצלם נהיית להר

גדול שממלא את כל הארץ. ופתרון החלום – ראש הזהב היא מלכות בבל ושאר המתכות הם

שלושת המלכויות שתקומנה אחריה דהיינו: מדי, פרס ויוון. האבן היא 'מלכות שמים' אשר

תפיל את כל המלכויות ותעמוד לעולמים.

ישנה מחלוקת בין חוקרי

המקרא וההיסטוריה לגבי טיבו וזמנו של הספר העלום והמסתורי 'דניאל'. פרופ' י' אפרון

מציע בספרו 'חקרי התקופה החשמונאית' פתרון למיסתורין זה. על-פי שיטתו, הספר נכתב

סמוך למרד החשמונאים. בימיו הראשונים היווה הספר מעין תשתית רוחנית למורדים והפיח

בקרבם את תקוות הגאולה. חלום נבוכדנצאר הוא סיפור כיסוי לממלכה ההלניסטית, זאת

אומרת דניאל ורֵעיו הם דגם למורדים – מתתיהו ובניו המחזיקים במצוות אבותיהם ואינם

מתגאלים ב"פת-בג המלך". חלום נבוכדנצאר ופתרונו מבוסס על העקרון של

'חילופי ארבעת הממלכות' שהאחרונה שבהם היא מלכות יוון (לאחר בבל, מדי, ופרס). עם

נפילת ה'מלכות הרביעית' תתגלה מלכות שמיים במלוא עוצמתה, המלכות תעבור ל'קדישין

עליונין' שהם ישראל, ואלוקי ישראל יהיה אלוקי העולם כולו. כדברי זכריה: "והיה

ד' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד".           

נחזור להשוואה לחלומות

פרעה. חלומות פרעה היו מקומיים ולא גלובליים כחלומות נבוכדנצאר. יוסף פותר את

בעיית הממלכה המצרית בהתמודדותה ברעב ובסופו של מעגל גם משפחת יעקב יורדת מצרימה.

המשך הסיפור ידוע, יוסף וכל דורו מתים ובמצרים קם מלך חדש שלא ידעו, המשעבד את

העם. לאחר שנים נגאלים בני ישראל באותות ובמופתים על-ידי משה שליח האל.

בפתרון החלום של דניאל

ישנו ביטוי לתהליך אוניברסאלי ומשמעותי יותר. הוא למעשה יוצק את תבנית הגאולה

העתידית שבחזונה תתגלה מלכות שמיים לאחר שהאימפריות הגדולות ירדו מעל במת

ההיסטוריה זו אחר זו. הואיל והגאולה לא התממשה בימי החשמונאים, נדדה ה'מלכות

הרביעית' לרומי ואחריה ל'אדום' – שלטון הנצרות, ואחר כך ל'ישמעאל' – עם כיבושי

המוסלמים וכן הלאה עד להתגשמותה בעתיד.

מבחינה זו גדול המסר

שנושא עמו חג החנוכה מהמסר של חג הפסח. חג הפסח הוא חג החירות משעבוד מצריים וחג

החנוכה הוא חג החירות הכללית משעבוד האומות. זאת הסיבה שמתקני התפילה הוסיפו

ל'שירת הים' הסוגרת את 'פסוקי דזמרא' את הפסוק מספר זכריה יד, ט: "והיה ד'

למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד". לומר לנו שגאולת ישראל היא

שלב לקראת גאולת העולם כולו.

בספרות הקבלית

והחסידית אנו מוצאים את העיקרון של האדם כ'עולם קטן'. ייעודי הגאולה הנשגבים

העוסקים בשינויים קוסמולוגיים, הופכים לנחלתו של האדם הפרטי הבודד על יצריו

ומחשבותיו ועל המאבק הבלתי פוסק שבין הגוף לנפש בין הרוח ובין החומר. באופן זה גם

מנורת המקדש נדדה ממקומה מההיכל שבמקדש לנחלתו של הפרט, 'איש וביתו'. על פי פרשנות

זו גאולת מצרים היא גאולה מן החומר והגאולה העתידית היא גאולת הנפש – ההכרה

והידיעה ב'מלכות שמים'.

אבנר רועי , חבר

קיבוץ סעד, כתב עבודת דוקטורט בהיסטוריה של עם ישראל בתקופת בית שני והמשנה.

 

 

זכרון העוון – העונש הפנימי – הוא העונש הכבד ביותר

'וחטאתי

לאבי כל הימים' (מ"ד, ל"ב): מליצה זו יקרה עד מאד, להיותו מורה

באצבע דבר שאינו מפורש בתורה, והוא: אין העונש זולת העוון, רק העוון הוא

בעצמו העונש לפני המשפט האלוהי – ובמקום תשלום שכר והעונש, וזהו שאמר

יהודה: 'וחטאתי לאבי כל הימים'.

("אם

למקרא" לרבי אליהו בן אמוזג)

 

עבודת ה' "לשמה" לעומת אמונה

תועלתנית

אמר רבי יוחנן:

הרשעים מתקיימין על אלהיהם (בראשית מא) 'ופרעה חולם, והנה

עומד על היאור' אבל הצדיקים, אלהיהם מתקיים עליהם,

שנאמר: 'והנה ה' נצב עליו ויאמר אני ה' אלהי אברהם'.

(בראשית רבה פרשה סט)

 

…לפי הפשט

'עליו' – על הסולם, אבל לפי הלשון – על יעקב. מה משמעות הדבר הנוקב הזה?

בשני המקרים מדובר על בני-אדם המודעים למעמד האדם לפני אלהים

– בני-אדם מאמינים. גם פרעה, עובד האלילים, הוא בן-אדם מאמין, אבל את אלוהיו הוא

תופס כאמצעי לסיפוק צרכיו. הוא "מתקיים על אלוהיו". יש לו אל

הנושא אותו עליו; אל למענו, לטובתו ולקיומו. אבל יעקב מקבל על עצמו להיות מקיים את

האמונה באלהים. אלהיו איננו כלי למען אינטרסים אנושיים; אלא הוא רואה את האדם,

וממילא את כל העולם, ככלים לקיום יראת ה'.

זהו ההבדל

בין אמונה דתית אמיתית ובין אמונה אלילית, או – בלשון חז"ל – בין

"לשמה" ובין "שלא לשמה", בין בחיר האבות החולם ובין פרעה מלך

מצרים החולם.

 (הערות לפרשיות השבוע לפרופ' ישעיהו ליבוביץ' ז"ל, עמ'

34)

 

נרות חנוכה: "פוחת והולך" או

"מוסיף והולך"?

תנו רבנן: מצות

חנוכה – נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין; בית שמאי

אומרים: יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך, ובית הלל אומרים:

יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך.

(בבלי שבת

כא, ע"ב)

 

בית שמאי

מחמירים, ומצריכים לבער את הרע בהחלט, גם את "דקות הרע", גם את הרע

שאיננו ניכר ונגלה כל-כך. וזהו גם סוד מחלוקתם אם "שמים קדמו", כדברי

בית שמאי או "ארץ קדמה, כדברי בית הלל (ירושלמי חגיגה י, א). שמים וארץ

הם בחינות מחשבה ומעשה. לבית שמאי לא די מה שמעשה האדם יהיה כראוי,

אף מחשבתו צריכה להיות נקיה מכל שמץ רע. בית הלל מסתפקים במעשה, אם זך וישר

פעלו של אדם.

(מתוך

"לאור ההלכה" לרב שמואל יוסף זוין ז"ל)

 

בית שמאי מחמירים, ומצריכים לבער את הרע

בהחלט, גם את "דקות הרע", גם את הרע שאיננו ניכר ונגלה כל-כך. וזהו גם

סוד מחלוקתם אם "שמים קדמו", כדברי בית שמאי או "ארץ קדמה, כדברי

בית הלל (ירושלמי חגיגה י, א). שמים וארץ הם בחינות מחשבה

ומעשה. לבית שמאי לא די מה שמעשה האדם יהיה כראוי, אף מחשבתו צריכה

להיות נקיה מכל שמץ רע. בית הלל מסתפקים במעשה, אם זך

וישר פעלו של אדם.

(מתוך

"לאור ההלכה" לרב שמואל יוסף זוין ז"ל)

 

'והנה

שבע שבלים דקות'

בשעה

שהשנים רעות, גופן של בריות מעלה חטטין (כתמים).

 (בראשית רבה פרשה פט)

 

'בקנה

אחד': אחד על חשבון השני או אחד יחד עם השני?

עּלות בקנה אחד אות הוא לשובע. ומפורש

יותר מן הראשון ובדין הוא דלהוו מכחישים את היניקה זה

לזה ואפילו הכי היו בריאות וטובות.

 (חזקוני בראשית מא , ה)

 

'וארא בחלומי והנה

שבע שבלים עולות בקנה אחד': רמז אל הפרנסה והמשא ומתן של אדם צריך להיות

גם כן בקנה אחד דהיינו באחדות וצריך גם כן שימור גדול לבל ייכשל חס ושלום

כנ"ל, לכן צריך האדם בכל מעשיו להיזהר ולהישמר לבל יפסוק מהקדושה.

(נועם אלימלך לרבי

אלימלך מליז'נסק פרשת מקץ)

 

השפע הכלכלי מאפשר צדק חברתי, שוויון ושלום

'והנה מן היאור': בשעה שהשנים יפות, הבריות נעשין אחין אלו לאלו. 'ותרעינה באחו': אהבה ואחוה בעולם. וכן הוא אומר: 'ירעה מקניך ביום ההוא כר

נרחב' (ישעיה ל) כירי (שפירושו)

עבד (הוא שווה ל) קירי (שפירושו) אדון. וכן הוא אומר: 'ישאו הרים

שלום' (תהילים עב). א"ר אחא: 'נשאו הרים', וכי ההרים נושאים שלום? אלא נשיאתן

שלום, בזמן שהפירות מרובים, השלום בעולם.

(ע"פ בראשית רבה פט וילקוט

תהילים)

 

לכל קוראינו,

אנו שמחים שעלה בידינו בעזרת ה', בעזרתכם ובעזרת

תרומה נדיבה מהולנד, לפתוח מחזור עשירי של "שבת שלום". יש לציין

שיכולתנו לעמוד במשימה זו במשך תשע שנים היא בגדר נס, שהתרחש כאמור בעזרת ה'

ובעזרתכם, קוראים יקרים.

השנים שעברו הוכיחו את חשיבות הפצתם של גיליונות

שבת שלום. נראה לנו שבעת הזאת, כאשר קיימת מחלוקת עמוקה בעם ובציונות הדתית על סדר

העדיפויות הלאומי וכאשר מחלוקת זו בוודאי תלווה הכרעות ערכיות ומדיניות בעתיד,

חשוב שקולנו הצלול המדגיש את העובדה הפשוטה שכל בני אדם נבראו בצלם אלוקים

ושתורתנו שואפת לעולם מתוקן יישמע, וחשוב לא פחות שהמחלוקת תוכל להתנהל מתוך כבוד

הדדי ומתוך מחויבות לערכי הדמוקרטיה.

כדי שנצליח לפרסם ולהפיץ את הגיליון עד סוף השנה העשירית,

אנו זקוקים לסכום של עוד 20000 $ ואנו מקווים שאתם, הקוראים והקוראות, תוכלו לסייע

לנו במשימה חשובה זו.

אין צורך לומר שמבחינתנו "דין פרוטה כדין

מאה" ולכן, כל תרומה תתקבל בברכה. לתרומות מחו"ל (אנגליה וארה"ב)

ניתן להשיג פטור ממס. לצערנו, הדבר אינו אפשרי עדיין לתרומות בארץ.

ניתן להקדיש גיליון לכבוד אדם או אירוע היקר לכם,

או לזכרו של אחד מקרוביכם וידידיכם שהלך לעולמו. בדבר פרטים, נא לפנות לגב' מרים

פיין, מרכזת המערכת בטלפון: 0523920206 או בדוא"ל:ozshalom@netvision.net.il

תודה

מערכת שבת שלום                                                 עוז

ושלום-נתיבות שלום