יתרו תשפ"א, גיליון 1187

שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ.

(שמות כ, ח') 

איור: הרי לנגבהיים

שמעיה ואבטליון קבלו מהם. שמעיה אומר: אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות ואל תתוודע לרשות. אהוב את המלאכה, כיצד? מלמד שיהא אדם אוהב את המלאכה ואל יהיה שונא את המלאכה. כשם שהתורה ניתנה בברית, כך המלאכה ניתנה בברית, שנא׳ (שמות כ׳, ט׳-י׳) 'ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת לה׳ אלהיך'. רבי עקיבא אומר: עתים שאדם עושה מלאכה ומתנצל מן המיתה, ועתים שאין אדם עושה מלאכה ומתחייב מיתה לשמים; כיצד? ישב אדם כל השבוע ולא עשה מלאכה ולערב שבת אין לו מה יאכל, היו לו מעות של הקדש בתוך ביתו ונטל מהם ואכל, מתחייב מיתה לשמים. אבל אם היה פועל והולך בבניין בית המקדש, אע״פ שנתנו לו מעות של הקדש בשכרו ונטל מהם ואכל, מתנצל מן המיתה. רבי דוסתאי אומר: מניין שאם לא עשה מלאכה כל ששה, שיעשה כל שבעה? הרי שישב כל ימות השבת ולא עשה מלאכה ולערב שבת אין לו מה שיאכל, הלך ונפל בין הגייסות ותפשוהו ואחזו אותו בקולר ועשו בו מלאכה בשבת, כל זאת שלא עשה כל ששה. רבי שמעון בן אלעזר אומר: אף אדם הראשון לא טעם כלום עד שעשה מלאכה שנא׳ (בראשית ב׳, ט״ו) 'ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה' והדר 'מכל עץ הגן אכול תאכל'. רבי טרפון אומר: אף הקב״ה לא השרה שכינתו על ישראל עד שעשו מלאכה שנאמר (שמות כ״ה, ח׳) 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם'. רבי יהודה בן בתירא אומר: מי שאין לו מלאכה לעשות, מה יעשה? אם יש לו חצר חרבה או שדה חרבה, ילך ויתעסק בה, שנאמר 'ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך' ומה תלמוד לומר 'ועשית כל מלאכתך'? להביא את מי שיש לו חצרות או שדות חרבות ילך ויתעסק בהן. רבי טרפון אומר: אין אדם מת אלא מתוך הבטלה , שנאמר (בראשית מ״ט, ל״ג) 'ויגוע ויאסף אל עמיו'. רבי יוסי הגלילי אומר: הרי שנכפה ונפל על אומן שלו ומת, הא אינו מת אלא מתוך הבטלה. היה עומד על ראש הגג ועל ראש הבירה ועל ראש הבניין ועל שפת הנהר ונפל ומת, אינו מת אלא מתוך הבטלה.

(אבות דרבי נתן יא)

תעבד – לא לתפארת עצמך תעשה את מלאכתך, שבה אתה מושל בקרב עולמך, אלא ל"עבודה" היא תהיה לך, לעבודה בממלכת ה', לעבודת ה'. בשליחותו תעשה את מלאכתך ולמען עולמו, שבו הוא הניח אותך "לעבדה ולשמרה" (בראשית ב, טו ועיין בפירושי שם), למען תרומם את העולם, בקניין, בעיבוד ובשינוי , מתחום השיעבוד הפיסי אל תחום התכליות של החירות המוסרית ועבודת ה' בחירות. ברוח זו – 'ועשית כל מלאכתך'. כבר הגדרנו את מושג ה"מלאכה" (פירוש בראשית ב, ב). "מלאך" הוא אישיות המבצעת את רצונו ושליחותו של אחר, ובמובן זה – של כוח עליון; בדומה לכך, "מלאכה" היא חפץ המשועבד לרצונו ולשליחותו של בעל תבונה, ובמובן זה של האדם. "עשיית מלאכה" הופכת את החפץ ל"מלאך" שלנו, הווה אומר: המלאכה כובשת את החומר ואת החפץ וצרה לו צורה, עד שמכאן ואילך הוא נעשה כשר לתכלית רצוננו ולתעודה שייעדנו לו, והוא משמש אפוא לביצוע רצוננו וכוונתו. כל "עשיית מלאכה" היא מעשה של הפעלת ממשלתנו לגבי חפץ מחפצי עולמנו. ובכן, בממשלתך הזאת – "תעבד": לבד כ"עבודה" תבצענה.

(הרש"ר הירש שם, שם)


דרך ארץ קדמה לתורה

גדעון אדמנית

יתרו ועמלק כדגמים שונים כלפי הופעת ישראל: פרשת בשלח מספרת על תגובה אלימה של עמלק כלפי ישראל, בלי סיבה מובנת. עצם הופעת ישראל בטווח עינו מוציאה את עמלק משלוותו ומעוררת אצלו אלימות ורוע. ספר דברים מתאר את התקפתו תוך ניצול חולשת ישראל "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ" (דברים י"ז). התנפלות זו מופיעה בפרשה בסמיכות יחסית לשירת הים שבסופה מופיע תיאור פחד כלל אזורי לאחר נס קריעת ים סוף "אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן". השוואת האירועים הביאה את דרשן התנחומא (כי תצא) לדרוש את מילת 'קרך' (בפסוק לעיל) במשמעות של קירור- ביטול הפחד שהיה מנת חלקם של עמי הסביבה לאחר נס קריעת ים סוף. במשך הדורות נעשה עמלק כסמל לאכזריות, כפירה ורוע העלולים ל'התנחל' בלב האדם . יתרו, לעומת זה, מהווה מופת מוסרי לדרך ארץ ולהכרה בה'.

יתרו כמופת לדרך ארץ, הכרה בה' ורצון להיטיב: בהגיעו למחנה ישראל הוא מתעניין בתלאות שעברו על ישראל ועל סיפור הצלתם בידי ה' באופן אמפתי. בנוסף לכך, הוא מכיר בה', מוקירו ומכיר לו תודה, למרות אמונתו השונה "וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ: בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם…" בדומה להכרת התודה של עבד אברהם לאחר שמצא אישה ליצחק "בָּרוּךְ ה' … אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי" (בראשית כ"ד) מכיר גם יתרו בגדולת ה' ואף יוזם מסיבת הודאה לשם ה' כ'קרבן תודה' "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים… וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵא-לֹהִים וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱ-לֹהִים". לפי בקשת משה רבנו מיתרו [=חובב], בעת ההכנות למסע הראשון מהר סיני (במדבר י) "אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ, כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם", אנו למדים על תרומה משמעותית של יתרו לעם ישראל גם כמורה דרך.

ייעול מערכת השפיטה: גולת הכותרת בתרומת יתרו היא בתחום המנהיגות. משראה את משה שופט לבדו את הנזקקים לכך "מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב", הוא שואל את משה רבנו באופן נוקב "מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ…"? תשובת משה שייעודו כולל הן שפיטה "בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ" והן לימוד "חֻקֵּי הָאֱל-ֹהִים" רק מגבירה את תמיהתו, המקבלת עתה סימן קריאה: "לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה. נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה… כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר". יתרו אינו מסתפק בתוכחה, אלא מציע הצעת תיקון בת שלושה מרכיבים: א. הוראת התורה ע"י משה רבנו "הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱ-לֹהִים.. וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן".

מענין מאד פירוש חז"ל לכיוון הערכי שמועיד יתרו למשה כמורה העם (מלבד חוקי ה'), כיוון המזכיר את מה שהתורה מספרת על יתרו עצמו: "דתני רב יוסף: 'והודעת להם' – זה בית חייהם [=אומנות להתפרנס בה (רש"י)], 'את הדרך' – זו גמילות חסדים, 'ילכו' – זה ביקור חולים, 'בה' – זו קבורה, 'ואת המעשה' – זה הדין, 'אשר יעשון' – לפנים משורת הדין (בבא מציעא ל ע"ב).

ב. ביזור סמכויות שפיטה : וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱ-לֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת – וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת" ג. משה כשופט עליון – בג"צ ראשוני: "וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ…". יתרו, הפועל מכוח חשיבה עמוקה בטוח בתוצאה הצפויה, אם תוגשם הצעתו "וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ… וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם". מדהים לגלות שמשה משתכנע ונענה לה, כאילו היתה מצוות ה' – "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ – וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר". ולשבחו מספר הכתוב שהתוכנית יושמה מיד.

שמע האמת ממי שאמרה: המקום הרחב שמקדישה התורה לדמות יתרו אינה בכדי. היא רוצה להורותנו שעבודת ה' אינה מתמצה בציות למצוות. המשמעות הראשונית של "דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (בראשית י"ח), תמצית משנתו החינוכית של אברהם אבינו הינה ערכים של דרך ארץ, פעילות למען צדק ועשייה של חסד עם כל אדם. אימוץ הצעת יתרו מלמד גם על ערך מיצוי הישגי השכל האנושי כחלק מעבדות ה'. כמשה רבנו שלמד נהלים ואף ערכים מיתרו, כך ר' מאיר, תלמידו המובהק של ר' עקיבא, המשיך ללמוד מאלישע בן אבויה גם לאחר שנתפקר. כמוהו גם רבי מחבר המשנה, שהכניס מחוכמת אלישע למסכת אבות (פרק ד) המנציחה מאמרי מופת של חכמי התנאים. ריש לקיש נימק את עמדת ר' מאיר לפי הפסוק "הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים…" (משלי כ"ב). הגמרא במסכת חגיגה (ט"ו ע"א) מציגה משל ידוע להבהרת גישה זו "רבי מאיר רימון מצא, תוכו אכל, קליפתו זרק!". הרמב"ם העצים דרך זו, בהכנסת רעיונות שלמד מאריסטו לספר ה'יד החזקה' (!) בתחום הכרת 'מעשה בראשית' (יסודי התורה ג-ד) ובתחום המוסר הרצוי של 'דרך האמצע' (דעות פרק א-ב) ונימק זאת במשפט מכונן: "שמע האמת ממי שאמרה" (הקדמתו למסכת אבות). לעמדה זו התכוון מדרש אליהו רבה (י) בדבריו "מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ: בין גוי ובין ישראל, בין איש ובין אישה, בין עבד בין שפחה, הכל, לפי מעשה שעושה – כך רוח הקודש שורה עליו..".

חסיד אומות העולם: סיפור יתרו מדגים את מציאותם של אנשים המכונים בימינו כ'חסידי אומות העולם'. מקור המונח במדרש חז"ל בשם 'משנת ר' אליעזר' (סעיף ו) ובתקופתנו הוא יוחד כלפי גויים שהצילו יהודים בתקופת השואה במסירות עצומה ותוך סיכון חייהם. כך מתואר דמא בן נתינה ממנו למדו חז"ל מופת של כיבוד אב (ירושלמי קידושין פרק א), כך גם יתרו וכן יעל אשת חבר הקיני, הנחשבת כצאצאית שלו. כנגד נטייה רווחת להכללות מכפישות כנגד זרים, המסר של 'סיפור יתרו' הפוך, כלומר שאסור לאמץ ראייה כוללת של מי שאינו יהודי כאדם רע. ראיה כזו עומדת גם כניגוד לערך הבסיסי שמתווה רבי עקיבא "חביב אדם שנברא בצלם.. "בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים בָּרָא אֹתוֹ" (אבות פרק ג). ר' מאיר מרחיק עוד יותר בראייתו החיובית כלפי אדם כזה במאמרו "..הא למדת, שאפילו עובד כוכבים ועוסק בתורה – הרי הוא ככהן גדול!" (בבלי עבודה זרה ג ע"א). מאמר תנאים אחר דוחה כל נטייה של הכללה, אף ביחס לרשעים מפורסמים ובוודאי לגבי צאצאיהם, שהרי הם עשויים לשנות דרכם לטובה "מבני בניו של סיסרא למדו תורה בירושלים. מבני בניו של סנחריב לימדו תורה ברבים… [=והם] שמעיה ואבטליון. מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק (סנהדרין צו ע"ב).

יתרו כהכנה למתן תורה: אישיות יתרו ותרומתו מהווה תשתית חיונית למתן תורה. ניתן לכנות אותה כ'דרך ארץ' במובנה הרחב. בסיס זה חיוני כקומה ראשונה לפני קבלת התורה שייעודה להציב בפני עם ישראל אידיאל של קדושה, של "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם" (ויקרא י"ט). אם הקומה הראשונה חסרה, זו שמעליה מזויפת בעליל ונחשבת אף כחילול ה', כדברי הגמרא ביחס למי "קורא ושונה…ואין משאו ומתנו באמונה, ואין דבורו בנחת עם הבריות" (יומא פ"ו ע"א). ברוח זו קובע ר' אלעזר בן עזריה: "אם אין דרך ארץ אין תורה [ו] אם אין חכמה אין יראה…" (אבות פרק ג) ולפי רבן גמליאל בן רבי שם (ב, ב), רק תורה המשולבת בדרך ארץ עשויה למניעת חטאים.

לסיכום דברינו נאמר: כשם שהתורה האריכה בשליחות עבד אברהם לחרן כי "יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים" (בראשית רבה), כך יפים דבריו ומעשיו של יתרו כדי להשכילנו מופת של התנהגות מוסרית; של הכרת תודה; של אהבת הרע, גם כלפי מי שאינו שותף לדתי או לדעתי וללימוד דברי חכמה מכל אדם, כדברי בן זומא (אבות ד, א) ושילוב כל אלו באורח חיינו.

גדעון אדמנית הוא חבר בתנועת עוז ושלום ומלמד תורה במסגרות שונות


"הר האלהים": אין קדושה מהותית בשום עץ, אבן, הר או נברא אחר

'הר האלהים': ששם קבלו ישראל אלהותו של הקדוש ברוך הוא.

(שמות רבה פרשה ב)

…וזה שכוונו חז"ל דבאמת כל עיקר הדת היה לעקור מלבות בני ישראל ענייני עבודה זרה, ולהראות להם כי לא ראו כל תמונה, כי אין קדושה בשום נברא רק להבורא יתברך, וזה שאמר שלא תדמו כי ההר הוא עניין קדוש ובסיבתו נגלה השם עליו, לא כן בני ישראל. כי "במשוך היובל המה יעלו בהר" – והוא מעון חיות ובהמות. רק כל זמן שהשכינה עליו הוא קדוש מסיבת קדושת הבורא יתברך שמו, לכן אמר כי "לא מקומו של אדם מכבדו, אלא אדם מכבד את מקומו" (תענית כ"א, ע"ב) וזה רעיון נכבד. ולכן בבית עולמים שקדושתן לעולם, לכן שלא ידמו שיש קדושה בעצם הבניין, לכן מותרים ליגע כל הטמאים אף טמאי מתים מאחוריו… להראות דרק ממי ששכן שמו בתוך הבית הזה אתה ירא, ובפנים ממנו קודש, לא מאחוריו שמפנים הלוחות והעדות ומשכן הכבוד.

(משך חכמה על שמות יט, יג)

עצת יתרו והשפעתה על משה

'וישמע משה לקול חותנו' – ודאי 'ויעש כל אשר אמר' – כל אשר אמר לו חתנו, דברי ר' יהושע. ר' אלעזר המודעי אומר: וישמע משה ויראה ויעש ככל אשר אמר לו אלהים.

(מכילתא יתרו מסכת עמלק פרשה ב)

…יש הבדל בין שמיעה בקול לבין שמיעה לקול, ששמיעה בקול מורה שקיבל דבריו, ושמיעה לקול מורה ששם לב אל דבריו ושקל אותם בפלס שכלו, ולכן אמר "ויעש כל אשר אמר", שאם היה אומר וישמע בקול, לא היה צריך לומר שעשה ככל אשר אמר, אבל ממה שכתב ששמע לקול שהוא נתן לב לדבריו לא נודע עדיין שעשה כדבריו, ופירש שעתה שם לב לדבריו, אבל לא יכול לעשות כן, כי עדיין לא ניתן להם פרשת משפטים ומשה לא רצה שישפטו לפי סברא ואומדן דעת, רק אחר כך שכבר לִמד להם פרשת משפטים, אז עשה ככל דבר.

(מלבי"ם שמות יח, כד)

"והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון."

(שמות יח, כ)

תני רב יוסף: 'והודעת להם' – זה בית חייהם (רש"י: "ללמוד להם אומנות להתפרנס בו") 'את הדרך' – זו גמילות חסדים 'ילכו' – זה ביקור חולים 'בה' – זו קבורה 'ואת המעשה' – זה הדין 'אשר יעשון' – זו לפנים משורת הדין.

(בבלי בבא מציעא ל, ע"ב)

…שכל הפעולות האלה ודומיהן נכנסות תחת מצוה אחת מכלל המצוות האמורות בתורה בפירוש, והוא אמרו יתעלה: "ואהבת לרעך כמוך".

(מתוך הקדמה לספר המצוות לרמב"ם)

"והזהרתה": בהֵ"א בסוף, המורה שאם לא אתה, לא תועיל פעולת אחרים, דפירושו של ה' יתירה שאם אין אתה, לא בא אחר, דבלא כוח אלוהי של משה לא יהיה נעשה כראוי. וגם בזה הוסיף לא כמו שאמרת דרק את החוקים ואת התורות יש לך להודיע, מה שאין כן הליכות דרך ארץ ומנהגים טובים יש בכוח חכמי וגדולי ישראל להנהיג בלעדיך, לא כן הדבר, אלא "והודעת להם את הדרך ילכו בה" וכל זה נתבאר בגמרא (בבא מציעא ל, ע"ב), שכל זה הליכות דרך ארץ.

(העמק דבר שמות י"ח, כ)

והזהרתה אתהם – מלשון "והמשכילים יזהירו" (דניאל י"ב, ג) שיברר וילבן להם את החוקים ואת התורות עד שיהיו להם זכים ומאירים כעצם השמים, ובזה הודה גם על מה שאמר "והודעתי את חוקי האלהים ואת תורותיו".

(רבי יצחק שמואל רג'יו שמות י"ח, כ)

"אלהים אחרים"

'לא יהיה לך אלהים אחרים': וכי אלוהות הן? והלא כבר נאמר 'ונתון את אלהיהם באש כי לא אלהים המה' ומה תלמוד לומר 'אלהים אחרים'? אלא שאחרים קוראין אותם אלוהות. דבר אחר: 'אלהים אחרים' שהם מאחרין הטובה מלבוא לעולם. דבר אחר: 'אלהים אחרים' שהם עושין את עובדיהם אחרים. דבר אחר: 'אלהים אחרים' שהם אחרים לעובדיהם וכן הוא אומר: 'והן יצעק אליו ולא יענה ומצרתו לא יושיענו'. (ישעיהו מ"ז)

 (מכילתא פרשת יתרו מסכת דבחודש פרשה ה)

'אל נא תקברני במצרים' למה? …שלא יעשוני עבודה זרה.

(ילקוט שמעוני בראשית פרק מז סימן קנו)

ונדבר עתה מן הכעס. הנה יש הרגזן שאמרו עליו: "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה", והוא הנכעס על כל דבר שיעשו נגד רצונו ומתמלא חימה, עד שכבר לבו בל עמו ועצתו נבערה, והנה איש כזה כדאי להחריב עולם מלא אם יהיה יכולת בידו, כי אין השכל שולט בו כלל, והוא סר טעם ממש ככל החיות הטורפות, ועליו נאמר (איוב ח'): "טורף נפשו באפו, הלמענך תעזב ארץ", והוא קל ודאי לעבור כל מיני עבירות שבעולם אם חמתו תשיאהו להם, כי כבר אין לו מניע אחר אלא כעסו, ואל אשר יביאהו ילך.

(מסילת ישרים פרק יא, בפרטי מדת הנקיות)

ויש בכלל העבודה הזרה הגדולה הגדולה המצויה היום בעולם מציאות חזקה והיא: התכוונות כל המחשבות והעסקים לקיבוץ הממון והצלחת הנכסים, שהמה להם האלוהים האדירים, אשר עליהם אנו נשענים ובאמונתם הם נסמכים ועל קדושת שמם הם מכחישים אלוה ממעל.

(מובא בשם "בעל העקדה" ע"י בנחמה ליבוביץ': עיונים בספר שמות, עמ' 234)

"כי חרבך הנפת עליה ותחלליה " – מזבח וחרב הם תרתי דסתרי

…וכן הוא אומר [באבני מזבח] (דברים כז) 'לא תניף עליהם ברזל' ובמקום אחר הוא אומר: (שמות כ) 'כי חרבך הנפת עליה ותחלליה'; מה נשתנה ברזל להיות פסול למזבח מכל מיני מתכות? לפי שחרב סימן קללה ומזבח סימן כפרה ומעבירין סימן קללה בשביל דבר כפרה, והרי דברים קל וחומר; ומה מזבח אבנים שאינן לא רואות ולא מדברות ולא אוכלות ולא שותות, ועל שמטילות שלום בין ישראל לאביהם שבשמים אמרה תורה 'לא תניף עליהם ברזל' בני תורה שהם כפרה לעולם, על אחת כמה וכמה! וכן הוא אומר (דברים כז) 'אבנים שלימות תבנה את מזבח ה' אלקיך' – אבנים שמטילות שלום בעולם, והרי דברים קל וחומר; ומה אבנים שאינם לא רואות ולא שומעות ולא מדברות ולא אוכלות ולא שותות ועל שמטילות שלום בין ישראל לאביהם שבשמים יהיו שלימות לפני בני תורה שהם כפרה לעולם על אחת כמה וכמה יהיו שלימים לפני הקב"ה.

(מסכת שמחות ח, ב)  

Leave a Reply

Your email address will not be published.Email address is required.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.