בהר תשע"ט, גיליון 1102

וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ, וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ, גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ.

 (ויקרא כ"ה, ל"ה)

איור: הרי לנגבהיים

 

וחי עמך – אם אין לו להחיות עצמו, חזקהו להחיותו, והיא מצוות עשה על פיקוח נפש.

 (רבי יצחק שמואל רג'יו שם, שם) 

כשכיר כתושב יהיה עמך – מדרך בני אדם שינהגו עם שכיר ותושב בדרך כבוד, ולאיכבידו עליהם, וכן יהיה העבד עמך.

(רג'יו כה, מ) 

החוקה הסוציאלית של התורה

בדומה לחוקה הריטואלית של עבודת הכהונה שנידונה בסדרה "אמור" הקודמת, מחציתה הראשונה של סדרת "בהר" היא עיקרה של החוקה הסוציאלית בתורה, ואם ניתנת היא בכלל להגשמה, הרי שהיא יוצרת משטר חברתי כלכלי מיוחד במינו, שיש בו מידה רבה של הגבלת זכות הקניין הפרטי ןהבעלות האישית על נכסי האומה.

כנגד הדעה הרווחת המוטעית מיסודה, יש להטעים כי החוקה הסוציאלית של התורה היא מיצוה, ואפילו חמורה ביותר, ולא כאותם הסוברים שיש כביכול הבחנה בין מצוות שנוהגים לכנתן ריטואליות , לבין אותן המכונות מוסריות.

החוקה הסוציאלית של התורה לא באה בגלל שיקולים סוציאליים או מוסריים, במשמעות מתן שֵרות לאדם, וזאת אנו יודעים לא רק מן התורה, אלא יותר מזה מדברי הנביאים, הדורשים מעם-ישראל את קיום התורה, והם חוזרים ומכריזים כי בעוון הפרת מיצוות השמיטה על שתי בחינותיה, שמיטת הקרקע ושילוח העבדים לחופשי, נגזרה על ישראל גזירת החורבן והגלות, ועניין אי-שחרור העבדים הריהו חמור מכל שאר העבירות, וכל זה חוזר ומלמדנו, כי עיקר משמעות החוקה הסוציאלית של התורה אינה מתוך המגמה להעלאת רמת חיי האדם או שיפור תנאי קיומו, אלא היא מכוונת אך ורק לעבודת ה'.

 (י.ליבוביץ: שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע, עמ' 588)


 

"עבד ה' הוא לבדו חופשי"

מנחם קליין

המסגרת בה עוסקת פרשת בהר אינה מיתית או ניסית. לא מעשי ניסים מאפיינים אותה או מעשי אבות האומה, אלא שדה, אדמה, בית, וחפצים שימושיים. הפרשה עוסקת באדם שמעבד שדה, צובר רכוש, קונה ומוכר סחורות וחפצים. אלו הן פעולות יומיומיות הקשורות לשגרת החיים והן הגלגלים שמניעים את חיי הכלכלה והמשק. גם המילה גאולה המופיעה בפרשה [ למשל "גאולה תתנו לארץ" "וגאל את ממכר אחיו"] אינה קשורה לאחרית הימים אלא לשגרת הימים והמעשים. היא מובנת בהקשר של חיי מסחר וקניין. הכתובים מתייחסים כאן לחיי השגרה, לפעולות בהן משקיע האדם את מרבית זמנו ומרצו.

האם בן אנוש הוא רכוש, סוג של חפץ אותו ניתן לקנות ולמכור, או שמא רק התוצר של עבודת האדם הוא רכוש העומד לקנייה? האם אדם יכול להיות בעלים של אדם אחר באותו מובן שהוא בעליו של תוצר עבודה ועמל? במשך רוב ימיה של האנושות חברות שונות ומגוונות גרסו שאדם יכול להיות בעליו של אדם אחר. הרשאה זו הזינה וקיימה את מוסד העבדות.

בדרך כלל הוצמדה לעבדות תפיסה הירארכית של המין האנושי במסגרתה קבוצה אחת ראתה את עצמה נעלה על האחרת. זו הייתה עליונות קיומית – מהותית. מי שהנעלים דרגו כנחותים לעולם לא יוכלו להיות שווים להם, כשם שבעלי חיים שונים ממין האדם. בין בעלות מלאה על אדם אחר לבין בעלות רק על תוצר עבודה אנושית היו דרגות ביניים. למשל: עבדות זמנית, עבדות כענישה פלילית, ניצול מיני של שפחות או צמיתות פיאודלית. ההבחנה בין עבד עברי שהינו עבד לזמן קצוב, עד היובל, לבין עבד כנעני ["לעולם בהם תעבודו"], היא סוג של דרגת ביניים. היא בנויה כמובן על ההבחנה האונטולוגית או המשפטית בין יהודי לבין מי שאינו יהודי. הרב קוק החזיק בדעה כי "עצם חוק העבדות היא חוק טבעי" [אגרות ראיה א' עמוד צה]. על פי דבריו זוהי גזענות. "יש הכרח טבעי במצב האנושי שיהיו מקצתם [=של בני האדם] עבדים… והמלאכות הכבדות והבזויות נעשות על ידי עבדים". לדעתו לא מדובר בכשל שוק העבודה שמחייב קיומו של מעמד פועלים נחות, אלא מדובר בתפיסה גזענית, מהותנית. "אם כן העבדות של כנען היינו שבגזעו תתגבר אותה השפלות ודלדול הכוחות הרוחניים המביאים לידי עבדות, וכן היה באמת שמרבית העבדים היו תמיד מבני חם, אבל כל מי שנעשה עבד על פי הכרח מצבו לעולם יהיה עבד גם אם לא יהיה לו קונה… הטוב היותר נאות לירודים שבבני האדם הוא להיות עבדים לאנשי מעלה". [שם עמוד קב] על פי הבחנה זו בחברה האנושית יש הירארכיה שנעצרת בשלב מסוים. המוביליות בסולם ההירארכי אינה פתוחה.

כפי שהראה אברהם מלמד בספרו 'היהפוך כושי עורו' – האדם השחור כ'אחר' בתולדות התרבות היהודית, לאורך הדורות מחז"ל והלאה נתנו הוגים יהודים הצדקות תיאולוגיות לעבדות בכלל ולעבדותם של אנשים ונשים שחורי עור בפרט. השחורים סומנו כבהמיים, נחותים, נוטים לשכרות ושקועים בפריצות מינית. יש לרסן אותם על ידי העבדות שמטבע בריאתם מתאימה להם. יהודים לא הסתפקו בתיאולוגיה ועסקו גם בפרקטיקה. לאורך הדורות יהודים היו בעלי עבדים וסוחרי עבדים, למרות שגם הם נחטפו או נשבו ונמכרו לעבדות.

ההומניזם והנאורות מערערים על תפיסה זו. מאז המאה ה-19 עבדות, כלומר בעלות אדם על אדם אחר ולא משנה מינו, צבע עורו או גזעו, אינה לגיטימית. מה עושה פרשן אורתודוכסי מודרני כשהוא מגיע לפרשתנו? הוא נאלץ לקרב את הכתוב לתפיסת עולמו. הרב שמשון רפאל הירש [1808-1888] מפרש את הפסוקים לט – מ בפרק כה כמייסדים "קומוניזם שאיננו פוליטי, אלא מוסרי. אין הוא מזכה את האדם לדרוש דבר [= כלומר להפעיל אלימות מהפכנית כדי להשיג שוויון מעמדי] אך הוא מזכה אותו לצפות לעזרה" מצד בעלי ההון. אם היא לא הגיעה ובכול זאת העני הפך לעבד, "אל תדרוש ממנו עבודות המציינות אותו כעבד, הנעשות בדרך כלל על ידי עבדים. עבודות עבד הן: לרחוץ רגלי אדוניו, לחלוץ נעליו, להוליך כליו אחריו לבית המרחץ, לסמוך אותו במותניו, לשאת אותו באפיריון וכו'. אך מותר לקבל עבודות אלו מיד בן חורין תמורת תשלום או מיד בן ותלמיד העושים מאהבה… תן לו זמן ראוי למנוחה… כדרך ששכיר יום נשכר רק לעבודתו הרגילה, ואין אתה רשאי לדרוש ממנו עבודה אחרת – כך עבד עברי". זאת ועוד, עליך לדאוג שהעבד העברי שלך "יהיה שווה עמך במאכל ובמשתה, בכסות נקייה ובמגורים", וגם "אסור להשכיר אותו לאחרים". עבור הרש"ר הירש "מוסד זה של עבד עברי הוא עוגן הצלה אחרון של משפחה המשוקעת בעוני… לא נותר למפרנס המשפחה אלא כוח עבודתו בלבד ואולי גם כוח עבודת בני ביתו. בכוח זה יבואו הוא ובני ביתו ויוכנסו לחוג ביתו של בעל רכוש; הלה יזכה בכוח עבודתו וידאג למשפחתו בכול תקופת העבדות ועליו לטפל בו כבאדם וכאח". במילים אחרות, אדונו של עבד עברי אינו זוכה בבעלות על גופו של העבד, אלא בכוח עבודה. פרשנות זו הופכת את העבד לסוג של שכיר. צריך להדגיש כי הוא לא מדבר על זכויות השכיר, כפי שנהוג היום בשוק העבודה, אלא על חובות האדון. וכידוע, לא תמיד ממלאים חובות. את המציאות הזו הכיר הרש"ר הירש. הוא מדגיש שמדובר בתביעה אוטופית. "אין מוסד זה [= של עבד עברי כפי שהוא צייר אותו] יכול להתגשם, אלא אם כן חיי העם מושתתים על צדק… ורק המדינה של תורת ה' תוכל ליצור חיים כאלה" (פירושו לפסוק מא).

הרב הירש נוקט אסטרטגיה פרשנית כפולה כדי לגשר על הפער בין המקרא לתפיסת עולמו המוסרית וההומאנית. הוא הופך את העבדות מבעלות על גופו של אדם לבעלות על תוצר, וסוג של שכירות כוח עבודה. בנוסף, הוא שולל את קיומה של העבדות במציאות הנוכחית ומתנה אותה בקיומה של מסגרת מדינית – תיאולוגית אידיאלית.

כיון שהרש"ר הירש דוחה את העמדה המהותנית – גזענית שמצדיקה עבדות ואין הוא מוכן מוסרית להשלים עם כשל שוק שמביא אדם למכור את עצמו, הוא נוקט באסטרטגיה פרשנית דומה גם לגבי עבד כנעני. בפירושו לספר שמות (פרק יב פסוק מד, הריווח והסוגריים במקור) הוא מציין: "התורה מניחה כי גם בעם שזה עתה יצא מעבדות לחירות ימשיך להתקיים קניין-גוף בעבדים שנקנו בחוץ לארץ. לשם הבנת עובדה זו, שומה עלינו לעיין בתנאי הרקע. יהודי לא יכול ל ה פ ו ך אדם לעבד. רק בני אדם שהיו עבדים בהתאם למשפט העמים המקובל, אותם יכול היה להפוך לרכושו על ידי קנייתם. אולם העברתו לרכוש יהודי הייתה ה צ ל ת ו היחידה של אדם אשר חוק העמים המקובל הטביע עליו תו עבדות. הנסיונות המעציבים של ימינו אנו (המאבק על העבדים בארצות הברית ומרד הכושים בג'מאיקה בשנת 1865) מוכיחים מה אומלל ומופקר הוא עבד בין שנשללו זכויותיו על ידי משפט העמים המקובל, בין שזכה לשוויון זכויות, אבל עדיין מכירים אותו בכול מקום כעבד, או כמי שהיה עבד. בית היהודי היה לו למקלט. שם הֵגֵן עליו החוק מפני התעללות". מעבר לכך, אומר הרב הירש, עבד יכול להתגייר ואז "היה כילדי אדונו". יהודי שמחזיק עבד גוי "לא ייתכן ויעמיד זה את ב י ת ו תחת חסותו והדרכתו של ה', לכן הוא לא הורשה אפוא להשתתף בקורבן הפסח… וזה אפוא לשון החוק: עבד כי יהיה קנוי לאיש כרכושו, עליך, האומה, יוטל לעשותו כאחד משלך." על פי הרב הירש ליהודי אסור לקנות אדם שלא היה עבד קודם לכן על פי הנורמות הבינלאומיות המקובלות. ואם עשה זאת הוא צריך להתעלות מעל הנורמות הללו. הבעלים היהודי חייב להקנות לו מעמד דתי שווה לו עצמו, לשכנע אותו להתגייר. כך יהפוך העבד לשעבר לשכיר-עבודה ובן בית שווה מעמד לזה של האדון. כול עוד היהודי לא עשה זאת, מעמדו היהודי פגום והוא לא רשאי ליטול חלק בקורבן פסח.

כתופעה היסטורית העבדות לא נעלמה למרות ההומניזם והנאורות. היא אכן מרוסנת יותר ובעלת אפיון שונה מבעבר, אך עדיין קיימת. נשים נמכרות או מוכרות את עצמן, ולא אחת מהגרי עבודה ופליטים מקבלים יחס של עבדים. במציאות זו עלינו לבחור בין עמדתו של הרב קוק לבין זו של הרב הירש.

פרופ' מנחם קליין מלמד במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן.


  

"כי לי הארץ"

אל תרע עינך בה, שאינה שלך.

(רש"י ויקרא כ"ה, כ"ג)


הזהיר שלא למכור בארץ ישראל מכירה קיימת והוא אמרו: "והארץ לא תמכר לצמיתות".

 (ספר המצוות לרמב"ם, מצוות לא תעשה רכז)


משרשי המצוה (שלא לשנות מגרשי ערי הלויים ושדותיהם) : לפי שערי הלויים היו נכונים לצרכי כל שאר השבטים, כי הוא השבט הנבחר לעבודת ה' וכל עסקם היה בחכמה, שלא היו טרודים בעבודת האדמה כשאר שבטי ישראל, ועליהם נאמר "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל" (דברים לג,י) ומתוך שהחכמה בתוכם היה עסק כל ישראל תמיד עמהם, מלבד שהיו בתוך עריהם ערי מקלט הרוצח, ומתוך כך גם היו עיני כל ישראל על עריהם כי לא ידע אדם מה ילד יום, ולכן היה בדין להיות אותן הערים אשר יד הכל שוה בהן ולב הכל עליהם להיותן בתכלית היופי והחמדה, ושבח כל עם ישראל בכך, ומפני כן באה הצוואה עליהם שלא לשנות בעניינם דבר כי אדון החכמה ייסדן ותקנן והגביל גבולם וירא כי כן טוב…

 (ספר החינוך, מצוות לא תעשה שמג.)


מאי ל"ג בעומר? הפסקה במגפה או הפסקת האש והתפכחות מאשליה משיחית ושכרון הכוח?

אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מֵתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמֵם, עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום, ושנָאָה להם רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה. תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת. אמר רב חמא בר אבא, ואיתימא ר' חייא בר אבין: כולם מתו מיתה רעה. מאי היא? אמר רבי נחמן: אסכרה.

(בבלי יבמות סב ע"ב)


…וקבלה ביד הגאונים שביום ל"ג בעומר פסקה המיתה, ונוהגים מתוך כך שלא להתענות בו.

 (בית הבחירה לרבנו מנחם המאירי על יבמות ס"ב, ע"ב)


מתוך דברי הגמרא נראה כי תלמידיו הרבים של רבי עקיבא מתו כולם במגֵפה, אולם רב שרירא גאון באגרתו ההיסטורית מסביר כי היה זה "שמדא" – גזירת המלכות או מלחמה שגרמו למיתתם. מדברים אלה נראה כי המדובר הוא במרד בר כוכבא , שרבי עקיבא תמך בו בהתלהבות רבה. מסתבר כי תלמידי רבי עקיבא נמנו עם חייליו של בר כוכבא, ועם דיכוי המרד שנעשה באכזריות, מתוך שפיכות דמים רבה, הושמדו גם הם.

(מתוך פירוש הרב שטיינזלץ על הסוגיה ביבמות ס"ב, ע"ב)


אמר רבי יוחנן: רבי היה דורש (במדבר כ"ד) 'דרך כוכב מיעקב' – אל תקרי כוכב, אלא כוזב, רבי עקיבא כד הוה חמי ליה להדין בר כוזיבא הוה (כאשר היה רואה את אותו בר כוזיבא) אמר: 'היינו מלכא משיחא' (זהו מלך המשיח), אמר לו רבי יוחנן בן תורתא: 'עקיבא, יעלו עשבים בלחייך ועדיין אינו בא'.

(איכה רבה פרשה ב ד"ה ד בלע)

Leave a Reply

Your email address will not be published.Email address is required.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.